מראי מקומות הערות וציונים, הוספות, ויקרא, פרק נ״ד

אשאמר לעולמו די: חגיגה יב, א.

בהמגביהי לשבת המשפילי לראות: תהלים קיג, ה-ו.

גדוקא — שהוא לבדו בכחו ויכלתו: ראה אגה"ק סי' כ (קל, ב).

דכי הוא צוה ונבראו: תהלים קמח, ה.

הע"ש — בלקו"ת פ' עקב בד"ה ואכלת: טז, א ושם מציין לתו"א צב, ב.

ואחר — שהוא מה שאור א"ס ב"ה הוא כל יכול: ראה אוה"ת ענינים ע' קסו ”והוא בחי' רשימו הנשאר בחלל כי הוא ית' כל יכול ויש בו כח הגבול ג"כ דהיינו להגביל אור התפשטותו שבלתי מוגבלת כלל" ע"ש בארוכה.

זברבות בראשית פ"ד: ראה גם לקמן פ' קרח נג, ב. ביאה"ז להצ"צ-א ע' קה.

חעפמ"ש בפרדס שער האותיות: מובא גם בד"ה קדש ישראל תרס"ו ע' תקט וז"ל שם ”בהד' מדרי' דרשימה חקיקה חציבה עשי' שנז' בפרדס שער האותיות פכ"ז כ' דרשימה היא למעלה מחקיקה דרשימו הוא רושם דק שאינו ניכר כ"כ, וחקיקה היא חקיקת ניכרת עכ"פ . . אבל רשימה הוא כמו מעבר לעבר שאין להאותיות מקום אחיזה כו'", ע"ש.

טרשימה חקיקה חציבה עשי': ראה גם ס' מאמרי אדה"ז על מארז"ל ובהנסמן בהמ"מ שם.

יד' בחי' אבי"ע: בתרס"ו שם ע' תקי מפרש ”והיינו דרשימה הוא באצילות" ראה שם בארוכה.

יאו) — רק בבחי' קו דק: ראה סה"מ תרנ"ה ע' רח בשם ”מבוא שערים שער א' פ"ב דלכן נמשך הקו דק וקצר מאד בכדי שלא יומשך אור נוסף בנאצלי' יותר מהצורך לכן נמשך בחי' קו דק כשיעור ומדה הצריך אל הנאצלים" ע"ש.

יבוהוא ענין שרש האור: ראה ד"ה על ג' דברים — חגה"ש תרנ"א.

יגשו"ה מלמעלה — מ"ש במ"א: ועל"ק שה"ש (ח, ג). וש"נ. [כ].

ידכמנין ורב כח: מאו"א אות ר' סעי' כט. סידור ס, ב. ראה גם סה"מ תקס"ז ע' מג. אוה"ת-ענינים ע' קסח. רעב. אוה"ת וארא ע' קצז. ובליקוט פירושים לאגה"ק סי' כ בתחלתו. וראה הנסמן במילואים למ"מ במאמרי אדה"א במדבר-א ע' דש (לעמוד לא).

טוהתנאים . . שנכנסו לפרדס: חגיגה יד, ב.

טזושמים בזרת תכן: ישעי' מ, יב.

יזוזה שייך רק בבחי' כלים דאצילות: ראה לקו"ת שלח נ, ג. סידור עג, ג. דרך מצותיך קסט, א ועוד.

יחמה שהוא ית' מאיר בגבול ותכלית וע' מזה באג"ה בד"ה איהו וחיוהי: באוה"ת שמות כרך-ח ע' ב'תתצד מציין ”ושם משמע [= הכוונה ללקו"ת כאן] קצת שבהכלים דז"ת דאצי' שייך מספר וגבול וזהו ולתבונתו דוקא כלי הבינה שהיא מג"ר אין מספר, וכ"מ באג"ה ד"ה איהו וחיוהי בשם ע"ח".

יטוע' בפרדס ערך גבול: נזכר גם לקמן פ' עקב טז, ב. אוה"ת נ"ך-א ע' שלה.

כובמאו"א אות ג' סעיף ה: ראה גם לקמן פ' עקב טז, א. אוה"ת ויקרא-א ע' קל. ע' קפז. שם כרך-ג ע' תתפו.

כאויפרוש את האהל: שמות מ, יט.

כבכי גבוה מעל גבוה שומר: קהלת ה, ז.

