מראי מקומות הערות וציונים, ראש השנה, דף נ״ה

אנברא יש מאין: ראה סה"מ תרס"ה ע' רנז. סה"מ תרס"ח ע' קצ. בענין בריאה יש מאין המבואר כאן ראה בספר הליקוטים מאמרי הצ"צ ערך יש מאין.

בכולא קמי' כלא: זח"א יא, ב.

גלהנחיל אוהבי יש: משלי ח, כא.
הרי השגות הנשמות בג"ע העליון נק' יש להיותם קרובים אל האלקי' יותר, מפני שכל מה שיורד ויתמעט אור שפע אלוקי ביותר הרי יותר יתהווה הנברא בבחי' ריחוק וצמצום כידוע" — סה"מ תקס"ח ע' תיד.

דכי שמש ומגן ה"א: תהלים פד, יב. וראה יהל אור ע' ש ואילך.

הלע"ל הקב"ה מוציא חמה: ע"ז ג, ב. נדרים ח, ב. זח"ג יז, א.

וונגלה כבוד ה': ישעי' מ, ה.

זחכמים נק' עיני העדה: ראה במדבר טו, כד. שהש"ר פ"ז [ד, ב]. ת"ז תכ"א (נ, ב). [כ].
וראה הנסמן במאמרי אדה"ז — פרשיות לע' רסד. אור התורה להה"מ (הוצאת קה"ת) נג, א ובהוספות להערות וציונים שם.

חכי עין בעין יראו: ישעי' נב, ח.

טהשמים החדשים והארץ החדשה: ישעי' סו, כב.

יר"ל שאף גם המשכת גילוי הזיו . . בבחי' יש מאין: ראה סה"מ תער"ב ח"ב ע' תרנד. ושם: ובאמת גילוי הקו הוא בחי' גילוי מהעלם . . רק שזהו כמו יש מאין שבמקורו הוא בבחי' אין ובהתגלות ע"י הצמצום הוא בבחי' יש כו'. וראה תרס"ו ע' קלט-מ. המשך תער"ב ח"א ע' תצט.

יאוראה בארוכה בד"ה ויהי בימי אחשורוש תרס"ט שכ': ”ומה שמבאר בלקו"ת בהג"ה דתקעו דרוש הב' בענין שאור הקו הוא יש מאין יתכן גם לגבי בחי' חיצוניות האור כו', וי"ל שז"ע מה שהקו יש בו ב' הפכים והוא מה שבא בבחי' מדה וגבול ועושה מעומ"ט בכל הספי', וכמו"כ התכללות כל הספי' ויחודן הוא ע"י הקו וכמא' אנת הוא דקשיר לון ומייחד לון כו', והיינו לפי שאור הקו עם היות שהוא המשכה שבבחי' מדה וגבול מ"מ הוא בבחי' קירוב ודביקות עם האוא"ס שלפני הצמצום שבבחי' בלי גבול והוא כעין גילוי ההעלם כו' ומשו"ז נעשה ע"י בחי' יחוד והתכללות הספי' זע"ז כו', וכ"ז הוא בבחי' חיצוניות האור דאוא"ס שלפני הצמצום דהיינו בכללות בחי' האור השייך אל העולמות, דאור הקו הוא בבחי' קירוב ממש לגבי בחי' ומדרי' זו, וכבר נת' דהאור הזה אינו ממש כמו שהי' לפני הצמצום ומ"מ הוא אותו המהות כו')". — סה"מ תרס"ט ע' קמט.
וראה גם סה"מ עטר"ת ע' רמ. ובסה"מ אעת"ר ע' יד. ובסה"מ תש"ח ע' 162.

יבוהחכמה מאין תמצא: איוב כח, יב.

יגהיש ה' בקרבנו: שמות יז, ז.

ידהודו על ארץ ושמים: תהלים קמח, יג.

טובד"ה ואתחנן: לעיל פ' ואתחנן ב, ב. ראה במ"מ לשם.

טזוכך היו כלולים . . (ופירוש שהעולמות: ראה בסה"מ תקס"ג ח"א ע' תז דשם מפרש דהבריאה יש מאין הוא גילוי ההעלם, ומציין שם (וכ"ה באוה"ת סידור ע' רכ) ”וזהו היפך מ"ש בלקו"ת בד"ה ואתחנן פ"ב דגילוי ההעלם זהו סדר השתל' עו"ע, ואין זה דבר חדש, אבל החידוש יש מאין זהו מה שלא הי' כלול תחלה בכח המוצאו כ"א התחדשות ממש . . וע' בד"ה תקעו בחדש שופר דרוש השני פ"א משמע כמש"כ גבי וכך הי' כלולים כל העולמות והברואים במאצילן כו', ושם הגהתי לישב זה, ואולי נתכוין במש"כ לתרץ הקושיא דהתחדשות הבריאה זהו שינוי רצון ע"כ שהיו כלולים תחלה במקורן, אבל כ"ז דוחק". ראה אוה"ת ענינים ע' קכח, אוה"ת סידור ע' רכ ע"ש. וראה לעיל פ' אותחנן ב, ב במ"מ לשם.

