מראי מקומות הערות וציונים, אחרי מות, דף כ״ח

אמעלה עליו הפסוק כאילו הקריב: מנחות בסופה.

בחכמה בראש חכמה בסוף: זח"א כו, ב. זח"ג רלח, סע"א. מובא בדא"ח בכמה מקומות בשם ספר יצירה. ראה סידור שער בהמ"ז קיב, סע"ב. ובכ"מ. נתבאר במאמרי אדה"א ויקרא-ב ס"ע תצה.

גלמים בחי' חכמה: ראה פרדס שער ערכי הכינויים בערכו.

דמשליך קרחו . . ישב רוחו . . מגיד דבריו ליעקב: תהלים קמז, יז-יט.

המגבורות גשמים: תענית בתחלתה.

וגשמים . . התחלקות . . מבול: ראה ב"ב טז, א.

זמים יורדים מגבוה לנמוך: תענית ז, א. [כ].

חע"פ הנותן שלג כצמר: בסידור עם דא"ח סג, ב. סה"מ תקס"ז ע' קכח.

טוכל עסק רשב"י: ראה לקו"ש ח"ז ע' 343 בהע' התנא הגדול. אגה"ק סכ"ו קמג, א.

יוכל עסק הרשב"י הי' בנגלה: ראה לקו"ש חכ"ב ע' 328.

יאכ"ד קושיות וכ"ד פירוקים: שבת לג, ב.

יבוגם — בכל פרק: ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהערות וציונים לעיל יט, א.
לכאורה, כמה פרקים ישנם שלא נזכר בהם — אלא הכוונה לאו דוקא במשנה, כ"א גם בתוספתא וגמרא.
ומה שלא נזכר ר"ש בכל פרק שבמס' תמיד מדות קנים, אין למדים מן הכללות ואפילו במקום שנאמר בהם חוץ. ואם יחסרון מפרקי הש"ס פרקים אחדים — בכ"ז ראית הלקו"ת חזקה היא.

יגועוד: בלקו"ת מדבר עד"ז שעסק ר"ש בנגלה בקושיות ופירוקים כו' ומס' הנ"ל אין ענינם הלכות, כי אם מדות בנ"א וכיו"ב, שלכן לכמה מפרשים אין אבות נכנסת במנין סמ"ך מסכתות הש"ס. וכן תמיד ומדות — אינם אלא סיפור כו' וכמ"ש בהקדמת פיה"מ. (ועפ"ז מתורץ ג"כ שלא יחלוק הסמ"ג שמונה ס"ג מס' על שהש"ר (ו, ט) שמונה ס' מס' של הלכות).
ומה שמוסיף שנזכר ר"ש ואפילו ”בכלים ובנגעים ובעוקצין" — במה נשתנו מס' אלו, אשר, לכאורה, בהם לא הי' צ"ל נזכר ר"ש, ומחדש דאפילו בהם נזכר.
י"ל דהחידוש בכלים הוא, כי היא כבר היתה סדורה מקודם לזמן ר' יוסי בן דורו של ר' שמעון, וכדמוכח מדברי ר"י (סוף כלים): אשריך כלים כו'.
ונגעים (והראשון דל' המורגל בש"ס ”נגעים ואהלות" נקט. וגם לאהלות כוונתו, ואטו כי רוכלא ליזל וליחשוב) — שהוא לימוד קשה ביותר. וכדמשמע בב"מ (נט, א). ועייג"כ חגיגה (יא, א. יד, א) סנה' (פז, א).
ובעוקצין — מסכת שלימודה אינו מצוי. וכדמשמע בהוריות (יג, ב). ועייג"כ ברכות (כ, א). ועצ"ע בכ"ז (ממכתב כ"ק אדמו"ר).

ידוהי' פטור מן התפלה: שבת יא, א.

טוה' מלך גאות לבש: תהלים צג, א.

טזכי שמש ומגן ה"א: שם פד, יב.

יזבד"ה יונתי בחגוי: לקו"ת שה"ש יז, ב. בלקו"ת שם מציין גם לשני המקומות שבתו"א דלקמן, אבל מקודם מוסיף ”ועמ"ש בד"ה תקעו בחדש שופר [לקו"ת ר"ה נג, ד] מענין ה' מלך גאות לבש כו' שבחי' מלכות נקרא לבוש ושההמשכה להיות מלך העולם הוא ע"י המצות כו' וע' מזה בד"ה בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע גבי עושי דברו כו'".

יחיונתי — סד"ה ועשית בגדי קדש: תו"א פב, ד.

יטובד"ה יביאו לבוש מלכות: תו"א צ, ג.

כשהמצות הן מבחי' גולגלתא: זח"ג קכט, א.

כאותורתך בתוך מעי: תהלים מ, ט.

כבבאגה"ק בד"ה איהו וחיוהי: סי' כ דף קלא, א.

כגבד"ה מזמור שיר חנוכת הבית: לקו"ת ברכה צח, ד.

