אבביאור ע"פ כי כאשר השמים החדשים: תו"א ג, א.
בובד"ה לא הביט און ביעקב: לעיל בלק ע, ג ואילך.
גרמ"ח מ"ע הם רמ"ח אברים דמלכא: ראה ת"ז ת"ל.
דבד"ה אלפי שנאן: תו"א עב, א.
הובע"ח שער א"א פ"ב: ”הנה הם אותן הט' היכלין הנזכר פ' נח דס"ה ובסוף פ' פקודי דרס"ט ודרכ"ו".
ורמ"ג . . רמ"ח: וע' בע"ח ש' פרקי הצלם (פ"ו) חשבון רמ"ח. [כ].
זוהנה ענין מתן תורה: ראה אוה"ת תולדות כרך ד תתלב, ב. אוה"ת שמות כרך ז ע' ב'תשטז.
חשהקב"ה מניח תפילין: ברכות ו, א.
טתפילין . . ציצית . . סוכה . . ולולב: בסה"מ תקס"ו מזכיר כאן תפילין . . אתרוג. ואח"כ מזכיר תפילין וציצית. ומסביר שם ”כמו התפילין ממשיכי' בחי' מקיפי' דאור אבא והאתרוג מבחי' מלכות והסוכה מקיפי' דאימא".
יחסד דרועא ימינא: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').
יאגילוי . . שבאצילות . . בעשיה ממש: וע"ל נצבים (מט, ב). וש"נ. [כ].
יבאך איך יהי' התקשרות . . מבחי' סוכ"ע: באוה"ת שבועות ע' קעה כ' שכאן מבאר שהקשר בין העשי' עם האצי' זהו ע"י א"ס ב"ה שלמעלה מאצי' ”ואפ"ל שזה נמשך ע"י אתכפי' דנה"ב משום דכד אתכפייא סט"א אסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין", אבל שם מפרש ”שעיקר עלי' זו זהו ע"י בירור נה"ב" ע"ש.
יגבד"ה למנצח על השמינית: לעיל פ' תזריע כא, א.
ידבד"ה להבין מפני מה יו"ט דפסח: לעיל פ' ויקרא טז, א.
טוובביאור ע"פ ויקח קרח: לעיל קרח נב, ד.
טזוהנמשל מזה למעלה דהשתלשלות: בסה"מ תקס"ו ע' קיא מבאר זה באריכות.
יזע"פ ויהי קול מעל לרקיע: מאמרי אדה"ז נביאים ע' רלג ובאוה"ת שמות כרך ח ע' ב'תתקעז.
יחבד"ה זכור את יום השבת לקדשו: תו"א פ' יתרו.
יטבד"ה שה"ש: לעיל א, ג.
כובד"ה שחורה: לעיל ד, ג ואילך.
כאותורה שם בישראל: תהלים עח, ה.
באוה"ת פ' פנחס ע' א'קמה מציין לכאן, שכאן מבאר שישראל למעלה מהתורה, ושם מבואר שישראל למטה מהתורה, ע"ש.
כבשע"ז אמרו מחשבתן של ישראל: ע"ל כאן רפ"ב מב"ר (פ"א). [כ].
כגבישראל יש ב' בחי' הא' מציאותן ושרשן במחשבה הקדומה . . והב' . . מקור הנשמה המתפשטת ומתלבשת בגוף: ראה בהמשך תרס"ו ע' רל (ד"ה וידבר במדבר סיני) שלפי"ז אינו מובן מה"ע מחשבתן של ישראל קדמה כו' הלא כל העולמות והנבראים מושרשין בא"ק ומהו ההתחדשות בזה בנש"י הלא מצד השרש הנה שרש כל הנבראים הוא במחה"ק דא"ק. ומתרץ שם החידוש בנש"י לגבי כל הנבראים שגם למטה יש בהם גילוי הארת בחי' שרשם ומקורם שבא"ק, שזה הכח דמס"נ, ע"ש בארוכה.
באוה"ת פ' וארא ע' קכג מציין לכאן וז"ל: ”ולפמ"ש בד"ה יונתי י"ל כי זהו ב' בחי' שיש בהנשמה הא' שרשה ומקורה למעלה והוא רק בחי' [בבחי'] מקיף על הנשמה המלובשת בגוף זהו הנקרא ישראל סבא, והנשמה המלובשת בגוף ונה"ב נקראת ישראל זוטא" ע"ש.
כדונקרא ישראל דלעילא: ”פי' ישראל דלעילא היינו ז"א דאצילות ונק' ישראל ע"ש לי ראש היינו המוחין חב"ד הנמשכים ומתלבשים בהמדות עליונות ועי"ז מאיר בכל העולמות" — אוה"ת שה"ש כרך ב ע' תקז, ע"ש באריכות.
כהישראל זוטא: זח"ב (מג, א. רטז, א). וע"ע בפרדס ש' ערכי הכנויים (ספ"י). [כ].
כוונק' ג"כ אימא תתאה ומטרוניתא: בסה"מ תקס"ו ע' קיב מבאר כאן ב' ענינים ביעקב א' ישראל דלעילא והב' ישראל זוטא ע"ש.
כזאימא תתאה: זח"א (נ, א. רמז, ב). זח"ב (פד, א). זח"ג (רנג, א). ובת"ז (כג, א. עד, ב. קכ, ב. קלא, ב). [כ].
