אע"מ (מאמר חיקור דין ח"א פי"ג): בספר עשרה מאמרות לרמ"ע מפאנו וז"ל שם: ”ואף בעבודת יה"כ כתיב וכפר על הקודש ובאהרן משתעי קרא שיטהר הקדש העליון מטומא' בני ישראל והשוכן אתם בתוך טומאתם כן יעשה לאהל מועד כי אין חבוש מתיר עצמו" עכ"ל. ובפי' יד יהודה שם פי' אין חבוש מתיר עצמו ע"כ הוצרך אהרן לכפר על הקדש העליון ע"ש.
בוגם מ"ש בסוף הפרשה וכפר את מקדש הקדש: קושיא זו ליתא בהנחות הנ"ל. ובאוה"ת כאן.
גהיום לעשותם: דברים ז, יא.
דבזהר ע"פ ואברהם זקן: זח"א קכט, א. רכד, א. [כ].
הימים יוצרו: תהלים קלט, טז.
וואפילו מצות כהנים וכה"ג: ראה באגה"ק סי' כט (קמה, ב) ”לבד מצות התלויות במלך שהוא מוציא כל ישראל". וראה ע"ז בלקו"ש חי"ח ע' 192 בהערה 55. לקו"ש ח"ל ע' 220.
בסה"מ תק"ע ע' קמו ובאוה"ת כאן ע' ב'קטו נוסף ”חוץ ממצות המלך שכל ישראל יוצאים במלך לבדו לפי שהוא הכולל כו'". וראה בדרך מצותיך מצות מנוי מלך.
ראה לעיל פ' בהר מב, ב. פ' שלח לח, ד. לקמן שה"ש לה, ד. אוה"ת סוכות ע' א'תשכט.
זחדא: זח"א רכד, א. [כ].
חבד"ה הבאים ישרש: ראה תו"א נג, ד. בסה"מ תק"ע ע' קמה נמצא כאן הוספה במוסגר: ”והענין ידוע ומבואר במ"א מפני שהמצות נעשה בדברים גשמיים דדצ"ח דנוגה וכאשר מתברר ועולה שהנעשה מהם בחי' לבוש מקיף לנשמה האלקי' בג"ע וכמ"ש ותלבש אסתר מל' דאתלבשת הנשמה בלבושי מלכות כו' וע"י אותו הלבוש תוכל ליהנות מזיו כו' וזהו ימי"ם יוצר"ו כו'". ע"ש.
טלשון הארה ובהירות: ראה בסה"מ תק"ע ע' קמו בפי' בהירות והזדככות. וראה גם באוה"ת פ' ואתחנן ע' רצג שלשון בהירות ”שהוא מושלל לגמרי מכל בחי' יש".
יכעצם השמים לטוהר: שמות כד, י. ראה לעיל כח, ג.
יאכל הנקרא בשמי ולכבודי: ישעי' מג, ז.
יביצרתה בעולם המלאכים: ראה פרדס שט"ז. ע"ח שמ"ב, פ"א. ש"נ ספ"ח. ורפ"י. ועוד. וראה ג"כ זח"ב מג, א. הקדמת ת"ז (ג, ב). הובא בפרדס וע"ח שם. וראה תניא רפל"ט.
יגבביאור ע"פ ושמתי כדכד: ראה לעיל כז, א.
ידוקדשתו: ויקרא כא, ח.
טווכה תעשה להם לטהרם: במדבר ח, ז.
ההפרש בין טהור לקדוש ראה אוה"ת פ' ואתחנן ע' רצב ואילך. ביאוה"ז להצ"צ כרך א ע' שלד ואילך. ובכרך ב ע' תתקט ואילך.
טזיהי אור יהי רקיע: בראשית א, ג. ו.
יזשבמח' אחת ברא הקב"ה: זח"ב כ, א. ראה לקמן שה"ש ט, ב.
יחכולם בחכמה עשית: תהלים קד, כד.
יטבינה מקננא בכורסיא: ת"ז ת"ו.
ככי לא מחשבותי מחשבותיכם: ישעי' נה, ח.
כאאני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.
כבדברה תורה כל' בנ"א: ברכות לא, ב. וש"נ.
כגויעף אלי אחד מן השרפים: ישעי' ו, ו.
כדבדבר ה' שמים נעשו: תהלים לג, ו.
כהישראל עלו במח': ב"ר רפ"א.
כויוצר אור ובורא חושך: ישעי' מה, ז. נתבאר בסה"מ תק"ע ע' קמז ואילך.
כזשהחשך למעלה מהאור ורומז לתש"ר: ראה פע"ח ש"ז, פ"א. מ"ח מס' תפלת הבריאה פ"א, ז-ח.
וע' שה"ש ד"ה שחורה אני הא', פ"ב (ד, סע"ג). וש"נ. [כ].
כחישת חשך סתרו: תהלים יח, יב.
כטלא נערוך אליו קדושתו: פיוט יגדל.
לואתה מחי' את כולם: נחמי' ט, ו.
לאואתה הוא קודם שנבה"ע: תדא"ר פכ"א. נוסח תפלת השחר (עד שלא).
לבקדוש . . ה' צבאו': ישעי' ו, ג.
לגדאכל בי עשרה שכינתא שריא: סנהדרין לט, א. וש"נ. ראה בספר השיחות תנש"א ח"א ע' 414 שמתווך בין מה שכתוב בתניא פ"ו ובפרק יא, ומה שכתוב כאן ע"ש.
לדהגבל את ההר וקדשתו: שמות יט, כג.
להואנשי קודש תהיון לי: שמות כב, ל.
לועתידים צדיקים שיאמרו לפניהם: ב"ב עה, ב.