כגוידבר שלשת אלפים משל: מ"א ה, יב.

כדוהם גשמיים נגד הנמשל: בדרך מצותיך קה, א מבאר שהמשל לגבי הנמשל הוא בחי' לבוש גס ועב.

כהמשמת ר"מ בטלו מושלי משלים: סוטה מט, א. ראה גם דרך מצותיך ז, א. קה, ב.

כוע"כ יאמרו המושלים: במדבר כא, כז.

כזוישא משלו: שם כג, ז והלאה.

כחברבות ס"פ נשא: פי"ד. וראה גם לעיל פ' תזריע כג, ד.

כטאין לך עשב מלמטה שאין לו: ראה ב"ר י, ו. זח"א רנא, א. מו"נ ח"ב, פ"י.

לוגבוה מעל גבוה שומר: נסמן לעיל נד, ב.

לאוייצר ה"א את האדם: בראשית ב, ז.

לבבד"ה את שבתותי תשמרו: לעיל מא, ד.

לגעיני העדה: ראה במדבר טו, כד.

לדהוא עשנו: תהלים ק, ג.

להבפרדס . . ערך ארוך וערך ארך אפיים: ראה גם אוה"ת פ' שלח ע' תעז שזה ענין ת"ת והוא נק' עולם ארוך.

לוובמא"א אות א' סעיף קכ"ד: הלשון נעתק באוה"ת פ' שלח ע' תעז.

לזענין יוה"כ וסוכות: הוספה ע"ז בתוס' מרובה מאדמו"ר צמ"צ נ"ע זי"ע ועכ"י ע' בוך פערטיל ד' (קטז, ב) ותרוה צמאונך. [כ].

לחכמ"ש בזהר פ' אמור: דף קא, א.

לטולכן ביוהכ"פ ה' עינויים . . שהתענוג מאכילה . . הם תענוג מדבר שחוץ ממנו: ראה אוה"ת דברים-ה ע' ב'קכב בשם פע"ח שכל השנה מקבלים חיות מחיצוניות חג"ת, אבל ביוכ"פ המל' והבינה שניהם מקבלים ממקורא. ראה סידור ד"ה להבין ענין שרשי יוהכ"פ.

מבלק"ת בד"ה מי א-ל כמוך: ר"ה סא, א ”שכל העולם הוא תחת הזמן והזמן הוא נחשב כרגע לפניו ית' שהוא למעלה מהזמן ואין לפניו שום התחלקות זמן כלל . . שהתשובה בכלות הנפש הוא למעלה מהזמן והעולם".

מאובד"ה האזינו השמים: לקו"ת האזינו עב, ג.

מבובד"ה כי כארץ תוציא צמחה: לקו"ת נצבים נא, א ואילך ”לפני ה' תטהרו . . שהוא בחי' קדוש ומובדל ומרומם למעלה מבחי' שם הוי'". באוה"ת ויקרא-ב ע' תשט מציין לזה ”שזהו קדושתי למעלה מקדושתכם . . והיינו שממשיכים בבחי' והנה מקום אתי הנ"ל בחי' המקו"פ והרשימו".

מגאז תתענג על ה': ישעי' נח, יד.

מדשבת שבתון הוא לכם: ויקרא כג, לב.

מהדלכאורה אינו מובן: וכן הקשה באוה"ת שה"ש-א ע' קיא ”וא"כ מאיזה טעם הוא שיוהכ"פ נק' שבת שבתון יהי' מצוה להתענות בו כלפי לייא".

מובשבת מצוה להתענג: ראה או"ח ר"ס רמ"ב.

מזאכלו רעים: שה"ש ה, א.

מחבלק"ת בד"ה ששת ימים: פ' צו טו, ג. וכן באוה"ת פנחס ע' א'עז מציין ללקו"ת זה ומבאר לעיין שם ”מענין אכלו ריעים ואיך העוה"ב אין בו אכילה כו' לפי שאכילה ושתי' בבחי' א"פ ולע"ל יהי' גילוי אור מקיף כו'.

מטובפ' שלח סד"ה אני דפ' ציצית: לקו"ת מז, א ואילך.

נחלל סוכה עד עשרים אמה: ריש סוכה.

נאדע את אלקי אביך: דברי הימים-א כח, ט.

נבונפש חפצה כו': ראה לקו"ש חי"ז ע' 337 שמבאר השייכות בין סופן של ההוספות להסיום של פ' בחוקותי.