יזכי לא מחשבותי מחשבותיכם: ישעי' נה, ח.

יחבביאור ע"פ יונתי: לקמן שה"ש יז, ג.

יטועד"ז היו העולמות: ראה אוה"ת בראשית כרך ז ד"ה נר חנוכה.

כממזל המכה בו: ראה זח"א רנא, א.

כאגבוה מעל גבוה שומר: קהלת ה, ז.

כבהכסיל בחושך הולך: קהלת ב, יד.

כגכי הוא אמר ויהי: תהלים לג, ט.

כדבד"ה אז ישיר: תו"א סב, ג.

כהבד"ה וירא ישראל את היד: תו"א סא, ד ואילך.

כובד"ה יונתי: לקמן שה"ש טז, ד.

כזובד"ה האזינו השמים: לקמן עא, ג ואילך.

כחיתרון האור מן החושך: קהלת ב, יג.

כטנתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים: תנחומא בחקותי ג. נשא טז. במד"ר יג, ח. ע' ד"ה לא הביט בפ' בלק (ע, ג). וש"נ. [כ].

לה' מלך גאות לבש: תהלים צג, א.

לאדאית' במדרש בי' לבושים: ע' חגיגה (יב, א) בעשרה דברים. וע' ס"פ ואתחנן רבה ובפסדר"כ סוף שוש אשיש ובפיוט יום א' דר"ה אחר ברכו ד"ה מלך אזור גבור . . מלך בעשרה לבושים. ובמדרש תהלים (צ, ג) שבעה לבושין, יעו"ש. ועל"ק שה"ש (מט, ד). המדרש ל"מ רק הובא בס' חרדים פ"ו ובס' הגרד"ל במבוא שלו להפרדר"א או"ז סד"ה הראשונים ז"ל [יג, סע"ד] [כ].

לבכהדין קמצא דלבושי' מיני' ובי': ב"ר פכ"א, ה, ע"פ לבוש הבדים.

לגאין מלך בלא עם: ס' החיים פ' הגאולה פ"ב. עמה"מ ש' שעשועי המלך רפ"א. בחיי וישב לח, ל. וראה פדר"א פ"ג.

לדשום תשים עליך מלך: דברים יז, טו.

להוממשלתך בכל דור ודור: תהלים קמה, יד.

לושביום ברוא אדה"ר קיבל . . ולא היה גילוי מלכותו: ר"ה לא, ב. הקטע מובא באוה"ת ר"ה ע' א'שלה ושם מביא ”וכ"כ המפרש סוף מס' תמיד וז"ל ”בשישי שבו נשלם מעשה בראשית ונברא האדם ג"כ שמבין גדולת הבורא יתעלה אומר ד' מלך גיאות לבש" עכ"ל. וע' בפ"ב דעכומ"ז דכ"ד סע"ב" עכ"ל באוה"ת שם.

לזוצבא השמים לך משתחוים: נחמי' ט, ו.

לחיהי אור, יהי רקיע, תדשא הארץ: בראשית א, ג. ו. יא.

לטואין עוז אלא תורה: שהש"ר ב, ג. זח"ב נח, א. צד, א. זח"ג רסט, א. תנחומא וזאת הברכה ד. וראה זבחים קטז, א וברש"י שם.

מה' עוז לעמו יתן: תהלים כט, יא.

מאברבות סדר וארא פרשה ח': ראה יהל אור ע' שלח ”ומהו לבושו של הקב"ה עוז שנאמר לבש ה' עוז התאזר".

מבובזח"ב ס"פ יתרו: צד, א. ”מפרש לבש ה' עוז על מ"ת" — יהל אור ע' שלח.

מגבטל רצונך: אבות ב, ד.

מדסור מרע ועשה טוב: תהלים לד, טו.

מהולכן אומרים בכל מצוה: ראה פע"ח שער הזמירות ספ"ה, ס' הליקוטים ס"פ ראה. שער רוה"ק (יב, ב בדפוס ירושלים תער"ב). כסא מלך להקדמת ת"ז ד"ה ואי תימרון. שער הכולל פ"ו סק"ב — הערת כ"ק אדמו"ר בסה"מ תש"ב ע' כז.
ראה לעיל פ' ואתחנן ט, א ובמ"מ לשם. וראה לקמן סא, ב בענין קודם התפלה. ובארוכה מאמרי אדה"א כאן ע' תתקפט.

מוקוב"ה ושכינתיה: ראה דרך מצותיך קיט, א.

