מראי מקומות הערות וציונים, חקת, דף נ״ט

אהתו' נק' עוז ותושי': מכילתא בשלח טו, ב. ויק"ר פל"א, ה. סנהדרין כו, ב.

בקול ה' בכח: תהלים כט, ד.

גשממית בידים תתפש: משלי ל, כח.

דאמר אויב ארדוף אשיג: שמות טו, ט.

המשם אורידך נאום ה': עובדי' א, ד.

וולכן נק' החכמה דין כמ"ש האריז"ל: ראה תו"א ה, ד בשם החייט ”ושבחו האר"י ז"ל". ביאוה"ז לצ"צ-ב ע' תרצה.

זהקל קול יעקב: תולדות כז, כב.

חיכלו שוטני נפשי: תהלים עא, יג.

טובנ"י יוצאים ביד רמה: שמות יד, ח.

יוהי' כאשר ידים משה ידו: שם יז, יא.

יארמה ידך בל יחזיון: ישעי' כו, יא.

יבהסוררים אל ירומו: תהלים סו, ז.

יגכי גאה גאה: שמות טו, א.

ידכולא קמי' כלא: זח"א יא, ב.

טועפמ"ש האריז"ל בפי' עבדים היינו: פע"ח שכ"א, פ"ו. ראה בארוכה בסידור שער חג המצות רצג, ג. וראה לעיל פ' אמור לט, א.

טזיאר ה' פניו אליך: במדבר ו, כד.

יזאדון הנפלאות: ברכת יוצר.

יחעושה פלא: שמות טו, יא.

יטהנק' עתיק יומין: דניאל ז, ט.

כהמתנשא מימות עולם: ברכת יוצר.

כאכשנמשך השפע דרך אחוריים: ראה אוה"ת ראה ע' תתט.

כבויוציאנו ה"א: ראה דברים ו, כא.

כגוברוב גאונך תהרס קמיך: שמות טו, ז.

כדרם ונשא כו' משפיל גאים: ברכת אמת ויציב.

כהכה אמר רם ונשא: ישעי' נז, טו.

כובמ"א בפי' כי יד על כיס י-ה . . בד"ה חייב אינש: תו"א מג"א צה, ג ואילך.

כזהתו' נק' משל הקדמוני: [רש"י] ש"א כד, יד. וערש"י משפטים (כא, יג). ובמכות (י, ב) ד"ה והאלקים, ע"ש. [כ].

כחמפיו דעת: משלי ב, ו.

כטסד"ה נאוו לחייך בתורים: לקו"ת שה"ש יג, ג.

לחרות על הלוחות: שמות לב, טז.

לאאורייתא וקוב"ה כולא חד: ראה זח"א כד, א. זח"ב ס, סע"א. ולהעיר ג"כ מת"ז ת"ו ותכ"ב.

לבופתחת עליו פתוחי: שמות כח, לו.

לגבד"ה כי כארץ תוציא צמחה: לקמן פ' נצבים נ, ב.

לדוהענין הוא כמו עד"מ: ראה סה"מ תרפ"ט ע' 254.

להבת"ז כתרא עילאה: ת"ע (קלה, ב).

לודלית מחשבה תפיסא בי': שם בהקדמה (פתח אלי').

לזוהחכמה מאין תמצא: איוב כח, יב.

לחתרין רעין דלא מתפרשין: ראה זח"ג ד, א.

לטע"פ אמר עם הספר: תו"א צו, ב.

מבזח"ב ויקהל ד"ר ע"א: ראה לקמן סוכות פ, א.

מאבאש שחורה ע"ג אש לבנה: ירושלמי שקלים ו, א. דב"ר ג, יב. מדרש תלים צ, יב. ובכ"מ. וראה לקמן שה"ש ד, ב.

מבבד"ה שחורה אני ונאוה: לקו"ת שה"ש ד, ב.

מגועיין מענין אחכמה . . בזח"ג פינחס דרכ"ג סע"א: ”שחכמת שלמה היא חכמה תתאה אבל חכמה עילאה דאצילות על זה אמר אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני" — אוה"ת נ"ך כרך ב ע' א'קכח.
”מה כתיב אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני והא כתיב וה' נתן חכמה לשלמה ובעא לסלקא מתתא לעילא דאתרחיקת מיניה כו'" — אוה"ת נ"ך כרך א ע' ס.

מדובקה"ר ע"פ זה: פר' ז.

מהברבות ר"פ חקת: יט, ג. מכאן עד תי' ”סד"ה ולא אבה" מובא באוה"ת חקת ע' תשעה-ו.

מופקודי דרל"ז סע"א: ”כגוונא דא פרה אדומה תמימה כו' בגין לאכפייא כל סטרי מסאבא דלא ישלטון כו' מי יתן טהור מטמא כו' רזא דא הכי הוא דדא איהו טהור דנפק מטמא, ופי' במק"מ שהיא ק"נ שאחר שנשרפת ונותנים עליהם מים היא מתבררת והיא טהור דנפיק מטמא" — אוה"ת נ"ך-א ע' תרנז ע"ש שמבאר זה ע"פ מ"ש בתו"א בד"ה ויאבק איש.

מזובת"ז תי' כ' דמ"ב ע"א: ”בענין פרה אדומה שעלי' נאמר מי יתן טהור מטמא כו'" — אוה"ת נ"ך-א ע' תרנח ע"ש בארוכה.

מחבחכ' אתברירו: ראה זח"ב רנד, ב. ע"ח שי"ח, פ"ה. מבו"ש ש"ה ח"א פ"ב.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org