מראי מקומות הערות וציונים, כי תצא, דף ל״ו

אוזהו כי תצא . . וכמ"ש אשר חלק כו': באוה"ת דברים ע' ב'נח ”ור"ל ע"י שתצא למלחמה לעשות מה שבכוחך במלחמה המסורה בידיך בכח שכלך והשגתך כנ"ל אזי אח"כ יתנו לך מלמעלה בחי' פנימי' הלב שהוא בחי' על אויביך כו'".

בהוא גילוי הארת נקודת הלב: קטע זה מובא בסה"מ תרל"ד ע' קמו.

גבפיזור הנפש בלבושים ההם . . ועל זה נאמר: בתרל"ד שם ”בפיזור הנפש ברבות מחשבות הטורדות מדאגת הפרנסה שמקפת ומלבשת את הנפש כי בנפשו יביא לחמו כו', ע"ז נא'".

דאם יהי' נדחך: דברים ל, ד.

הגילוי עצמות נקודת הלב . . אשת יפ"ת: ראה ביאור בלקו"ש חי"ט ע' 506.

ובד"ה אם לא תדעי: תו"א כג, ב.

זכמ"ש הרמ"ז ר"פ משפטים דצ"ד ע"ב: מובא גם באוה"ת שה"ש ע' תקנח. ובד"ה זה היום תחלת מעשיך תרס"ב ע' רלב.

חא' היא נר"ן מבחי' בי"ע: (והן הנשמות שנק' עבדים שעובדים לברר ולזכך הגוף ונה"ב ע"י הדעת וההתבוננות באלקות בבחי' חיצוני' הלב כו', ונשמות אלו נק' זרע בהמה שאין להם דעת והיינו שאין להם בחי' ד"ע כ"א ד"ת כו' וכמ"ש במ"א). והב' נר"ן מבחי' אצי' שבפנימי' בי"ע: (וי"ל שהן נשמות הנק' בנים המבו' בהבי' הב' דיונתי בהגהה, ובחי' אצי' שבפנימי' בי"ע זהו בחי' אור הנשמה דבי"ע, וידוע מ"ש באגה"ק דהלכות הן בחי' אור הנשמה דברי' ויצי' כו', וע"כ י"ל דנשמות אלו הן שייכים לתושבע"פ והן נשמות תנאים ואמוראים מייסדי תושבע"פ כו', והן בבחי' הביטול דש' מ"ה להיות שזהו בחי' אצי' כו') והג' מסוד אצי' בעצמו כו' (והן הנולדים מיחוד או"א ונק' אחים ורעים לז"א כו') — המשך תער"ב פרק קצ. וראה שם פרק קעז.

טבינה מקננא בכורסיא: ת"ז ת"ו.

יאצי' בכלל הוא בחי' חכ': ראה ת"ז שם.

יאמבחי' אצילות שבפנימית העשייה: ראה ד"ה לך אמר לבי תש"כ סעיף ד (סה"מ מלוקט ח"ג ע' רפג).

יבהרע"מ פ' תשא בענין והדל: קפז, ב. ביאוה"ז

יגיסוד אבא ארוך: לקו"ת מהאריז"ל פ' דברים. ושם בלק ד"ה ומחץ פאתי מואב. [כ].

ידנעשה אדם בצלמנו: בראשית א, כו.

טוויברא אלקים את האדם: בראשית א, כז. ראה אוה"ת פ' ואתחנן ע' ו.

טזולכבודי בראתיו: ישעי' מג, ז.

יזדאע"ג דאיהו לא חזי: מגילה ג, א. וש"נ.

יחלך ה' הגדולה: דה"א כט, יא.

יטהנך יפה דודי: שה"ש א, טז.

כוע' בזח"א ויחי דרמ"ה סע"א וע"ב: ראה לקמן שה"ש מט, ג. ובאוה"ת מדבר ע' צח.

