אזאת חוקת התורה: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי ממאמר זה נדפס בסה"מ תקס"ה ח"ב ע' תערב.
הגהות באוה"ת חוקת ע' תשנט. תשס. וראה אוה"ת חוקת כרך ה' ע' א'תרטז. א'תריז.
בבדרמ"צ מצות פרה אדומה (צט, ב) ז"ל: ביאור הדברים צריך להעתיק אי"ה מכתב ידי בביכעל המתחיל כי ביום הזה יכפר כו' את התורה ששמענו פ' פנחס על המשנה דמס' פרה הכל כשרים לקדש כו' וענין התולעת לא נת' שם אך נת' בתורה ע"פ וידבר ה' אל משה כו' זאת חוקת התורה וביאורה שנת תקס"ה כ"י כדו"ח הרב שי' [הוא הנדפס בסה"מ תקס"ה הנ"ל].
למאמר זה ראה גם ד"ה זה בסה"מ תרכ"ט ע' פה. סה"מ תרס"ה ע' רכד. המשך בששה"ק תער"ב ע' מא. לקו"ש חי"ג ע' 67. ד"ה לה"ע פרה בסה"מ תקס"ב-ב ע' שסח (וש"נ).
ד"ה זאת חקת התורה פ' פרה תשמ"ו. ד"ה זאת התורה אדם תשמ"ז. ד"ה זאת חקת התורה תשמ"ה. תשמ"ח. ד"ה זאת חקת תשכ"ט (נדפס בקונטרס יב-יג תמוז תנש"א) בסה"מ מלוקט ח"ה.
ביכעל קטן שמינית בויגין כת"י שתח"י באריכות יותר (קיד, ב) מבכאן [כ].
גוידבר ה' . . זאת חקת: במדבר יט, א-ב.
דהקב"ה אומר ומשה כותב: ב"ב טו, א.
הבד"ה אם בחקתי תלכו: לקו"ת בחקותי מה, ד. סה"מ תקס"ד ע' קז. אוה"ת ויקרא-ג ע' תתקכא.
ובד"ה שחורה אני: לקו"ת שה"ש ד, ב.
זויצונו ה' לעשות את כל החקים: דברים ו, כד.
חוברבות בא פי"ט: ”ד"א יהי לבי תמים בחוקיך זה חוקת הפסח וחוקת פרה אדומה, למה ששניהן דומין זה לזה, בזה נאמר זאת חקת הפסח ובזה נאמר זאת חקת התורה, ואי אתה יודע איזה חקה גדולה מזו" — אוה"ת חקת ע' תשעג. וראה שם ע' תתיב בארוכה.
טתצוה ר"פ ל"ח: ”כשהוא רוצה הוא קוראה לשון נקבה שנאמר ויקחו אליך פרה כו'" — אוה"ת חקת ע' תשעד.
יאמור ספ"ל: ע"פ ולקחתם לכם ביום הראשון . . הרבה קיחות צויתי אתכם בשביל לזכותיכם אמרתי אליכם ויקחו אליך פרה אדומה תמימה" — אוה"ת חקת ע' תשעד.
יאנשא פי"ב: ע"פ ויהי ביום כלות משה, ישראל נתקדשו בפרת חטאת שנאמר דבר אל בנ"י ויקחו אליך פרה אדומה וגו'" — אוה"ת חקת ע' תשעה.
יבפי"ג דרנ"ג ע"ד: ”ע"פ ביום השני הקריב נתנאל כו' הקריב את קרבנו אמר ר"פ בן יאיר למה הוסיף הקרב וחסר יו"ד, אלא כנגד פרה אדומה שעשו באותו היום" — אוה"ת חקת ע' תשעה.
יגלפי שמצות פרה אדומה הוא כללות התורה: בד"ה זאת חוקת תשכ"ט הנ"ל מבאר ”הכוונה היא בעיקר למצות התורה [כמובן מהביאור בלקו"ת שם [נו, ב ואילך], דזה שמצות פרה אדומה הוא כללות התורה הוא כי יסוד כל המצוות הוא רצוא ושוב, ופרה אדומה הו"ע רצוא ושוב]".
