מראי מקומות הערות וציונים, במדבר, דף י״ח

אזמירות היו לי חקיך: תהלים קיט, נד. ובהבא להלן — ראה ג"כ קו"א ד"ה דוד זמירות. דרמ"צ מצות משא הארון בכתף. סה"מ תרל"ג-ב ע' תקנד. סה"מ תרנ"ד ע' כח. ועוד.

בואמרז"ל במדרש רבה: במד"ר ד, כ.

גובגמרא פ"ז דסוטה דל"ה ע"א: ראה יהל אור ע' תסב שם נעתק לשון הגמרא ורש"י ומהרש"א.

דולבני קהת לא נתן: במדבר ז, ט.

היסודתה בהררי קדש: תהלים פז, א. [יסודתו]. [כ].

ווהחכמה מאין תמצא: איוב כח, יב.

זהחכמה נק' עדן: פרדס שער כג פט"ז.

חמוטב דלדייני': חגיגה טו, ב.

טשבספרים נזכר רק ב' בחי' ג"ע תחתון ועליון: וכ"כ גם לעיל פ' בהר מא, ב. במאמרי אדה"ז כתובים-א ע' רב כ' ”רק שבפרד"ס לא נזכר אלא ב' בחי'". וראה בדרך מצותיך א, ב ”הגם שלא נזכר בספרים רק ב' בחי' אלו אבל באמת נודע לנו מפי סופרים קדושי עליון אשר נהירין להו שבילא דרקיעא שיש מדריגות לאין קץ".

יגבוה מעל גבוה: קהלת ה, ז.

יאת"ח אין להם מנוחה: ברכות סד, א.

יבילכו מחיל אל חיל: תהלים פד, ח.

יגונהנין מזיו: ברכות יז, א.

ידבורא קדושים ישתבח: ברכת יוצר.

טווקדושים בכל יום: נוסח תפלת שמו"ע.

טזסלה בלי הפסק: עירובין נד, א.

יזבד"ה את שבתותי תשמרו: לעיל פ' בהר מא, ב.

יחושמו בגימ' רצון: פע"ח ש' הק"ש ספכ"ח. [כ]. ובלקו"ת פקודי ז, ד בשם ספרי הקבלה הראשונים.

יטאורייתא מחכ' נפקת: זח"ב פה, א. קכא, א.

כתר"ך עמודי אור: פרדס ש"ח, פ"ג.

כאעד"מ העמוד שמחבר הגג: ראה אגה"ק סי' כט.

כבוראית את אחורי: שמות לג, כג.

כגאחור וקדם צרתני: תהלים קלט, ה.

כדמבשרי אחזה: איוב יט, כו.

כהולכן נק' הרצון בחי' אחוריים: ראה אגה"ק סי' כט.

כואשר מלשון באשרי כי אשרוני: בראשית לג, יג. ובת"ז (ת"ל עד, ב). ושם (רתט"ל).

כזוטובל בשמן: דברים לג, כד.

כחשמן היא בחי' ח"ע: מא"א אות ש' סמ"ח.

כטשבחי' רצון העליון . . ואין בו שום התחלקות . . אבל העונג העליון . . יש לכל מצוה תענוג פרטי: בלקו"ת במדבר יח, ב ואילך, ובדרמ"צ (מב, א ואילך), ובכ"מ מבואר שבחי' רצון העליון אין בה התחלקות, ולכן הרצון המלובש במצות כולל כל המצות בשוה כו', אבל העונג העליון ב"ה המלובש במצות יש לכל מצוה תענוג פרטי, כי העונג הוא פנימי' המכוון המלובש ברצון כו' ע"ש בארוכה. ואולי י"ל שזהו כפי שהעונג הוא כבר בבחי' המשכה בהדבר (ע"ש ”כמו עד"מ בפנים הרי התענוג שבראי' מלובש בעינים כו'") וחיצוניות הרצון, אבל התענוג כפי שהוא בעצמותו, הרי אין שייך לומר ענין התחלקות וריבוי. וראה המשך תרס"ו ע' סג ואילך. המשך תער"ב [ח"ב ע' א'קט].
או י"ל לאידך דדוקא מצד פנימיות התענוג כמו שהוא בעצמותו בא ונמשך פרטי התחלקות התענוג (משא"כ מצד הרצון). וע"ד המבואר בכ"מ (ראה תו"ח ד"ה ויהי כל הארץ פכ"ז ואילך ד"ה מי מדד תרס"ב. ועוד) ענין ההתחלקות וריבוי הבא דוקא מצד אחדות הפשוטה. ולהעיר ממשנ"ת (לקו"ש חי"ט תבא ח"י אלול (תשל"ז) ס"ט) בנוגע לחיות פרטי — לקו"ש חי"ז ע' 414.

לחיך אוכל יטעם: איוב יב, יא.

לאבד"ה ראו כי: לעיל פ' בשלח א, ב.

לבפנים בפנים דיבר ה': דברים ה, ד.

לגעל כל דיבור פרחה נשמתן: שבת פח, ב.

לדמי לי בשמים: תהלים עג, כה.

להבשמחה ובטוב לבב: דברים כח, מז.

לוולהתענג על ה': ראה ישעי' נח, יד.

לזכלה שארי ולבבי: תהלים עג, כו.

לחונשמח בדברי תורתך: ברכת ק"ש של ערבית.

לטכתובים משני עבריהם: שמות לב, טו.

