מראי מקומות הערות וציונים, נשא, דף כ״ט

אכמים הפנים לפנים: משלי כז, יט.

בפי' האדם: ראה אוה"ת בשלח ע' תעז ואילך.

גודמות פניהם: יחזקאל א, י.

דעל דמות הכסא: יחזקאל א, כו.

הבד"ה וספרתם לכם: לעיל פ' במדבר י, א.

ובחי' לב האדם התחתון אל האדם כו': באוה"ת במדבר-ד ע' א'תסב יש הגה"ה לכאן.

זארי' דאכיל קרבנין: זח"א ו, ב. זח"ב רעח, א. זח"ג יז, א.

חארי' מלך שבחיוח: חגיגה יג, ב.

טבנשמות שמיכאל כה"ג מקריב: זח"ג לג, א. ובזח"א פ, א [כ]. וראה תוס' סוף מנחות.

יבאצי' דאיהו וחיוהי: ת"ז בהק' (ג, ב). באוה"ת במדבר-ד ע' א'תסב נמצא הג"ה וקיצור לכאן.

יאהקרבת הקרבנות . . בחי' פנימיות . . ענין קטרת . . רק בבחי' מקיף: ראה בד"ה ברוך שעשה נסים תשמ"ג הערה 18. [נדפס בסה"מ מלוקט-ב ע' ריב].

יבבשתי אכילות הכתוב מדבר: זבחים יג, ב.

יגלפי שהיא בחי' פנימית: ראה באוה"ת שה"ש-ב ע' תפג.

ידאכלתי יערי עם דבשי: שה"ש ה, א.

טובד"ה ואם האכל יאכל בפ' שלח: לקמן מא, ד ואילך.

טזאבל יש בחינה אחרת והיא בחי' מקיף . . שהנשמה נהנית ממנו ולא הגוף: מובא באוה"ת ויקרא-א ע' רצב וכתב ע"ז ”וצ"ע שהרי הנשמה עכ"פ נהנית ממנו והנשמה היא אור פנימי המלובש תוך הגוף. וא"כ הא"פ נהנה מן הריח רק הגוף אינו נהנה ממנו, וא"כ איך הוא מקיף, אלא צ"ל רק להגוף נחשבו מקיף אבל להנשמה הגם שהיא או"פ זהו הנאה ממש" ע"ש.

יזריח שהנשמה נהנית ממנו ולא הגוף: ברכות מג, ב.

יחבבחי' מקיף מלמעלה: באוה"ת במדבר-ד ע' א'תסב נמצא הג"ה לכאן.

יטבביאור ע"פ באתי לגני: לקו"ת שה"ש לג, א.

כע"פ ראה ריח בני בפ' תולדות: תו"א כ, ד.

כאבזהר ס"פ ויקהל (דרי"ט א'): מובא גם לעיל כב, ד. אוה"ת בראשית-א דף קנב, א. תצוה ע' תשס.

כבבד"ה מי מנה עפר יעקב: לקמן סז, ג.

כגע"פ נשא את ראש בני גרשון: לעיל כב, ד.

כדובד"ה בכ"ה בכסלו: תו"א כט, ד. וראה באוה"ת במדבר-ד ע' א'תסה מה שהעתיק מתו"א.

כהוע' מ"ש הרמ"ז ס"פ בא: ראה לעיל כב, ד. ובמ"מ לשם.

כוכ"א על מזבח הפנימי: ראה הגהה לכאן באוה"ת במדבר-ד ע' א'תסד.

כזמלשון חינוך: וראה גם בשערי אורה ד"ה בכ"ה בכסלו פל"ז. סה"מ תרל"ה-ב ע' של ואילך. לקו"ש חכ"ה ע' 383 ואילך. וראה לקו"ש חל"ב ע' 105 הערה 72.

כחחנוך לנער ע"פ דרכו: משלי כב, ו. באוה"ת במדבר-ד ע' א'תסה נמצא הגה"ה לכאן.

כטבד"ה בכ"ה בכסלו: תו"א כט, ד. וראה גם לקו"ת נשא צח, א. ברכה צח, ב ואילך.

להבו לה' כבוד . . קול ה' על המים: תהלים כט, א. ביהל אור שם נמצא הגהות לכאן.

לאקלא פנימאה דלא אשתמע: זח"א (נ, ב) [כ].

לבבשה"ש ע"פ קול דודי: לקו"ת שה"ש טו, ב.

לגעלמא דאתכסיא: זח"א (יח, א. קנב, א. קנח, ב). ובזח"ב (כט, ב). [כ].

לדשבעה ושבעה מוצקות: זכרי' ד, ב.