כדאם כבנים אם כעבדים: פיוט היום הרת במוסף דר"ה.

כההקנאה והתאוה והכבוד: אבות פ"ד, מכ"א.

כווכבוד חכמים ינחלו: משלי סוס"י ג. [כ].

כזמפני שיבה תקום: ויקרא יט, לב.

כחאמרז"ל מי שיש בו גסות הרוח: סוטה ד, ב. [כ].

כטאם למחר מתפלל . . הרי הרע עצמו מתהפך לטוב: במאמרי אדה"א ויקרא-ב ע' תקיא מקשה ”איך יוכל להיות ההתהפכות בשני אופנים הפכיים, כי אחר שנתהפך הטוב לרע איך יוכל אח"כ להתהפך הרע לטוב, וכן להיפך אחר שהתפלל בכח האכילה ההיא איך יזין לו המאכל", ומפרש ”משום דפנימי' הטוב כשגובר ונכלל בו בחי' חיצוניות הרע ומתהפך כולו לטוב וכשחיצוניות הרע גובר יכלל בו בחי' הפנימיות ונעשה כולו רע . . כשמתברר ונופל החלק הרע ונבדל בפ"ע וחלק הטוב [הוא] בפ"ע" ע"ש.

לואת רוח הטומאה אעביר: זכרי' יג, ב.

לאכי תעביר ממשלת זדון: תפלת ימים נוראים.

לביוהכ"פ עליית המל': פע"ח שער יוה"כ ספ"א. לקמן שבת שובה סה, ד. מאמרי אדהאמ"צ דברים-ג ע' א'קה. ועוד.

לגביוהכ"פ רק ששה: מגילה פ"ג מ"א. פוסקים בהל' יו"כ.

לדבחי' שביעית עלתה למעלה: ראה לקמן פ' מסעי צ, ג. וראה אוה"ת פ' אחרי ע' פט.

להביאור . . כי ביום הזה יכפר: מאמר משנת תק"ע — ראה רשימת המאמרים בסה"מ תקס"ט ע' שמג. במאמרי אדה"א ויקרא-ב ע' תקטו שמיוסד על זה המאמר.

לושעבודת יוהכ"פ בבגדי לבן: יומא לב, ב. ועוד.

לזכתנת בד קדש: ויקרא טז, ד.

לחכמו חטים ודגן: ההפרש מבואר בביאה"ז להצ"צ-א ע' רצד.

לטשנמשך מעולם האחדות: ראה לקו"ש-טו ע' 25 הערה 43.

מענין קרבן קין: ראה לקו"ש חט"ו ע' 25.

מאויבא קין מפרי האדמה: בראשית ד, ג. ראה ביאה"ז להצ"צ-א ע' רצה. אוה"ת נ"ך-ב ע' א'מג. שה"ש-א ע' קסב.

מבוארז"ל זרע פשתן הי': בלקו"ש חט"ו ע' 20 מציין: תיב"ע עה"פ. פדר"א, פכ"א. תנחומא בראשית ט. זח"ג פז, רע"א. ת"ז תנ"ט (קיב, א). וברא"ם [ועד"ז בתוד"ה הא בכובא ב"מ כה, א. תוס' רבינו פרץ תוס' הרא"ש ושטמ"ק שם] הביאו בשם הב"ר, אבל בב"ר לפנינו (פכ"ב, ה) ליתא. וראה יפה תואר שם.

מגולכן הי' הכה"ג צ"ל לבוש: מכאן מובא באוה"ת סוכות ע' א'תשיז.

מדבעבודת היום: במאמרי אדה"א דברים-ג ע' א'קלט מבאר מעשה הקטרת בבגדי לבן. עטרת ראש לז, ב.

מהונסלח גו': במדבר טו, כו. באוה"ת סוכות ע' א'תשיז מוסיף ”שמשם הוא מקור הסליחה, ואז צ"ל מלובש בבגדי בד דוקא שהם באים ונמשכים משם".

מוהוי' בדד ינחנו: דברים לב, יב.

מזסד"ה וארא אל אברהם: תו"א נו, א.

מחמ"ש במ"א גבי עד הגל: אולי הכוונה לסידור דף דש, ד דשם מבאר ענין לבן העליון. וד"ה זה מצויין גם באוה"ת נ"ך-ב ע' א'מג ושם הכוונה להדרוש שבסידור.

