מראי מקומות הערות וציונים, שמיני עצרת, דף צ״א

אעת אשר שלט האדם באדם . . לרע לו: קהלת ח, ט.

בזכר ונקבה בראם ויקרא שמם אדם: בראשית ה, ב.

גה' צלך . . יומם השמש: תהלים קכא, ה-ו.

דטוב לחסות: שמע"צ תקנ"ז. ראה רשימת המאמרים שבסו"ס מאמרי אדה"ז — הקצרים ע' תריז הערה 73. ולהלן ברשימת הכת"י.

הטוב לחסות: תהלים קיח, ח.

והכר את בוראך: סוטה י, ב. ב"ר ספ"ה, יא.
ע' נדרים (לב, סע"א). וע' ב"ר פ' פ"ה סי' יב [יא] הכר נא [את] בוראך. [כ].

זפרוטה או שוה פרוטה: ריש קידושין.

חסד"ה וארשתיך לי: לעיל פ' במדבר ט, ד.

טוהייתם קדושים . . להיות לי: ויקרא כ, כו.

יגדול ה' ומהולל מאד: תהלים קמה, ג.

יאמן הארץ עד לרקיע כו' רגלי החיות: חגיגה יג, א.

יבבמקום שאתה מוצא גדולתו: ראה מגילה לא, א. — ע"פ הגי' ביל"ש תהלים רמז תשצד. פס"ז עקב יז. פיה"מ להרמב"ם אבות פ"ד, מ"ד. פחד יצחק בערכו. סה"מ תש"ח ע' 228 בהערה.
ע"ל בואתחנן (ח, ד). וש"נ. [כ].

יגלך ה' הגדולה: דה"א כט, יא.

ידלב נשבר ונדכה: תהלים נא, יט.

טואיזהו חכם הרואה את הנולד: תמיד לב, א.

טזואת רוח הטומאה אעביר: זכרי' יג, ב.

יזאתה פוררת בעזך ים: תהלים עד, יג.

יחותשליך במצולות ים: מיכה ז, יט.

יטפז"ר קש"ב: ר"ה ד, ב. וש"נ. וראה בלקו"ש חל"ט ע' 408 בדיוק תי' ”קשב".

כאין אני והוא יכולין לדור: ראה סוטה ה, א.

כאמארבע הרוחות באי ופחי בהרוגים: יחזקאל לז, ט בואי ”הרוח" ופחי כצ"ל [כ].

כבאם ישים אליו לבו: איוב לד, יד.

כגארור הגבר: ירמי' יז, ה. [כ].

כדאל תבטחו בנדיבים: תהלים קמו, ג.

כהאך הכוונה הוא על אדם העליון: ביהל אור ע' תנ כתב שכ"ה ביר"ק ערך בטחון סעי' ד בשם ציוני.

כוועל דמות הכסא: יחזקאל א, כו.

כזכיון שפירש טליתו עלי' שוב אינו יכול לבגוד בה: ראה קידושין יח, רע"ב. וש"נ.

כחעוטה אור כשלמה: תהלים קד, ב.

כטוע' עוד מענין עוטה אור: כל המ"מ מובאים ביהל אור עה"פ ע' שצז.

ללהחיות לב נדכאים: ישעי' נז, טו.

לאלהושיבי עם נדיבים: תהלים קיג, ח.

לבנדיבים אלו האבות: ראה בהנסמן להלן בהוספות להערות וציונים.

לגלהושיבי עם נדיבים אלו האבות שהן הן המרכבה: ביהל אור ע' תנא הקשה שלכאורה זה אינו מובן, אך מאחר שגם פי' מבטוח באדם היינו באדם העליון, כמו"כ י"ל בענין מבטוח בנדיבים ע"ש בארוכה.

לדהאבות שהן הן המרכבה: ב"ר מז, ו. פב, ו. זח"ג רנז, ב.

להנדיבי עמים נאספו: תהלים מז, י.

לוע"פ כרוה נדיבי העם: ראה לעיל חקת סב, ד.

לזובפ' ויקהל ע"פ כל נדיב לבו: תו"א פט, ד. וראה שם קטו, ד.

לחובד"ה מה יפו פעמיך: לקמן שה"ש מד, ג.

לטשבבחי' אדם ונדיבים יוכל להיות נפילה: מובא בביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע תתפד.

מומלתם את ערלת לבבכם: דברים י, טז.

מאופחי בהרוגים ויחיו: יחזקאל לז, ט. רש"י פי' ”ופחי כמו נופח באש פחם (בישעי' כ"ד)". והמצודות ציון פי' שהוא מלשון הפחה ונשיבה. ומהר"י קרא מפרש מלשון ויפח באפיו נשמת חיים. ולשון הפסוק ”בהרוגים האלה"

מבשו"ה כו' — והוא בחינת טל: כאן הוא סיום המאמר בהכת"י שבלי הגהות הצ"צ. ובשני כת"י יש כאן שורה נוספת: טל וכו' והוא ע"י שידע להתבונן הטיב בדבר בעצמו כי כל גוים סבבוני אז ישוב וירחמהו ממקור הרחמי' כמ"ש במ"א. ע"כ.

