מראי מקומות הערות וציונים, צו, דף י״ב

אוכחשיכה כאורה: תהלים קלט, יב.

בודקדוק הלשון כחשכה כאורה: מובא בסה"מ תרל"ה ע' כרך-ב ע' שעו.

גדכל נהורין מתחשכאן קמי' כו' וכ"ע אע"ג . . אוכם הוא כו': תקו"ז תי' ע' (קלה, ב).

דסד"ה שחורה אני: לקו"ת שה"ש ו, ב.

הבד"ה יונתי בחגוי הסלע: לקו"ת שה"ש יז, א.

ווע"ד שנזכר בזח"א ד"ג ע"א: ”בההיא שעתא נחתת מן קדמוהי אות כ' מעל כורסייא יקריה כו' ואזדעזו מאתן אלף עלמין כו', דלא אברו בך עלמא דהא בך כלייה ונתרצה. והנה הכ"ף הוא מבחי' כתר" — יהל אור ע' תרכג.

זישת חושך סתרו: תהלים יח, יב.

חהיש ה' בקרבנו: שמות יז, ז.

טב"פ קנה גימט' יש: וע"ל כאן (יוד, א) וש"נ. [כ].

יבד"ה צאינה וראינה: לקו"ת שה"ש כד, ד.

יאסד"ה שיר השירים: לקו"ת שה"ש ב, א.

יבובד"ה ששים המה מלכות: לקו"ת שה"ש לט, א.

יגובד"ה ושאבתם מים בששון: לקו"ת סוכות עט, ד.

ידעין לא ראתה: ישעי' סד, ג.

טווקראת לשבת ענג: ישעי' נח, יג.

טזענג ר"ת עדן נהר גן: ת"ז מובא ביאיר נתיב במאו"א ע, לד.

יזושמרתם את השבת: שמות לא, יד.

יחהיא בחי' קדש: בלקו"ש-כז ע' 321 מציין שיש להקשות ”הנה מקרא מפורש הוא דגם שבת נק' מקראי קדש וכמש"נ (ויקרא כג, ג) וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש. וכמ"ש רבינו הזקן בשולחנו (חאו"ח ר"ס רמ"ב) שהשבת הוא בכלל מקראי קדש . . והנה שלא יקשה אלקו"ת ממקרא זה, אפשר הי' לתרץ דשם כוונתו בעיקר הוא דיו"ט לא אקרי קדש, משא"כ בשבת הרי בכלל מאתים (שנקרא קדש) מנה (—מקרא קדש). אבל בזח"ג (צה, א. הובא בסידור שער המועדים) אי אפ"ל כן, כי כתב: בגיני כך שבת כו' ואקרי קדש ולא מקרא קדש". — ע"ש עוד. (נדפס באגרות לכ"ק אדמו"ר כרך-א).

יטחו"ב הם תרין ריעין דלא מתפרשין: ראה זח"ג ד, א. אוה"ת נצבים ע' א'רכב.

כבד"ה ראה אנכי: ראה לקו"ת ראה יח, ג.

כאמוחין — דאבא להיות: בלוח התיקון להוצאה הא' נרשם חסר וצריך עיון. ובהוצאה שני' נרשם כן בשולי העמוד. וראה לעיל פקודי ה, א הערה שו"ה בזהר.

כבע"פ אסרי לגפן: תו"א מז, א. אוה"ת בראשית ו דף תתשלא, ב.

כגבשכמל"ו: ראה פסחים נו, א.

כדויעש דוד שם: שמואל-ב ח, יג.

כהמצה שהוא קטנות אבא: ראה הנסמן במאמרי אדה"ז-פרשיות לע' תקנ.

כושאין התינוק יודע לקרות — טעם דגן: ברכות מ, א. מתנות כהונה לב"ר פט"ו, ז. מבוא שערים ש"ה ח"א פי"ב בהגהת צמח (א).

כזנק' בזהר מיכלא דמהימנותא: בספר טעמי המצות להצ"צ מצות חמץ ומצה מציין לזהר ויצא [קנז, א — הדף הוספת המו"ל וליתא בגוכי"ק] וצע"ק. וראה זח"ב מא, א — הערת כ"ק אדמו"ר בס' המאמרים ה'תש"ח עמ' 166.
ח"ב מא, א. קפג, ב. [כ]. וכ"ה בסה"מ תש"ז ע' 236.

כחוהנה המשכת מוחין דאבא: ראה בסה"מ תש"ז ע' 235 שזהו ענין קטנות דאבא.

כטבד"ה וספרתם לכם: לקו"ת במדבר י, ג.

למצות יאכל את שבעת הימים: שמות יג, ז.

לאלא ימיש עמוד הענן: שמות יג, כב.

לבעננא דאהרן: זח"ג קג, ב.

לגוהענן הי' הורג נחשים ועקרבים: מכילתא בשלח פתיחתא. במ"ר א, ב. תנחומא בשלח ג.