כאבקשו פני: תהלים כז, ח.

כבתעיתי כשה אובד: תהלים קיט, קעו.

כגויעבור ה' על פניו: שמות לד, ו.

כדדלית מחשבה תפיסא בי': ראה ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

כהנק' קורא בתורה: ראה ברכות רפ"ג. ובכ"מ.

כודאורייתא תחכמה נפקת: זח"ב קכא, א. וראה שם פה, א.

כזחכמת אדם תאיר פניו: קהלת ח, א.

כחיאר פניו אתנו סלה: תהלים סז, ב.

כטתרי"ג מצות . . תר"ך עמודי אור: פרדס ש"ח, פ"ג.
ע"ל בחקותי (מז, ב). וש"נ. [כ].

להקב"ה מניח תפילין: ברכות ו, א. וראה ג"כ זח"א קמז, א.

לאוצדקה כנגד כולם: ב"ב ט, א.

לבלהחיות רוח שפלים: ישעי' נז, טו.

לגדכולא קמי' כלא חשיב: זח"א יא, ב.

לדוהי' מעשה הצדקה שלום: ישעי' לב, יז.

להשלום שלום לרחוק ולקרוב: ישעי' נז, יט.

לולרחוק שנעשה קרוב: ברכות לד, ב.

לזמילי בשמים: תהלים עג, כה.

לחמי זאת עולה מן המדבר: שה"ש ח, ה.

לטביום ההוא . . תקראי לי אישי: הושע ב, יח.

מביום חתונתו זה מ"ת: תענית כו, ב. וראה רש"י בשה"ש ג, יא ובמצודות דוד שם.

מארוח אייתי רוח: זח"ב קסב, ב.

מבאם ישים אליו לבו: איוב לד, יד.

מגפ' ויקרא ד"ו סע"א: נזכר גם לעיל פ' מטות פד, ד. לקמן שה"ש כא, כ. וראה אוה"ת נ"ך כרך א ע' תעג.

מדביום ההוא אקים: עמוס ט, יא.

מהבזח"א ויחי דרל"ז ב': ראה הלשון באוה"ת פ' בהעלותך ע' שעב. ומה שמציין שם לתו"א.

מוכמים הפנים: משלי כז, יט.

מזוהחזירנו בתשובה שלמה: נוסח שמו"ע דתפלת חול.

מחתשוב ה': זח"ג קגב, א. קכג, א.

מטהנה שערות הראש הן מותרי המוחין: קטע מובא באוה"ת ויקרא כרך א ע' קכה. ובכרך ג ע' תשנ.

נחסד דרועא ימינא: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

נאקדוש יהי' גדל פרע: במדבר ו, ה.

נבוהעבירו תער: במדבר ח, ז.

נגשער באשה ערוה: ברכות כד, א.

נדע"ה אסור לאכול בשר: פסחים מט, ב. וראה לעיל פ' בהעלותך לא, ג.

נהצדיק אוכל לשובע נפשו: משלי יג, כה.

נושיחת חולין של ת"ח: כ"ה הלשון בע"ז יט, א.

נזשלא יורידנו ויחזירנו לסורו ח"ו: ראה אוה"ת ויקרא כרך ג (ראה גם שם ע' רז. וסה"מ תרל"ו ח"ב ע' תקיב).
לקמן פ' נצבים נב, סע"א מציין שכאן מדבר בענין תשובת הגדר ע"ש.

נחבבואה דבבואה לית להו: יבמות קכב, א. גיטין סו, א. ראה לקו"ש ח"ד ע' 1201 הערה 49.
בסה"מ תקס"ה כאן ע' תתכט ואילך מביא לשון הגמרא ומבאר זה ”שאין לחיצונים אלא בחי' אור מקיף אחד, והוא הנק' בבואה לפי שהמקיף הוא כדוגמת הצל בלבד (ולכך נק' צל מפני שאינו מלובש כלל בגופו של אדם . .) אבל אין לחיצונים מקיף השני שהוא מקיף למקיף כו' והוא הנק' בבואה דבבואה צל דצל כו', וזהו שאמר והסירה שמלת שביה כו' בחי' מקיף אחד הנק' שמלה כי בבואה דבבואה לית להו". ע"ש.

