מראי מקומות הערות וציונים, צו, דף ט״ז

אשאין בו לא אכילה: ברכות יז, א.

במעט מעט אגרשנו: שמות כג, ל.

גלהבין מפני מה: מאמר זה הוא משנת תקע"א. הנחה אחרת בסה"מ תקע"א מגוכתי"ק הצ"צ. בכמה כתבי-יד נמצא מאמר זה בשינויים ובקיצור בכותרת: מאדה"ז י"ט כסלו תקע"א, ונדפס בס' עבודת הלוי בראשית עט, ג.

דבחנוכה ופורים שהן ביום המנוחה: ראה לקו"ש ח"כ ע' 446 שמכאן מוכח שס"ל לכ"ק אדה"ז כהדיעה (מאירי שבת כא, ב) שנצחון המלחמה הי' בכ"ד כסלו, וכן מפורש בשערי אורה כב, א. ובסהמ"צ להצ"צ ריש מצות נ"ח (עא, א). ובאוה"ת על מארז"ל וענינים ע' קכג.
וגם להרמב"ם (הל' חנוכה פ"ג ה"ב) שבכ"ה בכסלו הי' — הוקבע (ראה רמב"ם שם ה"ג) להתחיל הדלקת נ"ח באור לכ"ה (ולא באור לכ"ו) — ראה פר"ח לשו"ע או"ח סתר"ע, בנין שלמה על הרמב"ם שם, ולהעיר אשר הודאת ”ועל הניסים" דחנוכה הוא (בעיקר) על הנס דנצחון המלחמה. ולהעיר מחגי ב, יח שם כא ואילך. לקו"ש ח"כ ע' 632. ח"י ע' 143 בשוה"ג להערה 12.

הסד"ה כה אמר כו' ונתתי לך מהלכים: תו"א ל, ד.

וגבוה מעל גבוה: קהלת ה, ז.

זמלא כל הארץ כבודו: ישעי' ו, ג.

חאת השמים ואת הארץ אני מלא: ירמי' כג, כד.

טבד"ה ויקח קרח: לקו"ת קרח נב, א.

יופסח ה' על הפתח: שמות יב, כג.

יאועברתי: שם יב, יב.

יבאני ולא מלאך: הגדה ש"פ.

יגויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור: מלכים-ב יט, לה.

ידוכן בסיסרא: ראה שופטים ד-ה.

טוצא ופגע בהם: בשמואל-א כב, יח: סוב אתה ופגע בכהנים.

טזכל בכור: שמות יב, כט.

יזשטופי' בזמה: ראה רש"י שמות יב, ל. וברמב"ן שם.

יחבספרים: ראה הערת כ"ק אדמו"ר לעיל בהערות וציונים יט, א.

יטכי הנה היו"ט: מובא באוה"ת פ' פנחס ע' א'קפג.

כובערת הרע: דברים יג, ו.

כאהרוג בשונאיהם ע"ה אלף: אסתר ט, טז.

כבראשית גוים עמלק: במדבר כד, כ.

כגמחה תמחה: שמות יז, יד כתיב מחה אמחה. ובדברים סו"פ תצא לא כתיב ”מחה". [כ].

כדעשרת בני המן: אסתר ט, י.

כהיום משתה ושמחה: שם ט, יט.

כוועד"מ המלך: ראה המשל גם לקמן פ' בלק דף ע, ג.

כזצריך לנקותה מכל טינוף ולכלוך: באוה"ת פ' פנחס ע' א'קפג מציין לכאן לתו"א סא, ד ”שמתחילה יפנה ויסיר הצואה מקרבו שהוא בחי' הרע שבקרבו . . ומזה מובן מה שכתב שצריך תחלה להעביר הזוהמא היינו כמו בחי' יפנה ואח"כ יהי' המשכת האור".

כחסד"ה זכור את יום השבת: תו"א יתרו ע, ג.

כטכחשכה כאורה: תהלים קלט, יב.

לואם צדקת: איוב לה, ז.

לאבפע"ח: שע' חהמ"צ פ"ז. [כ].

לביאר ה' פניו אליך: במדבר ו, כה.

לגפרעה אותיות הערף: לקו"ת להאריז"ל ר"פ שמות. וראה הנסמן במאמרי אדה"ז פרשיות לע' תקיג.