ידועשיתם אתם: במדבר טו, לט.
טוושמרתם את חקתי: ויקרא יח, ה.
טזואהבת בכל לבבך: דברים ו, ה.
יזסד"ה זכור את יום השבת לקדשו: תו"א עא, ג.
יחסד"ה נר חנוכה: תו"א מג, ב.
יטבד"ה וכל העם רואים: תו"א עג, ד.
כשכללות ענין המצות . . רצוא ושוב: ראה ד"ה זאת התורה אדם — תשמ"ז.
בשיחת ש"פ חוקת תנש"א כרך-ב ע' 675 הערה 78. נעתק לעיל פ' בחקותי מט, ג.
כאוהחיות רצוא ושוב: יחזקאל א, יד.
כבהלוך ונסוע: בראשית יב, ט.
כגבס"י ואם רץ לבך שוב לאחד: פ"א. בספרינו שם הגירסא: למקום. בהקדמת ת"ז (ז, א) איתא: לאחור. נ"א: לאחד. ובכסא מלך כתב ע"ז: שוב לאחד גרסינן.
ראה הערת כ"ק אדמו"ר בסה"מ תרנ"ט ע' ריא. וראה גם אוה"ת יתרו ע' תתקעח.
כדבינה ליבא: בת"ז בהקדמה (פתח אלי').
כהביו"ד נברא העוה"ב: מנחות כט, ב.
כומוטב דלדייני': חגיגה טו, ב. וראה לקו"ת בשלח א, ד. דרך מצותיך קלה, א.
כזכי עמך מקור חיים: תהלים לו, י.
כחמי לי בשמים: שם עג, כה.
כטשהוא בחי' יסוד האש שבלב ואח"כ שוב לאחד: ראה אוה"ת דברים-ו ע' ב'שמז.
להרצוא זהו ענין שריפת הפרה לאפר: ראה שערי אורה (מז, ריש ע"ב) ד”אפר ביסוד האש, ולהעיר מתו"ח תולדות ד, רע"א" — לקו"ש-כה ע' 80 הערה 22.
לאילכו מחיל אל חיל: תהלים פד, ח. וראה דחז"ל סוף ברכות. וש"נ.
לבולא תוסיף קום: ישעי' כד, כ. עמוס ה, ב.
לגחכמה כח מ"ה: זח"ג לד, א.
לדבד"ה וידעת היום: לקו"ת ואתחנן ד, א ואילך.
להמימינו אש דת למו: דברים לג, ב.
לוכללות ענין זה דבחי' הרצוא ושוב: נתבאר בד"ה זאת חקת התורה — תשמ"ו.
לזונתן עליו מים חיים: במדבר יט, יז.
לחבד"ה וקבל היהודים: תו"א צז, א.
לטבזח"ג האזינו דרפ"ח ע"ב: ראה גם לקמן פ' מסעי צה, ג.
מע"פ והאיש משתאה לה: סידור צא, ב. וראה בארוכה ספר הערכים-חב"ד כרך-א ע' ל ואילך. וש"נ.
מאיפה שיחתן של עבדי אבות: ב"ר ס, ח. רש"י בראשית כד, מב.
מבבד"ה החלצו מאתכם: לקו"ת מטות פו, ג.
מגבד"ה והי' לכם לציצית: לקו"ת שלח מד, ד.
מדועתה יש להבין: לסעיף זה ראה סה"מ תרכ"ט (הוצאת תשנ"ב) ע' קא ואילך.
מהופני שור מהשמאל: יחזקאל א, י.
מושמאל דוחה וימין מקרבת: סוטה מז, א. וש"נ.
מזימין ושמאל תפרוצי: ישעי' נד, ג.
מחאהבתי אתכם אמר ה': מלאכי א, ב.
מטיאר פניו אתנו: תהלים סז, ב.
נימינך ה' תרעץ אויב: שמות טו, ו.
נאהשיב אחור ימינו: איכה ב, ג.
נבבד"ה ואהי' אצלו אמון: לעיל במדבר יח, ד. מאמרי אדה"ז כתובים-א ע' רד.