מפ' תצוה סד"ה זכור כו': תו"א פה, ב ”שלא יהא בבחי' שכחה שהיא בחי' אחוריים כו'".

מאע"פ ויהי מקץ: תו"א לב, א.

מבאני תורתך שעשעתי: תהלים קיט, ע.

מגאני אותיות אין: הובא בע"ח ש' דרושי אבי"ע ספ"א, וע' שם ש' עקודים פ"ג. וע' לק' נצבים (נג, ג) מאדמו"ר ע"ז. ושם (ע', ב [ד]) מפרדס. [כ]. לעיל (בהר) מד, ד.

מדשעשועים העצמיים: ראה באוה"ת נ"ך-א ע' תקצ.

מהשער השתלשלות . . במה"ב: הוא שער סדר האצילות.

מוובמא"א . . נקרא אין עכ"ל: מובא בואה"ת ויקרא-א ע' רעט. נתבאר באוה"ת פ' בא ע' רסא.

מזויקהל דרי"ז ע"א: נעתק באריכות באוה"ת נ"ך-א ע' תקפז.

מחור"פ שמיני דל"ה ע"ב ובהרמ"ז שם: ”חדוותא דקב"ה ואטליותא דילי' דכתיב ואהי' שעשועים יום יום, ופי' הרמ"ז חדוה הוא א"פ ואטליותא א"מ, וזהו ב' בחי' שעשועים", — אוה"ת נ"ך-א ע' תקפח.

מטובפ' אחרי דס"ה ע"ב: בהרמ"ז ”ואהי' אצלו אמון ואהי' שעשועים ע"ד מ"ש אהי' אשר אהי', דפי' אהי' הראשון הוא באריך, ובחי' אשר אהי' היינו חו"ב. כמו"כ כאן ואהי' אצלו אמון זהו א"א, אח"כ ואהי' שעשועים יום יום היינו חו"ב", — אוה"ת נ"ך-א ע' תקפח.

נודס"ז ע"ב: בהרמ"ז ”ענין שעשועים והיינו מעולם התענוג בינה שהיא העוה"ב", — אוה"ת נ"ך-א ע' תקפח.

נאעת לחבק ועת לרחק: קהלת ג, ה.

נבאהבתי אתכם אמר ה': מלאכי א, ב.

נגבכל לבבך בשני יצריך: ברכות נד, א.

נדהימין שהוא חסד: ראה ת"ז בהק' (פתח אלי').

נהימין ה' עושה חיל: תהלים קיח, טו.

נוכלה שארי ולבבי: תהלים עג, כו.

נזלמה תשיב ידך וימינך: תהלים עד, יא.

נחאור שנברא ביום ראשון: חגיגה יב, א. ב"ר יב, ה.

נטגנזו היינו בתורה: ועל"ק האזינו (עח, א). וש"נ. וכ"מ מזח"א (מז, א) ד"ה ויכולו. [כ].
מדרש רות בזהר חדש פה, א (עייג"כ זח"א רסד, א. זח"ב קמט, א). ובדגל מחנה אפרים פ' בראשית בשם הבעש"ט. כתר ש"ט (קרוב לתחלתו) הה"מ בשם הבעש"ט כו' (באריכות). ובכ"מ. וראה לקו"ת במדבר יח, ד. דברים פט, ד. ספר החקירה סח, א. וכל העם תרצ"ט ס"ג, ועוד. לקו"ש ח"כ ע' 271.

סהמעשה דאיתא בזהר: ובהכת"י שתח"י בוך פערטעל אי' (סא, ב) [וכ"ה במאמרי אדה"ז כתובים-א ע' רד ובאוה"ת שבועות ע' רכא מעתיק משם]. שמזה מובן מעשה בעש"ט ז"ל שאמר לא' שבא לשאול על בנו שהי' בריחוק מקום כמה מאות פרסאות שרואה אותו ממש, ואיך הוא עומד בברעסלא, ע"י שקראו לפניו בזה"ק שנפתח ונתגלה האור הגנוז וכו' יעו"ש. [כ].

סאימין ה' רוממה: תהלים קיח, טז.

סבשלא תהא מלובשת ומתעלמת: ”וזהו הבקשה וימינך מקרב חיקך כלה דחיקך הוא בחי' יסוד אי' ומבקשים וימינך כו' שיתגלו החסדים שהן בחי' ימין מתוך ההעלם דיסוד אי' כו' כמ"ש בלקו"ת פ' במדבר בהביאור דואהי' אצלו אמון" — סה"מ תרנ"ג ע' רד.

סגצחוק עשה לי אלקים: בראשית כא, ו.

סדונגלה כבוד ה': ישעי' מ, ה.

סהכמו הצחוק שעושין לפני שרים: במאמרי אדה"ז כתובים-א ע' רה מביא הדוגמא מציפור המדברת.

סושעתיד הקב"ה לעשות קניגי: ראה ויק"ר יג, ג. ב"ב עה, א. [כ].

סזשור הבר עם לויתן כו' וכמ"ש במ"א: ראה לעיל פ' שמיני דף יח, א ואילך.

סחבינונים זו"ז שופטן: ברכות סא, ב.

סטתבל ב"פ ארי': ראה אוה"ת שמות ע' צז ובלקו"ש חי"ב ע' יט. וראה שם הערה 49.

עשית ספירן מקננין ביצירה: ת"ז ת"ו. מאמרי אדה"ז — הקצרים ע' תקנב.

עאקדוש קדוש קדוש: ישעי' ו, ג.