לדוימת יוסף וכל אחיו: שמות א, ו.

להכמאן דשדי בתר כתפוי: ראה תניא פכ"ב.

לואתנו סלה: תהלים סז, ב.

לזבד"ה ויאבק איש עמו: תו"א כו, ב.

לחאם תגבי' כנשר: עובדי' א, ד [כ] [דילוג בלשון הכתוב].

לטבד"ה כי עמך מקור חיים: תו"א לד, ד.

מבד"ה יביאו לבוש מלכות: תו"א צ, א.

מאע"פ הזהר ר"פ ויקרא: ראה סה"מ תקס"ה ע' שסח ואילך. ביאוה"ז לכ"ק הצ"צ ע' שטז.

מבהעמק שאלה: ישעי' ז, א. [כ].

מגהגבה למעלה: ישעי' שם. [כ].

מדהים ראה: נאמר בשנת תקע"א — הנחה אחרת בסה"מ תקע"א מגוכתי"ק כ"ק הצ"צ.
ראה מאמרי אדה"א ויקרא-א ע' שפז שמיוסד על מאמר זה. ובשער האמונה פס"ב ואילך.

מההים ראה וינוס: תהלים קיד, ג-ד.

מוסד"ה רני ושמחי: תו"א לו, ד.

מזוירא העם וינועו: שמות כ, טו.

מחברבות במדבר פרשה א': ראה לקמן פ' במדבר ד, ב שנעתק הלשון ”לנשיא שנכנס במדינה כו' הים ראה וינוס" — יהל אור ע' תמב. אוה"ת נ"ך-א ע' רלט.

מטובפ' עקב: ”הים ראה שם המפורש ראה כו', ידו של הקב"ה ראה כו'" — יהל אור ע' תמב.

נמקץ ס"פ פ"ז: ”בזכות עצמותיו של יוסף נקרע הים לישראל דכתיב הים ראה וינוס בזכות ויעזוב בגדו בידה וינס כו'" — יהל אור ע' תמא.

נאומבואר בפע"ח: שער כט. שער הלולב ספ"ח. אגה"ק ס"כ (תניא קל, ב).

נבובנ"י הלכו ביבשה: שמות יד, כט.

נגוהענין כי נשמות ישראל: בסה"מ תקע"א שם מבואר יותר: ולהבין זה מהו ענין לידה זו הנה ידוע מארז"ל.

נדישראל עלו במחשבה: ת"ז (ו, א. עט, ב. פ, א. צט, ב. ק, א. קב, ב. קסז, ב. [תיקונים מז"ח קח, ב] כג, ב). ועל"ק פ' בהר בד"ה את שבתותי (מו, א) ור"פ בחקותי. [כ]. וראה לקמן במ"מ לפ' מטות פג, ג.

נהואז נק' אחים ורעים להקב"ה: ראה ביאה"ז לאדה"א קיד, ד. ביאה"ז לצ"צ-א ע' תקמו. יהל אור ע' תפד.

נולאו מכל אינון מדות: ת"ז בהקדמה.

נזיו"ד חכמה ה' בינה: הקדמת ת"ז (ו, ב).

נחס"ר נשמות ישראל: ראה תניא פל"ז. סה"מ תקס"ו ס"ע קצ. סה"מ תרמ"ד ע' רסה. דרשת תורת ה' תמימה להרמב"ן (ירושלים תשכ"ד) ע' קסב וקבלת רז"ל כי לא נבראו בשינוי הפרצופים אלא בששים רבוא.

נטס"ר . . מס"ר אותיות המחשבה: ראה לקמן פ' בהר מא, ב.

סכעצם א' עם מהות השכל שבתוכם: בסה"מ תקע"א נוסף: (ולא כמשל הדיבור שבפה שהוא לבוש נפרד מן השכל רק שמתלבש בו כמו שהאדם מתלבש בבגד, משא"כ המחשבה היא לבוש המחובר וכמ"ש במ"א).

סאבאצי' איהו וגרמוהי חד: ת"ז בהקדמה.

סבבד"ה זכור את יום השבת: תו"א עא, א.

סגובד"ה אני ישנה: אולי הכוונה לקמן שה"ש לג, ג.

סדובד"ה שחורה אני: לקו"ת שה"ש ו, ג.