נגובלקו"ת ס"פ חקת: להאריז"ל.
נדבזח"ב פקודי דף רכ"ד ובפי' הרמ"ז שם: ”כי הימין אין ממנה קליפה אבל השמאל עצמו בהתפשטותו למטה נעשה סיגים". ביאה"ז להצ"צ-א ע' שעג. ובכרך-ב ע' תתנב ד"ה אמר לצפון תני — תר"ן ע' שצ. ראה גם לקמן נז, ג.
נהושבע הזיות נוכח פני אהל מועד: ראה במדבר יט, ד.
נושהאפר הוא מהותו . . של העץ: ראה אגה"ק סי' טו. אוה"ת יתרו ע' תתכו.
נזהכל הי' מן העפר: קהלת ג, כ.
נחחומר וצורה: במו"נ להרמב"ם בשלישי פכ"ב ובח"א (פי"ז) ובפ"א מח' פרקים שלו. [כ]. ראה הל' יסוה"ת רפ"ד.
נטשהרי עצם מהותו . . לטוב: בקונטרס העבודה פ"ה מציין ”מ"ש בכ"ד שכח המתאווה בעצם אינו רע וכמ"ש בלקו"ת ד"ה זאת חוקת התורה זהו רק שאין בו ציור רע בעצם, אבל מ"מ אינו טוב, ואדרבא בטבעו הוא נמשך לענינים חומריים".
סכח המתאוה: ראה לקמן ר"ה סא, ד. נתבאר בסה"מ תרס"ד ע' רטו.
סאנפשי אויתיך: ישעי' כו, ט.
סבכמו שאוהב ומתאוה לחיי נפשו: ראה תניא פרק מד. וראה לעיל במדבר ח, ג ובמ"מ לשם.
סגע"פ כי תצא: לקו"ת תצא לד, ג ואילך.
סדבד"ה להבין — מי א-ל כמוך: לקו"ת ר"ה ס, ד ואילך.
סהלאכפיא לסט"א: זח"ב קכח, ב.
סוואזי יוכל להפוך אח"כ: ראה לקמן פ' ואתחנן ב, ג. ולעיל פ' שלח מ, ב. אוה"ת סידור ע' נט.
סזואהבת בכל לבבך בשני יצריך: ברכות פ"ט, מ"ה.
סחאתהפכא חשוכא לנהורא: ראה זהר בהקדמה ד, א. זח"ג רסז, א.
סטשמע ישראל: דברים ו, ד.
עע' נפש דיעקב: בראשית מו, כז.
עאוימלוך וימת: שם לו, לב-לג והלאה.
עבבד"ה וכל בניך: לקו"ת ראה ל, ב.
עגובקשתם משם את ה': דברים ד, כט.
עדקראו שם פרעה: ירמי' מו, יז.
עהזה א-לי ואנוהו: שמות טו, ב.
עומלא כה"א כבודו: ישעי' ו, ג.
עזושם ימותו: במדבר יד, לה.
עחלית אתר פנוי מיני': ת"ז תנ"ז.
עטלצעוק . . בצר לו: ראה תהלים קז, ו. כח.
פע"פ וישב יעקב: תו"א כו, ד.
פאוע"פ אני לדודי: ראה לקו"ת פ' ראה לג, ג.
פבכמ"ש בפע"ח: ש' הק"ש פ"ט. [כ].
פגבפ' וישלח סד"ה ויאבק איש: תו"א כו, ג ואילך.
פדמאן דנפל מדרגי' אקרי מית: בזח"ג קלה, ב — הובא בע"ח ש' שבה"כ פ"ב ובמבו"ש ש"ב ח"ב פ"ג — איתא מאן דנחית מדרגי' קדמאה דהוה בי' קארי' בי' מיתה — לקו"ש ח"י ע' 211. ראה ב"ר ר"פ ויחי.
בענין שנתבאר כאן — ראה אוה"ת חקת ע' תשפ.
יובא מ: sefaria-index · Kehot Publication Society · CC BY-NC · במקור · העותק השמור ב־RebbeHub