מטמשא"כ שאר הגוונים שהם צבע שצובעים בו אדום ירוק: ”יש דברים שנולדו בגוון אדום או ירוק כמו חוט השני שנתהווה בגוון אדום או הדם שהוויתו במראה אדום או הזהב שהוויתו במראה ירוק, וגם אם יחתוך אותו לחלקים קטנים ביותר ימצא בכולן גוון האדום או הירוק להיותן טבעיים בתחלת הוויתן ותולדותן וא"כ לכאורה אין הפרש כלל בין מראה אדום למראה לבן בזה, אך מ"מ יש הפרש גדול כי הגם שהאדמימות של הדם נולד עם הדם מתחלת הוויתו, מ"מ אין האדמימות עיקר מהות עצם הדם רק שנולד עמו יחד, אבל הוא דבר נוסף על עצמו, וגם שנכנס בתוך כל חלקי הקטנים בטבע התולדה מ"מ הוא דבר נוסף על כל החלקים . . משא"כ מראה צמר כבש לבן אינו נק' מראה וגוון להיות נוסף על עצם הצמר . . כי הלבנונית אינו דבר בפ"ע" — מאמרי אדה"א ויקרא-ב ע' תקטו. וראה גם סה"מ תקס"ג-ב ע' תקלג. סה"מ תרס"ו ע' שעג ואילך.
וראה בארוכה בעטרת ראש שער יוהכ"פ ע' 64 ושם מבאר שבמראה אדום יש כמה רבוי מזיגות הרכבות שנוטים למראה אחרת כמו מראה הזהב שהוא אדום ונוטה לירוק וכו', אבל במראה לבן לא ימצא בו הרכבות שינוי אופנים ע"ש.

נגוון לבן שהוא עצמי: ראה תו"א כד, ב. אוה"ת דרושים לסוכות ע' א'תשיז. לקו"ש ח"ט ע' 17.

נאויתגלה עצם הלבנונית: באוה"ת סוכות ע' א'תשיז נוסף ביאור ”שיש בו מכבר ע"י שמסירים את דבר המחשיך ע"י כיבוס וזריחת החמה כידוע".

נבלאו מכל מדות אלין: ת"ז בהקדמה.

נגבלי מה בלי מהות: ספר יצירה פ"א מ"ב.

נדשהאור מעין המאור . . כנודע: ראה אגה"ק סי' כ.

נהוכלים מכלים שונים: אסתר א, ז.

נוע"פ אם בחקתי תלכו: לקמן בחוקתי מה, א ואילך.

נזדלכאורה זהו קרוב להפרש המבואר כאן: ראה בד"ה כי ישאלך בנך תשל"ח (סה"מ מלוקט-ד ע' ריח) הערה 20.

נחטפה זו מה תהא עלי': נדה טז, ב.

נטועי' בלקו"ת פ' ויחי: להאריז"ל. בטעמי המצות שם.

סולכן לענין אבל . . לבנים בלבד: ”ולכן באבל אסור גיהוץ רק בבגדים לבנים שע"י הגיהוץ נתגלה עצם המראה הלובן מהעלם אל הגילוי, משא"כ בשאר צבעים אין איסור הגיהוץ כי הם רק גוונים ולא עצם כמו גוון לבן" — אוה"ת שה"ש-א ע' קסב.

סאאורייתא מחכמה נפקת: זח"ב קכא, א ועוד.

סבע"ח שכ"ב ספ"ו: צ"ל ספ"א לפננו שכ"ג. [כ].

סגהנסתרות לה': דברים כח, כט.

סדהנסתרות דהיינו י"ה: ע"ל ר"פ פקודי רפ"ב (ג, ב) וש"נ [כ].

סהואע"פ שהדיקנא היא נמשכה ממו"ס: במאמרי אדה"א ויקרא-ב ע' תפו מבאר הקושיא ”הלא בחי' הדיקנא גבוה למעלה מבחי' ה' אלקינו ואיך יהי' בחי' לבוש להם". וראה שם ע' תקיט הקושיא בארוכה.

סוהלבוש — עד"מ האותיות המלבישים את השכל: ראה ד"ה וספרתם תרס"ו ע' רטז דכאן משמע שגם האורות הן ע"י פרסא ושם מפרש באופן אחר, ע"ש.
קטע מכאן בסה"מ תרל"ח ע' י.

סזבשם הפע"ח: ע' ש' הסליחות (פ"ה). [כ].

סחדלא קאים אינש אדעתי' דרבי': ע"ז ה, ב. ראה לקו"ש ח"ח ע' 337.

סטוידבר שלשת אלפים משל: מ"א ה, יב.

עמשל — בד"ה הנה אברם: תו"א יא, ג.

עאר"פ לך לך: תו"א יא, ג.

עבובד"ה והבדילה הפרוכת: תו"א יב, ד.

עגובפ' מקץ: תו"א מג, ב.

עדאחר עשרים שנה לפי שאז מאירים המוחין דגדלות: ראה במאמרי אדה"א ויקרא-ב ע' תקכד למה לא יצמחו גם בנער בן י"ב וי"ג שנה אם מוח חכמתו רבה.

עהולמכור בנכסי אביו: ב"ב קנו, א.

עושיהי' — וכמ"ש במ"א: על"ק ח' במדבר ב, א. [כ].
ראה לקמן פ' מסעי צב, ד.

עזהסריס אין לו זקן: יבמות פ, ב. ראה אוה"ת בראשית-ה דף תתעט, ב ואילך בענין שאינו מוליד.

עחנשים שדעתן קלות: שבת לג, ב. קידושין פ, ב. וראה לקו"ש חי"ז ע' 149 הערה 14.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org