נטבזה לעומת זה: קהלת ז, יד.

סעבירה גוררת עבירה: אבות ד, ב.

סאומטמאין אותו הרבה: יומא לט, א.

סבעוונותיכם מבדילין: ישעי' נט, ב.

סגבבכי יבאו: ירמי' לא, ח.

סדוהנה נער בוכה ותחמול: שמות ב, ו.

סהר"ע כשאמר שה"ש: ראה זח"א צח, ב. ט"ז או"ח סרפ"ח סק"ב, בשם ז"ח.

סואין שליט ברוח לכלוא: קהלת ח, ח.

סזבשם האריז"ל: הובא בפע"ח שער השופר (רפ"ה). ובבאה"ט שו"ע או"ח (סי' תקפ"ד סק"ג). [כ]. שער הכוונות דרושי ר"ה (קודם דרוש א'). סידור האריז"ל סוף סדר הנסירה. — לקו"ש ח"ט ע' 206. ראה בארוכה שם ע' 208. ובס' מאמרי אדה"ז — הקצרים ע' תמח ואילך.

סחשכל מי שאינו בוכה: גירסתנו בכתבי האריז"ל שם הוא: ”מי שאינו בוכה" (בלי תיבת ”כל"). אבל בכ"מ בדא"ח (לקו"ת תצא לו, ג. ר"ה נה, ד. דרך חיים יג, רע"ד. כא, רע"א. ועוד) הובא ”כל מי כו'". — לקו"ש ח"ט ע' 206. ראה לקמן לז, ד.
במאמרי אדה"א תצא ע' תקו (נדפס תשמ"ז) ”מי שאינו בוכה".
ובסה"מ תקס"ה ח"ב (נדפס בשנת תש"מ) ע' תתמ בשם כתבי האריז"ל ”דכל מי שאינו".

סטבר"ה ויו"כ: כ"ה בפע"ח סי' האריז"ל ושה"כ שם. אבל בדרך חיים יג, רע"ד (מ”כתבי המקובלים") כא, רע"א (מ”ס' הקבלה"): בעשי"ת. (בלקו"ת נצבים מה, ד — מכהאריז"ל: בימים נוראים. בלקו"ת ר"ה נה, ד — מכהאריז"ל: בר"ה). — לקו"ש ח"ט ע' 206.

עאין נשמתו שלימה: בסה"מ תקס"ה ח"ב ע' תתמא הקשה ”דלכאורה יפלא ענין שלימות הנשמה לבכי' דוקא" ומבאר שבכי' באה מסיבת יתרון תגבורת השפע במוח שבראש, וה"ז מצד הארת בחי' המקיפים דמוחין כשמתגברים יותר מדאי, ולכן מי שאינו בוכה ”אין נשמתו שלימה מבחי' אור המקיפים דנפש כו'" ע"ש.
ובענין הבכי' ראה לקמן לז, ד.

עאועיקרה ביוהכ"פ: ראה ביאור בלקו"ש ח"ט ע' 208 הערה 41.

עבלפני ה' תטהרו: ויקרא טז, ל.

עגביאור כי תצא: הנחת כ"א אדמו"ר האמצעי בסה"מ תקס"ה ח"ב ע' תתלא. חלק ממאמר זה (עד להלן לז סע"א) נמצא ג"כ בשינויים אחדים בהמשך מים רבים תרל"ו פ' קפא-ב. וראה גם סה"מ תרל"ו ח"ב ע' רמח. מצות תגלחת המצורע בדרך מצותיך קד, ב.