סהלא מחשבותי מחשבותיכם: ישעי' נה, ח.

סוה' מלך גאות לבש: תהלים צג, א.

סזאין מלך בלא עם: בחיי וישב לח, ל. וראה הנסמן במאמרי אדה"ז-פרשיות לע' תרלא.

סחנק' המל' ים: ראה פרדס שעה"כ בערכו.

סטכמ"ש בסש"ב בשם הזהר: רפנ"ב. וראה לקמן שה"ש יח, סע"ב במ"מ לשם.

עבסה"מ תקע"א נוסף אח"ז: כי היא דוקא המולדת ומהוות להיות בחי' יש ודבר כו', וזה כלל גדול שהמל' היא הגורמת להיות התהוות היש וכנ"ל.

עאבד"ה מי מנה: לקו"ת בלק סח, א.

עבמה שיש ביבשה: חולין קכז, א. וראה לעיל יד, ב במ"מ.

עגיהי אור . . יהי רקיע: בראשית א, ג-ו.

עדבביאור ע"פ יונתי: לקו"ת שה"ש יח, ב.

עהע"פ למען תירא: לקו"ת ואתחנן י, ב.

עובשמע"צ שאומרים מוריד הגשם: ראה במאמרי אדה"א ויקרא כרך א ע' שצא ואילך. דברים כרך ד' ע' א'שנה ואילך.

עזושוהים שם ז' חדשים: ראה גם באגה"ק סי' כ ובליקוט פי' לשם.

עחבשמ"ע . . ז' של פסח: נסמן לעיל טז, ב.

עטעד"מ בגשמיות . . ברחם הנוק': מובא באוה"ת נח דף סד, א. ביאוה"ז לצ"צ כרך-א ע' תקמט.

פכך נשמה דאצי' . . ברחם הנוקבא: מובא בביאוה"ז להצ"צ כרך א ע' תקמט.

פאעלונים . . בכדי שיהי' . . מלמעלה מהשתלשלות: מובא באוה"ת בראשית-א קטו, א.

פבהמאמר פ' פנחס: ביאוה"ז קיז, א.

פגע"פ למילדות העבריות: ראה אוה"ת שמות-ז ע' ב'תקא.

פדע"פ לך לך: תו"א פ' לך לך.

פהוילך ה' את הים: שמות יד, כא.

פוהפך מים ליבשה: תהלים קטו, ו.

פזוז"ש בזהר מה תצעק אלי בעתיקא: זח"ב סא, א.

פחהרים הם חג"ת: ראה פרדס שער ערכי הכנויים מערכת הר בסופה. ע"ח שער דרושי הנקודות פ"ד (מ"כ).

פטבד"ה ותוסף אסתר: תו"א צד, ד.

צכבד פה: שמות ד, י.

צאצלותא בחשאי: ראה תיקונים בז"ח קא, ג. זח"ב רב, א.

צבבביאור ע"פ אלה מסעי: לקו"ת מסעי צב, ב.

צגמלפני אדון חולי ארץ גו' ההופכי: תהלים קיד, ז-ח.

צדעושה שלום: איוב כה, ב. וראה הנסמן במאמרי אדה"ז-פרשיות לע' תרמה.

צהפנים בפנים: דברים ה, ד.

צובביאור ע"פ במדבר סיני: לקו"ת במדבר ד, ב.

צזוהניף ידו על הנהר: ראה מאמרי אדה"ז-פרשיות ע' רנד. ע' רסו. סידור רפט, א. שער האמונה פנ"ב. והחרים תרל"א. ראה ד"ה והניף — תשמ"ז דשם מבאר ההפרש בין נהר וים.

צחים סוף . . מלכות: ראה זח"ג רנו, ב.

צטבדבר ה' שמים נעשו: תהלים לג, ו.

קוכמו עד"מ באדם: קטע מובא בסה"מ תרל"ח ע' י.

קאשהלומד הוא חכם מקודם: בסה"מ תרל"ח שם יש הוספה.

קבבד"ה שניך כעדר הרחלים: לקו"ת שה"ש לו, ד ואילך.

קגע"פ כי ביום הזה יכפר: לקו"ת אחרי כח, ד.

קדוענין קי"ס . . על האורות עליונים: ראה סה"מ תרל"ח ע' יב.