מראי מקומות הערות וציונים, שיר השירים, דף ט״ז

אתדשא הארץ דשא: בראשית א, יא.

בוהוא לפי ענין ההרכבה והמזיג': בסה"מ תקס"ט ע' עג: ”כי זהו דרכו וטבעו של כח ההיולי הרוחני להתלבש בחומר המוכן ואז נעשה צורה לחומר ההוא כפי הכנת אותו החומר, אבל אין זה עצם מהותו כלל".

גבד"ה פתח אליהו: תו"א יג, ד ואילך.

דזריעת הגרעין הוא בחינת העלאת מ"ן: ראה אגה"ק סי' כ בסופו (קלב, ב).

האור זרוע לצדיק: תהלים צז, יא.

ובזהר תרומה קס"ו ב': הלשון נעתק בתו"א מד, ג.

זלאו מכל אינון מדות כלל: ת"ז שם.

חוכידוע מ"ש בע"ח: ע' ש' התיקון פ"ב. וב' מ"ן ומ"ד דרוש ב'. ובש' דרושי נקודות פ"ו. [כ].

טכד סליק ברעותא: זח"א פו, סע"ב. [כ].

יבד"ה כי תבואו אל הארץ: לעיל פ' בהר מ, ב.

יאובד"ה כי כארץ תוציא צמחה: לעיל פ' נצבים נ, ד.

יבובד"ה הבאים ישרש: תו"א נג, ד.

יגובאגה"ק ע"פ זורע צדקות: אגה"ק סי' ח (דף קיג, א).

ידבד"ה ששים המה מלכות: לקמן לח, ב (ושם מציין לכמה מקומות בענין זריעה). וראה ביהל אור ע' שנד סעי' ח.

טווכמו מצות ספירת העומר: בסה"מ תקס"ט ע' עה נתבאר ”ולהבין בתוס' ביאור בענין המצות איך שהן כדמיון הזריעה כנ"ל הנה אנו רואים במצות הקרבת העומר" ע"ש בארוכה.

טזיום הוא . . הנק' עומר: מובא באוה"ת פ' בהעלותך ע' תו.

יזיום הוא בגימט' אל הוי': נסמן לעיל פ' אמור לו, ב. בסה"מ תקס"ט ע' עו: ”כידוע דגי' דיום הוא נ"ז עם הכולל שהוא גי' דאל הוי'".

יחודמות פניהם פני אדם: יחזקאל א, י.

יטועל דמות הכסא: יחזקאל א, כו.

כמצמיח חציר לבהמה: תהלים קד, יד.

כאבהמות בהררי אלף: תהלים נ, י.

כבותתן טרף לביתה: משלי לא, טו.

כגשעורה שעור ה': זח"ג קפח, ב. הטעם נתבאר בסה"מ תקס"ט ע' עז.

כדומנחתו שני עשרונים: ויקרא כג, יג.

כהועשרון א' לכבש האחד: במדבר כח, יג.

כוונסכה יין רביעית ההין: במדבר כח, יד.

כזאין לך טפה . . שאין טפיים עולים כנגדה: ראה תענית כה, ב. ב"ר פי"ג, יג.
ע"ל פ' שלח (מב, ב). וש"נ בדיוק. [כ].

כחעשר אעשרנו לך: בראשית כח, כב.

כטע"פ הראיני את מראיך: לקמן כא, א.

לבזהר פ' חיי שרה: קכט, א. ראה אוה"ת פ' חיי שרה כרך א קיח, א. ביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תרמד.

לאובלקו"ת שם: להאריז"ל פ' ח"ש בדרוש ענין מערת המכפלה. וראה במאו"א מ, מג. וראה בביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תרמד.

לבדשם ב"ן נק' המכפלה: ע' ע"ח ש' רפ"ח ניצוצין (ספ"ג) מילוי ההין כפולה ונק' מערת המכפלה. וע' תו"א ד"ה יגלה לו טעמי ר"פ ח"ש. [כ].

לגחטה הוא כ"ב אותיות התורה: ת"ז (תט"ז. תס"ט) דקי"ד ע"ב וע"ד, יעו"ש. וע' זח"ג (קפח, ב). [כ].

לדואלה המלכים: בראשית לו, לא.

להב"ן . . שלמעלה משם מ"ה: וע"ל בד"ה אם בחקותי הב' [מז, ג]. וש"נ. [כ].

לוהרמ"ח מצות בשם רמ"ח אברין דמלכא: ראה תניא פ"ד. תו"א צו, ג. לעיל פ' בחקותי מה, ג. אוה"ת מג"א ע' ב'שסד.