כחומטרוניתא: זח"ג (סט, א. עז, ב. קי, א. קיד, ב. קטו, א). ובת"ז (ו, ב. ג, ב. יד, ב. טו, א). וע"ל פ' צו (טז, ג). ע' מאו"א ערך אם ספ"ט. ומערכת מ' סי"ח. ובסש"ב ח"א (רפנ"ב). [כ].
כטישראל מתקשראן באורייתא: זח"ג עג, א.
לאל תקרי בניך אלא בוניך: סוף ברכות.
לאבחכמה יבנה בית: משלי כד, ג.
לבבד"ה באתי לגני: לקמן לא, ד ואילך.
לגבד"ה ויאכילך את המן: לעיל פ' עקב. אולי הכוונה לד"ה שאח"כ ד"ה ואכלת ושבעת.
לדבזהר בפ' ויחי דרמ"ה סע"א: ראה לקמן מט, ג. וראה הלשון לקמן בהוספות להערות וציונים לכאן. וראה באוה"ת שבועות ע' צח. פ' תשא ע' א'תתקסא.
להע"פ כי תצא: לעיל תצא לו, סע"א ואילך.
לולכו לחמו בלחמי: משלי ט, ה.
לזכך ע"י התורה . . בחכמה עילאה: ”והיינו המשכת נשמתא עילאה שבזהר הנ"ל [— ויחי דרמ"ה] שיומשך בכל הע"ס דאצילות כנ"ל" — אוה"ת שבועות ע' צח.
לחיביאו לבוש מלכות: אסתר ו, ח.
לטאלביש שמים קדרות: ישעי' נ, ג.
משממית בידים תתפש: משלי ל, כח.
מאלו ישמעאל: בראשית יז, יח.
מבסד"ה מצה זו: לעל פ' צו.
מגובד"ה ויאבק: תו"א כו, א ואילך.
באוה"ת שבועות ע' צח נוסף: ”ובפ' לך לך בד"ה אנכי מגן לך".
מדכל האומר אין לי אלא תורה . . אלא תורה וגמ"ח: יבמות קט, ב. והנה סיום מרז"ל זה ”אלא תורה וגמ"ח" אינו בש"ס שם. וי"ל עפמש"כ בלקו"ת ד"ה כי תשמע בקול ס"ג וז"ל: אמרז"ל כל האומר כו' שהפי' הפשוט הוא שצריך שיעסוק בתורה וגמ"ח כו' כללות המלכות. — ולהעיר מיבמות קה, א. אגה"ק ס"ה. — סה"מ תש"ח ע' 266 בהערה.
מהוע' בזהר פ' בלק (דף ר"ד ב'): ראה ביאוה"ז לאדה"א קט, ב. וראה אוה"ת בהעלותך ע' משג.
מואברהם שיצא ממנו: פסחים נו, א. ספרי דברים ו, ד. לב, ט.
מזויגש אליו יהודה: בראשית מד, יח.
מחועמ"ש מזה ע"פ ויגש: בתו"א מד, א.
מטואתחנן אל ה' בעת ההיא: דברים ג, כג.
נועת לכל חפץ: קהלת ג, א.
נאבד"ה בשעה שהקדימו: לעיל במדבר יג, ד.
נבבד"ה תקעו בחדש שופר: לעיל ר"ה נד, א.
נגבד"ה כי תשמע בקול: ראה לעיל פ' ראה כג, ג.
נדבפ' לך לך בד"ה והבדילה הפרוכת: תו"א יב, ד. וראה ד"ה מצה זו תר"מ סעי' מה.
נהבפי' השמים כסאי: מאמרי אדה"ז נ"ך ע' קצה.
נובד"ה עבדים היינו: בסידור שער חג הפסח.
נזהכסא כס א' לבוש ומסך הנ"ל: באוה"ת שבועות ע' צט נוסף: ”וע' בע"ח שער כסא הכבוד שהכסא נמשך מאורות המתנוצצים מכח"ב, וז"ש בתניא פרק נ"ב ומה הלבוש כו' ע"ש שהלבוש שרשו גבוה יותר, ועוד יובן ענין זה ממ"ש בפ' חיי שרה בד"ה להבין ענין מה שאמרו רז"ל כו' גבי מש"ש והענין דכתיב ויבא משה בתוך הענן כו' כמ"כ תומ"צ כו'".
נחע"פ ואברהם זקן: ראה תו"א טז, ב.
נטבד"ה והבדילה הפרוכת: תו"א פ' לך לך.
סיפיפית מבני אדם: תהלים מה, ג.
סאסד"ה ועשית בגדי קדש: תו"א פב, ד.
סבוהנה מבואר במ"א: ראה דרך מצותיך עז, א. אוה"ת שמות כרך ז ע' ב'תצ ואילך.
סגלסעי' ד: באוה"ת פ' ראה ע' תשעג יש כעין קיצור מסעי' זה.
סדבחי' קומי לך . . והכתיב לכי בכ"ף יו"ד: מובא באוה"ת פ' ברכה ע' א'תתעט בשינוי הסדר. וראה גם אוה"ת פ' תצוה ע' א'תקפט.
יובא מ: sefaria-index · Kehot Publication Society · CC BY-NC · במקור · העותק השמור ב־RebbeHub