מראי מקומות הערות וציונים, נצבים, דף נ״א

אותהי יראתם אותי: ישעי' כט, יג.

בכמ"ש בזהר ח"א דקכ"ב א': ראה ביאוה"ז לאדה"א קכט, ג ואילך.

גוצדקה תהי' לנו כי נשמור: דברים ו, כה.

דועמ"ש בפ' בשלח בד"ה אשירה: תו"א סג, ב.

הבארץ לא זרועה: ירמי' ב, ב.

ושיושב ואינו עובר עבירה: קידושין לט, ב.

זנק' חוטא ל' חסרון: ראה מ"א א, כא.
ההפרש בין חטא לעון — ראה לעיל פ' מטות פב, א. אוה"ת ר"ה ע' א'שפו.

חמלשון העוה דרכו: ירמי' ג, כא. ראה אוה"ת ר"ה ע' א'שפו ואילך.

טהפושעים בי: ישעי' סו, כד.

יבגופא דמלכא: זח"ב (פח, ב). [כ].

יאימצאהו בארץ מדבר: דברים לב, י.

יבלא תזרע ולא תצמיח: דברים כט, כב.

יגכנשר יעיר קנו: דברים לב, יא.

ידבעשי"ת . . כמ"ש דרשו ה': ר"ה יח, א. וש"נ.

טוויעבור ה' על פניו ויקרא: שמות לד, ו.

טזלפני ה' תטהרו: ויקרא טז, ל.

יזכל המצות נק' מצות ה': להעיר מהקדמת ת"ז בתחלתה (ב, א). וראה ג"כ שם תמ"א. ת"ע (קלא, א).

יחעל יוהכ"פ נאמר ולקדוש ה' מכובד: ישעי' נח, יג. ע"ש בפי' הרד"ק.

יטר"ה שהו"ע בנין מדת מלכותו ית': פע"ח ש' ר"ה פ"א. ש' הכוונות. ובכ"מ. ראה לקו"ש חי"ט ע' 302.

כאמרו לפני מלכיות: ר"ה טז, א.

כאבכ"ה באלול נבה"ע: ויק"ר רפכ"ט. פדר"א פ"ח. ראה ר"ן ר"ה טז, א.

כבומלכותו ברצון קבלו: ברכת אמת ואמונה.

כגואמר אדה"ר אז השיר של יום ו': ראה פדר"א פי"א.

כדבכל שנה שחוזר הדבר לקדמותו: ראה לב דוד (להחיד"א) פכ"ט (ע"פ מ"ש הרמ"ז בס' תיקון שובבים). משנה ספ"ג דגיטין. שו"ת הר"י אירגז (בסו"ס מבוא פתחים) ס"ה בארוכה.

כהאנא אמלוך: וע' נשא (כא, ד). וש"נ. [כ].

כוקמי' ית' כולא כלא חשיב: זח"א יא, ב.

כזומלכותו בכל משלה: תהלים קג, יח.

כחואין עוד מלבדו: דברים ד, לה.

כטבריש הורמנתא דמלכא: זח"א טו, א.

לוכמ"ש במ"א ע"פ ואולם חי אני: ראה ד"ה זה בדרך מצותיך דף קעח, ב. וראה במקבילות למ"מ בתחילת המאמר שם.

לאעד שלא נבה"ע הי' הוא ושמו בלבד: פדר"א פ"ג וראה לעיל פ' בהר מג, ב. ובמ"מ לשם.

לבאי' מקום כבודו: קדושת כתר.

לגבד"ה קול דודי: לקמן שה"ש יד, ג.

לדכמ"ש בפע"ח: ש' ר"ה פ"א. פ"ב. פ"ג. פ"ו. [כ].