לזועיקר המשכה זו הוא בחי' גבורה: מובא באוה"ת באוה"ת ויקרא כרך ב ע' תרסו.

לחה"ג דעתיק בוצינא דקרדוניתא: ע' בסש"ב ח"ב שהיחוה"א ספ"ד. [כ].

לטבד"ה כי ביום הזה יכפר: לעיל פ' אחרי כו, ג.

מובד"ה שוש אשיש: ראה לעיל פ' נצבים מח, ב.

מאובד"ה ושאבתם מים: ראה לעיל סוכות פ, ג.

מבוימינו תחבקני: שה"ש ב, ו.

מגבד"ה אז ישיר כו' עלי באר: לעיל פ' חקת סב, ג.

מדוסד"ה כי ההרים: לעיל פ' תצא מ, ד.

מההמצות נק' בשם לבושים: זח"א (רכד, א). [כ]. ראה גם תו"א כ, ד. לעיל פ' תצא מא, א.

מוכמבואר בלקו"א: פל"ז.

מזבעל תשובה . . בחילא יתיר: זח"א (קכט, ב). [כ].

מחבד"ה ואלה המשפטים: בתו"א פ' משפטים.

מטוזרעתי את בית ישראל: ירמי' לא, כ.

נונתתי עשב בשדך: דברים יא, טו.

נאבפ' שלח בד"ה ואם האכל יאכל: לעיל פ' שלח מא, ג.

נבכי א-ל דעות הוי': ש"א ב, ג.

נגע"פ משה ידבר: תו"א סח, ד.

נדיונתי בחגוי הסלע: ראה הערת כ"ק אדמו"ר לעיל בהערות וציונים יט, ד. המאמר הוא משבת פ' משפטים תקס"ו.
חלק מהמאמר נמצא בס' מאמרי אדה"ז כתובים ח"ב ע' קטז.
הנחת הר"פ נדפס באוה"ת שה"ש ע' שיב עם הגהות. עוד הנחה באוה"ת שה"ש ע' של, שלו.
קיצורים למאמר זה נדפס באוה"ת שה"ש ע' שנג ואילך ושם חילוק הסעיפים שונה מהנדפס כאן.
לסעי' א' — ראה סה"מ תרכ"ז [הוצאת תש"ס] ע' י ובמ"מ לשם.

נהיונתי בחגוי הסלע: שה"ש ב, יד.

נוכי הנה הסתיו עבר: שה"ש ב, יא.

נזהתאנה חנטה פגי' וגו' קומי לך רעיתי יפתי: שה"ש ב, יג.

נחמפרנסין ישראל: נסמן לעיל יא, ד.

נטשלא כל הנשמה . . מלובשת בגוף האדם: קטע מובא באוה"ת פ' ראה ע' תשסב.

סמלאך בשליש עולם עומד: ראה ב"ר פס"ח, יב.
ע"ל האזינו ג' (עד, סע"ד). [כ].

סאאלא קצת הארה מן הנשמה: בהמשך תער"ב ח"א ע' קמב מבאר שזה בחי' נר"ן לבד והיא העבודה שבסדר והדרגה במוח ולב כו' ע"ש. וראה שם כרך ב ע' תתל ובכ"מ.

סבאע"ג דאיהו לא חזי: מגילה ג, א.

סגאין מזל לישראל: שבת קנו, א.
ראה סה"מ תרל"ג ע' רלט. בסה"מ תרנ"ח ע' קפ מציין ללקו"ת פ' האזינו עג סע"ב ”פי' שבחי' טל הוא למעלה משרש ומקור נש"י שמקורם הוא במזלות דונוצר ונקה". וראה בסה"מ תרנ"ח ע' קט בשם הפע"ח דבחי' מזל הי"ג ונקה שהוא שרש נשמות ישראל שרשו גבוה ממזל ונוצר ע"ש. ראה לעיל פ' האזינו עא, ד ובמ"מ לשם.

סדיזל מים מדליו: במדבר כד, ז.

סהונוזלים מן לבנון: שה"ש ד, טו.

סולקשרה ולחברה בגוף: אינו מזכיר ”להחיות" שזהו מצד בחי' נפש, ראה בארוכה בהמשך תער"ב ח"ג ע' א'תד.

סזבד"ה האזינו השמים: לעיל פ' האזינו עא, ד.

סחובד"ה ציון במשפט תפדה: לעיל דברים א, א.

סטדלכאורה איפכא הוי ליה למימר: ראה אוה"ת פ' מטות ע' א'רנו.
מובא בסה"מ תרל"ג ח"ב ע' שכז. וע' שעב. וראה גם סה"מ תרע"ח ע' שלז. המשך תער"ב ח"ג ע' א'תד שיש ב' פי' א' דטהורה קאי על אצי' והב' שקאי על טהירו עילאה הוא בחי' אוא"ס שלפני הצמצום. וראה שם ע' א'תו.