להבזהר ס"פ מקץ (דר"ד סע"ב): בענין שבעה ושבעה מוצקות ראה אוה"ת ויקרא-א ע' רעט. ביאוה"ז להצ"צ-ב ע' תתעז.

לובזהר פ' תזריע דמ"ז ע"ב: ראה אוה"ת ויקרא-א ע' רפ ואילך. ובביאוה"ז להצ"צ-ב ע' תתעז ואילך. ע' תתפא ואילך נזכר גם לעיל פ' במדבר יב, ד.

לזלהמשיך מתחילה קודם הז' קולות: באוה"ת במדבר-ד ע' א'תסה נמצא הגה"ה.

לחשמנחת נדבה מביאה בכפיפה מצרית: בלקו"ת נשא (כט, ב) שמנחת נדבה מביאה בכפיפה מצרית, שזהו דלא כמפורש בסוטה (יד, ב) דפסול — הרי מפורש שם שהטעם דהקריבהו נא לפחתך גו', ואיסור זה אינו מן התורה (כס"מ הל' איס"מ פ"ב ה"י (ודלא כי"א מהאחרונים דאסור מה"ת — דלפ"ז אינו מובן הא דעניים מביאים בכורים בסלי נצרים של ערבה (בכורים פ"ג מ"ח) שבודאי פחותים מנצרי דקל (דהיינו כפיפה מצרית, כפרש"י בסוטה שם) דסברת הקריבהו שייך גם באינו קרב על המזבח ממש, וק"ל)) — לקו"ש ח"ז ע' 205.

לטתמידין כסדרן: תפלת מוסף.

מזהו ענין חינוך המזבח כנודע: קיצור באוה"ת במדבר-ד ע' א'תסה.

מאהיה מעורב בשמים ראש: ראה דרך מצותיך עב, ב.

מבבשמים ראש מר דרור וקנמן בשם: שמות ל, כג.

מגכל הבקר לעולה: במדבר ז, פז.

מדכתיב ביום המשח: באוה"ת במדבר-ד ע' א'תסו נמצא הג"ה לכאן.

מהמעט ביאור: באוה"ת במדבר-ד ע' א'תסו נמצא ביאור ארוך.

מובפי' הרמ"ז בזהר פ' אמור דפ"ט א': ”גבי ההוא שמן עילאה כו'" — לקו"ת שה"ש ב, ד.

מזהוא מבחי' גבורה: ראה רש"י שמות ל, כג: ריח טוב וטעם. — לקו"ש חט"ז ע' 394.

מחע"פ לריח שמניך: לקו"ת שה"ש ב, ד.

מטע"פ מי יתנך . . בפ' תרומה : תו"א פא, א לכאורה הכוונה להמבואר שם בענין שמן שהוא חכמה, ושמן אפרסמון שהוא בחי' מקיף ע"ש.

נחוטמא דעתיק: זח"ג באדרא קל, ב (לקו"ת שה"ש לג, א). וראה אוה"ת ויקהל ע' ב'קצג.

נאע"פ אריתי מורי: לקו"ת שה"ש לג, א.

נבכשמן הטוב: תהלים קלג, ב.

נגפ"ב דחגיגה י"ב ב': הלשון נעתק ביהל אור ע' קלו.

נדשפי' בפרדס ערך ערבות: ”שהתפארת נק' ערבות שבו מתערבים הכחות גדולה וגבורה יחד כו'". יהל אור ע' רלג. וראה בהמשך שם מה שמפרש איך תפארת נק' ערבות.

נהבזח"ב קס"ה א': הלשון נעתק עם הגהות ביהל אור ע' רלג. וראה שם ע' קלז ”ובפי' הרמ"ז שם דמפרש ערבות לשון תערובות והוא התכללות חו"ג אש מים ומפרשו בחג"ת דעתיק".

נועושה שלום: איוב כה, ב.

נזמלך שהשלום שלו: שהש"ר פ"ג ע"פ צאינה.

נחבמא"א אות ע' סנ"ח: הלשון נעתק ביהל אור ע' קלז ”ערבות הרקיע נק' הת"ת. גם ערבות נק' ג' רקיעים ג"ר גלגל השכל כתר גלגל היומי חכ' גלגל המזלות בינה".

נטסולו לרוכב בערבות: תהלים סח, ה.

סלך ה' הגדולה והגבורה: דה"א ט, יא.

סאכי גאה גאה: שמות טו, א.

סבממולח טהור קדש: שם ל, לה.

סגבד"ה ושמתי כדכד: לקו"ת ראה כז, א.

סדובד"ה שבת שבתון: לקו"ת יוהכ"פ סט, א.