להקדושתי למעלה מקדושתכם דהיינו שהמשכה זו היא מלמעלה יותר מהמשכה שע"י המצות: בד"ה ונקדשתי בתוך בנ"י תשכ"ה (סה"מ מלוקט ח"ד ע' רמז) בהערה 20 ”ולהעיר שבלקו"ת נצבים [— כאן] מדבר בדרגא נעלית יותר מבלקו"ת [— פ' אמור לה, א], דבלקו"ת [— פ' אמור מבאר] שהקדוש הא' הוא כתר (דבפשטות הוא אריך). ובלקו"ת נצבים (נב, ג) שקדושתכם שנמשך ע"י המצות הוא אריך וקדושתי שלמעלה מקדושתכם הוא עתיק. ואעפ"כ מבואר שם שגם קדושתי נמשכת למטה".

לווזהו בחי' ומדריגת בעלי תשובה: ראה ברכות לד, ב. רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ד. נתבאר בד"ה ונקדשתי תשכ"ה הנ"ל. וראה בד"ה דבר אל בנ"י תשכ"א (נד' בקונטרס י"ג אייר תנש"א) הביאור שהרי גם תשובה היא עבודת האדם, אתערותא דלתתא, ולמה קדושתי למעלה מקדושתכם ע"ש בארוכה בסעיף ב.

לזבד"ה צאינה וראינה: תו"א ח, א.

לחבע"ת שלמע' מבחי' צדיקים: ראה ברכות לד, ב.

לטבחילא יתיר: זח"א קכט, ב.

מבחי' ומדרגת בעלי תשובה שלמעלה מבחי' צדיקים גמורים . . אבל גדולה בחי' תשובה . . מבחי' קדושתי שלמעלה מקדושתכם: בד"ה ונקדשתי בתוך בנ"י — תשכ"ה (סה"מ מלוקט ח"ד ע' רמו ואילך) מבאר ”ולכאורה צריך לומר, דהמעלה שבבעלי תשובה על צדיקים גמורים אף שגם בצדיקים ישנה העבודה דג' פעמים קדוש, וקדוש הא' הוא קדוש אני (קדושתי שלמעלה מן קדושתכם), הוא, שהגילוי דקדוש הא' בצדיקים הוא באופן דהעלאה למעלה שמשתוקקים לצאת ממציאותם וליכלל בקדושתו ית' (וזה שנמשך להם כמו שהם למטה הוא רק קדוש הב' והג'). ובבעלי תשובה, גם קדוש הא' הוא באופן דהמשכה למטה, וצריך להבין איך אפשר שתומשך הקדושה דקדוש אני למטה, וביותר אינו מובן, דבאוה"ת [— פ' קדושים ע' קה] איתא שאפילו קס"ד שהיהיו כמוני תמוה, ובלקו"ת איתא (וגם להמסקנא), שע"י התשובה ממשיכים הקדושה דקדוש אני, דלכאורה הם סברות הפוכות". וראה גם ד"ה דבר אל בנ"י — תשכ"א.

מאדינא דמלכותא דינא: גיטין י, ב. וש"נ.

מבדינא אותיות אד': זח"ב (קיח, א). [כ].

מגושם הוי' בניקוד אלקים היינו בחי' יוהכ"פ: וראה מ"ח מס' יומא ג, א. פע"ח שער יוהכ"פ פ"ב ד"ה מהחברים.

מדאד' הוי' אתה החלת: דברים ג, כד.

מהועיין בפ' שלח (קנ"ט א') ובהרמ"ז שם: ”והרמ"ז שם פי' ענין תלת עלמין דאית לי' להקב"ה, א' עולם הא"ס דאיהו גניז בגוי' היינו בפנימיות א"ק, ב' עולם האצי', ג' בי"ע" — ביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תתריח, ע"ש באריכות.

מווע' בפ' בא (דל"א א') . . ומש"ש בשם הרח"ו: ”חד צדיק היינו יסוד דא"ק דזרע בגנתא במל' הנעלמת בו כו'" — ביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תתריט. וראה תו"א מד, ג.

מזויטע ה"א גן בעדן: בראשית ב, ח.