עבריאה הוא יש מאין: רמב"ן ר"פ בראשית.

עאעד שלא נברא העולם היה הוא ושמו בלבד: נסמן לעיל א, ב. ובפ' בהר מג, ב.

עבבביאור ע"פ וכעצם השמים לטוהר לטהירו עילאה: תו"א עח, ג. וראה במ"מ לשם. וראה בהמשך תער"ב ח"ג ע' א'תד.

עגבראשית בשביל ישראל: רש"י ורמב"ן ר"פ בראשית. וראה ב"ר פ"א, ד. ויק"ר פל"ו, ד.
תנחומא כ"י [באבער] בראשית סי' ג. ובלקח טוב (שם). ובמדרש אגדה (שם). [כ].

עדכי בישראל יש ב' בחינות . . ראשית תבואתה . . הוא ראשית ומקור התורה: מובא באוה"ת שה"ש כרך ג ע' תתקנח ומבאר: ”ר"ל שהתורה נקראת תבואתה חטה כ"ב אתוון דאורייתא".

עהאמרו בזהר תלת קשרין: צ"ע דבזח"ג עג, א לא נאמר ג' קשרין, כ"א ג' דרגין כו' אמנם בודאי נמצא באיזה מקום בזהר או בתי' בל' ג' קשרין. וכפי הנראה אדה"ז אמר בכל פעם בל' ג' קשרין שכן נזכר הל' בכל הדרושים (ד"ה ובכן יתקדש תרנ"ז בהחלק שלא הועתק).

עובהמשך תער"ב ח"ג ע' א'תה מבאר: ”שהנשמה המלובשת בגוף שהיא בחי' נברא ובע"ג וכדי שתתחבר לאוא"ס הבלתי בע"ג שזהו בחי' קוב"ה זהו ע"י התורה". ע"ש בארוכה. וראה גם שם בח"א ע' קמג.

עזישראל עלו במחשבה: זח"ב (קיט, סע"א). ובזח"א (א, ב. כד, א). ובזח"ג (רכט, סע"ב. שו, ב). ובת"ז (ו, א. כג, ב. עט, ב. פ, א. צט, ב. ק, א. קב, ב. קסז, ב. [תז"ח קח, ד]). וע' בסש"ב ח"א רפ"ב. [כ].

עחשישראל הוא ראשית ומקור התורה: מובא באוה"ת פ' שמות ע' עט, וכ' דכאן מפרש ראשית זהו מקור הנשמה שלמעלה הנק' מזלי' שהוא למעלה מהתורה ע"כ נק' ראשית לתבואתה שהיא התורה ובת"א נג, ג מבאר דקאי על הנשמה שבגוף שבה נזרע תבואתה . . ומבאר שיש לקיים ב' הענינים. בהמשך תער"ב ח"א ע' קמו ובח"ג ע' א'תג מבאר בארוכה ענין שפעם מצינו דנש"י גבוהים במעלתן מן התורה. ופעם מצינו להיפך שהתורה גבהה מעלתה על נש"י.

עטקדש ישראל לה': ירמי' ב, ג.

פומקור התורה: ראה לקמן כו, ד.

פאויקם עדות ביעקב: תהלים עח, ה.

פבפי' היכל תשבע"פ: ראה אוה"ת בראשית כרך ז תתשעח, א ובמ"מ לשם.

פגבפרדס בעה"כ ערך מזל: הלשון נעתק באוה"ת בראשית כרך ד תשנו, ב: ”הכתר נק' מזל ע"ש והטעם כי הוא המשפיע ומזיל ומרכיב לכל הספירות וכמו שהמזל הוא עליון כן זה עליון לכל האצי' עכ"ל".

פדוערך זכות: ראה ביאוה"ז להצ"צ כרך א ע' מד ואילך.

פהובזהר ס"פ אחרי (דע"ז ב'): ”דיחוד ו"ה הוא ע"י החסד ואיש כי יקח אחותו חסד הוא, אך יחוד י"ה לא תלייה חיבורא דלהון בחסד אלא במזלא תליא" — ביאוה"ז להצ"צ כרך א ע' מד. ונזכר לעיל פ' מטות פו, ב. שמע"צ צ, ב.

פותפלה הוא מלשון התחברות: ראה תו"א עט, ד.

פזהתפלה היא סולם מוצב ארצה: זח"א בהשמטות רסו, ב.

פחעד שמגיע לק"ש: מובא באוה"ת ויקרא כרך א ע' פט.