מזולית מח' תפיסא בי': ת"ז בהק' (פתח אלי').

מחמצות צריכות כוונה: ברכות יג, א.

מטמצות המלך: נסמן לעיל נא, א.

נואברין דמלכא: ראה ת"ז ת"ל. זח"ב קיח, א ובכ"מ.

נאואהבת את ה"א בכל לבבך: דברים ו, ה.

נבלפום מה דמשער בלבי': זח"א קג, א-ב.

נגבכל לבבך בשני יצריך: ברכות פ"ט, מ"ה.

נדאך הנה המשכת כללית . . והתחתון צריך לעלות: ראה אוה"ת ר"ה ע' א'רצח סעי' ב.

נהשו"ה למשל — למטה: ע' לעיל רד"ה ואתחנן [ב, ב]. וש"נ. [כ].

נואם ישים אליו לבו: איוב לד, יד.

נזרוח אייתי רוח ואמשיך רוח: ראה זח"ב קסב, ב.

נחממארי דחושבנא: ראה זח"ג קעח, א.

נטבכתבי האריז"ל: ראה לעיל כי תצא לז, ד. נצבים מה, ד.

סשהבכיה היא לנשמתו: ”שהבכיה (בר"ה ויוהכ"פ) היא לנשמתו כו' ישרדה ממקום כבודה ונתגשמה" ד”הגשמה" זו (שע"י ירידתה בגוף) היא טבע שהטביע הקב"ה.
ולהוסיף שאין לומר שהכוונה בזה שהטביע הקב"ה טבע זה הוא בכדי שהאדם ישנה את הטבע (ויבטל את ההגשמה) — כי לפי"ז הצ"ג הי' בודאי מתקן זה מכבר (לפני ר"ה ויוהכ"פ), ומזה שלא תיקן זה מקודם, מוכח שעד עכשיו לא הי' זה ביכלתו, וביטול ”הגשמה" זו היא רק ע"י הבכי' בר"ה ויוהכ"פ (ובכל שנה, הוא יוצא מ”הגשמה" דקה יותר). וראה בארוכה לקו"ש ח"ט ע' 209 ואילך. ואכ"מ" — ד"ה שובה ישראל הב' תשל"ז הערה 41. (סה"מ מלוקט ח"ד ע' יח).

סאמים התחתונים בוכין: בחיי ויקרא ב, יג. מדרש עה"ד א. ת"ז (ת"ה) די"ט, ב. [כ].

סבכדאי' במדרש: ב"ר (פ"ה סי' ג [ד]), ושם אי' בבכי', אך העץ יוסף מביא ב' אב"ן ש"ט[?] פ' ויקרא בדרשותיו שנק' ב' ”מים הבוכים", יעו"ש.

סגתקיעה . . ושברים . . ותרועה: ראה גם ביאוה"ז להצ"צ כרך א ע' תה.

סדגנוחי גניח וילולי יליל: ר"ה לג, ב.

סהתרועם בשבט ברזל: תהלים ב, ט.

סוותרועת מלך בו: במדבר כג, כא. ראה אוה"ת פ' בלק ע' תתקצ. וראה לעיל פ' בלק עב, ב ב' פירושים.

סזויעבור ה' על פניו: שמות לד, ו.

סחעשרה שמות: ע' במג"א [מגן אבות בארדיטשוב תרס"ב] פ' פנחס ואמרת הוי' ס"ב ז' שמות שא"נ נק' מדות ונק' כינויים ושם הוי' נק' שם העצם . . שמאיר בהמדות ועד"ז כאן. וע' זח"ג (ערב, ב) ז' שמות שאנ"מ. וע"ל בהר (מב, ב). [כ].
ראה פרדס ש"א פ"י. ש"כ פ"א ואילך. תו"א בא ס, א. לקו"ש חכ"א ע' 195 הע' 60.

סטיאר ה' פניו: במדבר ו, כה.

עלמחר לקבל שכרם: ע"ז ג, א.

עאהיום לעשותם: דברים ז, יא.

עבאחור וקדם צרתני: תהלים קלט, ה.

עגעתיד הקב"ה לעשות מחול: שלהי תענית.

עדהנה אלקינו זה קוינו לו: ישעי' כה, ט.

עהותתן טרף לביתה וחוק לנערותיה: משלי לא, טו.

עוהטריפני לחם חוקי: משלי ל, ח.

עזנק' בנים למקום: אבות ג, יד.

עחברא כרעא דאבוה: ע"ח שער פרקי הצלם פ"א. יונת אלם רפ"ב. וראה יבמות ג, א תוד"ה מקמי.

עטבני בכורי: שמות ד, כב.

פויעקב נק' בחי' עבד: ישעי' מד, א-ב. ראה לעיל פ' בלק ע, ג.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org