מגראשית תבואתה: ירמי' ב, ג.

מדלהבין ענין יו"ט שני של גליות: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי נדפס בסה"מ תקס"ד ע' רמא (ומתחיל: ואני אראה בשונאי).
ראה ביאור באוה"ת שמע"צ ע' א'תתכח.
ראה אוה"ת בראשית כרך ד תרעה, א ואילך.
בלקו"ש ח"ט ע' 235 מבאר למה נכנס מאמר זה אחר שמע"צ ומבאר שמעלה מיוחדת בשמחת תורה על כל יו"ט שני ע"ש בהערה 61.
בענין השמחה ביו"ט שני ראה בלקו"ש ח"ט ע' 225 ואילך שמבואר שם בארוכה.
”הדרוש בענין יו"ט שני של גליות בא בלקו"ת בהדרושים דשמע"צ — אף שיש לפנ"ז מאמרים דחגה"פ חה"ש וסוכות — כי משמע"צ דוקא נמשך הענין דיו"ט שני (גם דחה"פ כו')" ע"ש.

מהפני ארי' אל הימין: יחזקאל א, י.

מואריה אותיות ראיה: הובא בפרדס להרמ"ק ש' ערכי הכנויים (ר"פ כ) ערך ראי', ומקורו מת"ז (ת"ע) קכב, א. [כ].

מזבד"ה יהודה אתה: תו"א ויגש מה, א.

מחיראה כל זכורך . . כדרך שבא לראות: דברים טז, טז. חגיגה ב, א.

מטזכר חסדו: תהלים צח, ג.

נבד"ה בשעה שהקדימו: אולי הכוונה לעיל במדבר יג, סע"ב.

נאובד"ה מה יפו פעמיך: לקמן שה"ש מג, ב.

נבובד"ה מזמור שיר חנוכת: לקמן ברכה צח, ב.

נגבד"ה שמאלו תחת לראשי: תו"א פו, א.

נדבד"ה ואתחנן: לעיל ג, ב ואילך.

נהאעברה נא ואראה: דברים ג, כה. [כ].
בד"ה בהעלותך:
ובד"ה ועשית בגדי קדש:

נואהרן אותיות נראה: ואדמו"ר כ' ע"ז בזה"ל כמ"ש בזהר פ' אמור דק"ג תחלת ע"א ובמק"מ ובהרמ"ז שם, עכלה"ט. (הועתק מח' במדבר [בהעלתך] (ל, א). [כ].

נזועיין מענין יראה . . קס"ח א'): ראה אוה"ת פ' משפטים ע' א'קצג.

נחקול דודי הנה זה בא: שה"ש ב, ח.

נטבד"ה ועשית ציץ: תו"א פג, א.

סבד"ה עיני כל אליך ישברו: לעיל פ' מטות.

סאבחי' השמחה פתיחת הלב: ראה תניא פ' כו.

סבעיניך יונים: שה"ש א, ט.

סגפ' בחקותי (דף קי"ד ע"ב): ראה אוה"ת שה"ש כרך א ע' רפב הטעם ע"ז.

סדובפרדס בעה"כ ערך חלון: ראה המשך וככה תרל"ז פרק כט. המשך מצה זו תר"מ סעי' לא. ד"ה צהר תרנ"ח ע' ז.

סהשער מ"א רפ"א וספ"ב. ובשער מ"ז פ"א: כמ"ש כאן ל"מ. וידוע שש' דרושי אבי"ע קרא אדמו"ר ש' מ"א. ומ"ש רפ"א לפננו רפי"ג. ומ"ש ספ"ב כוונתו ל”ספי"ד" כצ"ל. ומ"ש כאן ובש' מ"ז פ"א וזהו ממש שער ס' אבי"ע שלפננו, והוא בפ"א ובפ"ב. [כ].

סווכמש"ש ספ"א: בש' מ"ז הנ"ל (פ"ו) כצ"ל, כי באופן אחר אין לישב, ופשוט. [כ].

סזהמדרש שה"ש: פ"ב, ט.

סחבד"ה לבבתני: לקמן שה"ש.

סטשהחכמים נק' עיני העדה: ע' ת"ז (תכ"א) ד"נ ע"ב. שהש"ר (פ"ז סי' ט [ד, ב]). וע"ל (ב, ד). [כ].

עלאסתכלא ביקרא דמלכא: ע' סש"ב ח"א רפ"ט. וש"נ. והוא בזח"ג קצט, א. לח, ב. [כ].

עאבד"ה ארדה נא: תו"א פ' וירא.

עבעיני ה' המה משוטטים: זכרי' ד, י. [כ].

עגעיניו משוטטות: דה"ב ט, ט. [כ].

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org