לזימי האדם קצובים לו במספר: ראה איוב ז, א.
לחמצות צריכות כוונה: ברכות רפ"ב. וש"נ.
לטבכהאריז"ל . . הריני מקבל עלי עול מ"ע של ק"ש: ראה מ"ח מס' תפלת הבריאה פ"ד, א.
מנעוץ תחלתן בסופן: ס"י פ"א, מ"ז. בסה"מ תק"ע ע' קנא מסביר ”(כמ"ש אני ראשון ואני אחרון, אני אותיות אי"ן בחי' כתר כמ"ש והחכמה מאין כו', ונעוץ תחלתן בסופן בבחי' כת"ר מל' שנק' אנ"י אחרון וכמאמר דכתר מל' איהו כתר עליון כו' ולמעלה מעלה עד בחי' מל' דא"ס שהוא מחשבה א' דאנא אמלוך שבעצמות כו' כמ"ש במ"א וד"ל)".
מאאבא יסד ברתא: זח"ג (רמח, א. רנו, ב. רנח, א). ובת"ז (תכ"א) סא, ב. (תס"ט) קה, ב. קו, ב. [כ].
מבכ"ע דאיהו כתר מל': ת"ז בהקדמה (פתח אלי').
מגדאי' בת"ז: (תכ"א) סא, ב ד' זיטאמיר. [כ]. בת"ז הנפוצים הוא בדף מו, א ואילך. וראה אוה"ת בראשית כרך ד תשפג, א.
מדנזרקים בקדש העליון: ראה בסה"מ תק"ע ע' קנא משל מדבר הנצרר בלבוש כשזורק על ידו, ע"ש.
מהבד"ה נאוו לחייך בתורים: לקמן שה"ש יג, א.
מוובד"ה אסרי לגפן: תו"א פ' ויחי.
מזאני כברוש רענן: הושע יד, ט. ראה גם לעיל פ' אחרי כו, ב. ובסה"מ תק"ע ע' קנב מבאר למה נמשל לברוש רענן: ”(לפי שהמדות הן בחי' צומח ונגדלים למעלה עד בחי' המדות שבחכמה שנק' ארז בלבנון כמ"ש כי האדם עץ השדה וזהו וידבר שלמה כו' מן הארז אשר בלבנון כו' כמ"ש במ"א)".
מחאני היא מדת מל' ית': ראה זח"ג מט, ב. וראה ג"כ מא"א אות א, סעי' קב וביאיר נתיב שם.
מטוצדקה תרומם גוי: משלי יד, לד.
נוצדקה תהי' לנו: דברים ו, כה. ראה לעיל פ' אמור לד, ב ובמ"מ לשם.
נאת"ת שהיא כנגד כולם: פאה רפ"א.
נבסוס ורוכבו רמה: שמות טו, א.
נגזרקא כאבנא בקירטא: בת"ז (תכ"א) סא, ב. יעו"ש. [כ]. וראה גם ס' מאמרי אדה"ז על ענינים ע' רסג.
נדאבנים הם אותיות: ראה ס"י פ"ד, מי"ב.
נהושמרתם את השבת: שמות לא, יד.
נוקדש ישראל לה': ירמי' ב, ג.
נזקדש . . חכמה: מא"א אות ק, ס"ז.
נחוהמצות הם נק' מצות המלך: להעיר מב"ב קנט, א. תוספתא נגעים פ"ג: גזירת מלך היא. מנוסח הברכות: מלך העולם אשר קדשנו במצותיו. ועוד.
נטלמנהג המבואר בפע"ח: ש' השבת פ"ג. [ופ"ד. — כ]. וראה סה"ש תש"ב ע' 19.
סכי ששת ימים עשה ה': שמות לא, יז.
סאקדש ישראל לה' ראשית תבואתה: ירמי' ב, ג.
סבדגנך ותירושך ויצהרך: דברים ז, יג.
סגדגנך זה התלמוד: ב"ר (פס"ו, [כ]). וראה לעיל בפ' קרח (נד, ד). [כ].
סדותירושך . . הם פנימית התורה הנקרא רזין דאורייתא . . שמן שצף ע"ג יין הוא רזא דרזין: בארוכה באמרי בינה שער הק"ש פנ"ג ואילך. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רמה. אוה"ת תצוה ע' א'תרנח. ועוד. ד"ה ברוך שעשה ניסים תשמ"ג סעי' ד ואילך (סה"מ מלוקט ח"ב ע' ריג).
וראה גם באוה"ת פ' קרח ע' תרצג.
סהנכנס יין יצא סוד: עירובין סה, א.
סושמן שצף ע"ג יין: ראה דב"ר ז, ג.
סזזית נמי תבואה איקרי: ע' הון עשיר פ"א דחלק מ"ב תירוש נמי נק' תבואה. וע"ע במס' נדרים (נה, א). וע' ר"ה (יב, ב) רש"י ותוס' ול"מ כל' הטהור. [כ].
סחתלת קשרין מתקשרין דא בדא: ראה זח"ג עג, א.
סטועשית אתם: ויקרא כב, לא.
עאשר יעשה אותם האדם: ויקרא יח, ה.
עאעוסק בתורה לשמה: אבות רפ"ו.
עבמתחלה . . שנקראת על שמו: ע"ז יט, א.
עגוהיתה נפש אדני . . ואת נפש אויביך יקלענה: ש"א כה, כט.
עדבזהר ס"פ משפטים (דקכ"א סע"א): נזכר לעיל פ' פנחס עט, ג. פ' נצבים נ, ג.
עהוהחכמה מאין תמצא: איוב כח, יב.
יובא מ: sefaria-index · Kehot Publication Society · CC BY-NC · במקור · העותק השמור ב־RebbeHub