מחובזח"ג נשא (קל"ח ב'): נזכר גם לעיל פ' תצא לט, ד. וראה גם פ' שלח מט, ב. נא, ב. פ' חקת נז, ג.

מטכשמחך יצירך בג"ע מקדם: ברכת נשואין.

נומבואר במ"א פי' מקדם: ראה לעיל פ' ראה יח, ג. לקמן שה"ש יח, ד.

נאועמ"ש סד"ה ראה אנכי נותן: לעיל יח, ג.

נבשם אד', א' דין שהדין נמתק ע"י אלף: פע"ח ש"ט, רפ"א. וראה קה"י ערך אד' ובתחלתו בערך א'.

נגצדק איהו דין: ראה ת"ז בהקדמה (יז, ב). וראה ביהל אור ע' קלד ואילך שזהו לפי שיטת הזהר, אבל לפי שיטת הגמרא והמד"ר דצדק הוא ענין צדקה וחסד ע"ש.
בשערי אורה לאדה"א ד"ה רני ושמחי פרק ג (דף כה, ב) מבאר ”ולא בחי' דין גמור אלא מפני שבא בצדק ומשפט במידה ושיעור דוקא".

נדצדקה צדק ה' . . ה' חסדים: וראה מא"א אות צ', ס"ז.

נהוכמ"ש בזהר בחקתי (דקי"ג ע"ב): ראה הלשון באוה"ת על מארז"ל וענינים ס"ע מג, ואילך. ונזכר גם לעיל פ' תצא לט, א.

נוובאדר"ז (דרצ"א ע"א): ראה באוה"ת הנ"ל ע' מד. לעיל פ' תצא לט, א.

נזצדק מלאה ימינך: תהלים מח, יא.

נחצדיק ה' בכל דרכיו: תהלים קמה, יז.

נטצדיק ה' צדקות אהב: תהלים יא, ז.

סלהחיות רוח שפלים: ישעי' נז, טו.

סאכי חק לישראל הוא: תהלים פא, ה.

סבואופן הדין והמשפט תלוי במעשיו של אדם בשנה העברה: ”לפי מה שהמשיך בשנה שעברה גילוי אלקות בתורתו ועבודתו, כך לפי ערך ישפטו לו גילוי אור אלקי בשנה הבאה כו'" — סה"מ תקס"ו ע' שנב.

סגלך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים: דניאל ט, ז.

סדוזהו ולנו בושת הפנים: ראה אוה"ת פ' כי תבוא ע' תתשכ.

סהותן בלבנו בינה: ברכת ק"ש של שחרית.

סוובהערה לתיקון חצות: בסידור עם דא"ח.

סזתהלה הוא נמשך משם הוי' בניקוד אלקים: במאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' שדמ מבאר ”כי יש שני מיני אור הא' הוא אור כאשר בא בתוך החושך אזי נכהה אורו, והב' הוא אור גדול שכאשר מאיר בתוך החושך אזי מהפך גם החושך לאור, וזהו ענין תהלה שהוא התגלות אור עליון מאד אשר מהפך חשוכא לנהורא מרע לטוב זדונות נעשו כזכיות". וראה סה"מ תקס"ו ע' שנב.

סחפי' תהלה לשון הילול ושבח: ראה ביהל אור ע' תרסח וע' תקלז.

סטבהילו נרו: איוב כט, ג. ראה אוה"ת פ' קרח ע' תשב.

עכל הנשמה תהלל י"ה: תהלים בסופו.

עאסידור שבחיו של מקום שזהו"ע פסוד"ז: להעיר מע"ז ז, ב.

עבפסוד"ז מלשון זמיר עריצים: ראה ישעי' כה, ה. [וע' זח"ג (רפד, א). — כ]. ראה לעיל בחקותי מז, ד.

עגרוממות א-ל בגרונם: תהלים קמט, ו.

עדהוי' יצמיח . . נגד כל הגוים: ראה הוספות להערות וציונים.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org