עדומבואר בע"ח ענין צ' דצלם: בסה"מ תקס"ה ח"ב ע' תתלא מביא זה בשם ”בפע"ח בכוונות דהש"ר".
חלק מסעיף א נמצא באוה"ת פ' וישלח רמא, א. וראה גם באוה"ת פ' ואתחנן ע' ק ואילך.

עהשהא"פ הוא בחי' צ': ראה אוה"ת ויקרא כרך ב ע' תשיב.

עוועמ"ש בביאור ע"פ ועשית ציץ: תו"א פד, א.

עזבחי' ל' יוכל להתלבש לפעמים ליכנס בתוך הא"פ והכלים: ”וי"ל להיות שזהו בחי' מוחין חב"ד שהן בחי' או"פ בעצם רק שהן בחי' מקיף לגבי מוחין דז"א (ועמ"ש בסידור ע"פ השמים מספרים מענין עצמות המוחין ומוחין שבמדות) ע"כ נכנסים לפעמים בתוך האו"פ כו', ונראה שם בהביאור שזהו כענין מזל מחכים . . דהיינו בחי' תוס' אור וגילוי מכח המשכיל שנקרא מזל" — המשך בששה"ק תער"ב ח"א פרק רמד.

עחענין הכתר דז"א: בהמשך מים רבים שם נוסף: וע' מענין כתר דז"א בד"ה כי על כל כבוד חופה [לקו"ת סוף שה"ש].

עטבביאור ע"פ הבאים ישרש יעקב: תו"א נד, ג.

פע"פ חנוכת הבית לדוד: סידור עם דא"ח ולקמן פ' ברכה צח, ד.

פאבביאור ע"פ יביאו לבוש מלכות: תו"א צב, ב.

פבועיקר ענין הצלם הוא להיות ממוצע: ראה מאמרי אדה"א פ' תצא ע' תקה.

פגמזליה חזי: מגילה ג, א. סנהדרין צד, א. וראה לקו"ש ח"ט ע' 25. חכ"ט ע' 18.

פדממאמר הבעש"ט: ראה לקמן פ' האזינו עא, ד. שה"ש טז, ד. ראה ג"כ כש"ט (הוצאת קה"ת) סקמ"ו. סרנ"ה. סש"ס. לקמן שה"ש כד, א. ובהנסמן בסה"מ תרל"ו ח"ב ע' תפח.

פההב"ק שמכרזת שובו בנים: חגיגה טו, א. וראה בהנסמן בסה"מ תרל"ו ח"ב שם.
בענין הבת קול — ראה לעיל פ' במדבר טו, א. סה"מ תרפ"ו ע' קיט. סה"מ תש"ב ע' 138 ואילך.
וראה במ"מ בס' מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ט.

פומי הוא השומע: וכ"ה להדיא בס' חרדים לבסוף. [כ].

פזבד"ה האזינו השמים: לקמן עא, ד.

פחגילוי הנשמה . . למע' ממדרגת גילוי אליהו: בהמשך מים רבים (הנסמן לעיל בריש הביאור) נוסף: וע' במ"א בד"ה כל העוסק בתורה בלילה שהאר"י ז"ל זכה לזה ע"י בחי' שמחה של מצוה ע"כ (ראה גם שם ע' רז. וסה"מ תרל"ו ח"ב ע' תקיב). וראה ביאור בזה בד"ה להבין מ"ש בזהר תמיד בענין עסק התורה בלילה בביאוה"ז להצ"צ כרך א ע' קצו.

פטסד"ה הולך לפניהם: תו"א סה, א.

צועל דמות הכסא: יחזקאל א, כו.

צאש"ע נהורין: ראה תו"א מח, א.

צבשצהבו פניו מהשכלת שכל חדש: מנחות יח, א. וראה ירושלמי שבת פ"ח, ה"א.

צגבזהר ר"פ במדבר: ראה לעיל לו, א. אוה"ת פ' ואתחנן ע' ק.