לדבערב תאכלו מצות: שמות יב, יח.

להשקבעו הכתוב חובה: פסחים כח, ב.

לויומם יצוה ה' חסדו: תהלים מב, ט.

לזיומא דאזיל עם כולהו כו': ע"ח שכ"ה דרוש ב. פע"ח שער חה"ס פ"א. שערי מאמרי רשב"י פ' יתרו, תרומה ואמור. וראה זח"ג קג, א-ב. קצא, ב. ראה הערת כ"ק אדמו"ר בסה"מ תש"ח ע' 144.

לחומ"ש עליו במ"א: סידור רנז, א ואילך. ראה אוה"ת נח נו, א. נ"ך-א ע' שפה.

לטומלך מלכי היינו חב"ד: באוה"ת נ"ך-א ע' סב מעיר שכאן כתב שזהו חב"ד, ובלקו"ת שה"ש בד"ה קול דודי ספ"א דף יד, ד משמע שזהו ענין מלכותך מל' דא"ס, ומתרץ ”וי"ל דמ"מ הנה ע"י מל' דא"ס דוקא נמשך יחוד או"א" ע"ש.

מבחכמה שורה אור א"ס ב"ה: ראה תניא פרק לה בהגה"ה.

מאכמשארז"ל ירא את: דברים רבה ב, לג. ע' בתנחומא בהעלותך (סי' ט) ”המליכהו עליך" ד"א ”המלך יצ"ט על יצה"ר" יעו"ש. [כ].

מבוכמ"ש מכף מעול וחומץ: תהלים עא, ד.

מגששבה"כ הי' בז"ת: ראה ע"ח שער דרושי הנקודות פ"ב. שער שביה"כ פ"ו.

מדבעבור זה עשה ה' לי: שמות יג, ח.

מהנמשך מוחין דאבא שהחכמה מאין תמצא שהיא למעלה מסדר ההשתלשלות: בסה"מ תרל"ה-א ע' כח מציין שכן משמע בתניא פ"ג ופ"ט. וכן מציין לעיל פ' פקודי ה, ב.

מוועברתי בארץ מצרים: שמות יב, יב.

מזאני ולא מלאך: ספרי. הגדה של פסח.

מחבד"ה ולהבין בתוס' ביאור ענין וייצר: תו"א ד, ב.

מטבד"ה ויקרא אל משה: לקו"ת ויקרא א, ג.

נאך להבין מ"ש . . מזכירין י"ג מדות הרחמים להיות שהם המשכות עליונות . . ונפלינו: מובא באוה"ת נ"ך-א ע' תצ ע"ש.

נאוימהר משה ויקד ארצה: שמות לד, ח.

נבונפלינו אני ועמך: שמות לג, טז.

נגביקש שלא תשרה שכינה: ברכות ז, א. ע' ב"ב (טו, ב). [כ].

נדגם את הדבר הזה: שמות לג, יז.

נהעבדים היינו: דברים ו, כא.

נוכי בחפזון: שמות טז, ג.

נזאם צדקת מה תתן לו: איוב לה, ז.

נחכמשל הבן הנמשך ממוח האב: ראה תניא פרק ב.

נטבד"ה כי עמך מקור חיים: תו"א לד, ד.

סעזי וזמרת י-ה: שמות טו, ב.

סאכל מי שאין בו דעה: ברכות לג, א.

סבסד"ה ויאכילך את המן: לקו"ת עקב יד, א.

סגברבות ע"פ זה ספר תולדות אדם: בראשית כד, ה.

סדורב חסד: שמות לד, ו.

סהורב טוב: ישעי' סג, ז.

סובת"א בד"ה ויהי מקץ: לא, ג. פי' רבות עשית מה שנשתלשלו עולמות העליונים וע"ס נק' רבות . . בבחי' עשי' והכל כדי שיהי' נפלאותיך ומחשבותיך שהיא התורה יומשך עלינו כו'" — יהל אור ע' קנג.

סזמחשבתן של ישראל: ב"ר א, ה.

סחמה רב טובך: תהלים לא, כ.

סטברבות תולדות פס"ה: נעתק בארוכה ביהל אור ע' קנב.

עבד"ה ואכלתם אכול: לעיל צו ז, ג.

עאוהמרירות — בד"ה קול דודי: לקו"ת שה"ש טו, א.

עבסד"ה ראשי המטות: לקו"ת מטות פב, א. ראה גם אוה"ת נ"ך כרך-ב ע' תתמד.

עגנובלות חכמה שלמעלה: ב"ר יז, ה. ונתבאר בע"ח שער הכללים ספ"א ובכ"מ.

עדב"פ זה: ועל"ק שה"ש נ' ריש ב'. [כ].

עהראה נתתי לפניך את החיים: דברים ל, טו-יט. ואחר תי' הרע צ"ל וגו', ובפסוק יט שם כתיב ובחרת בחיים. [כ].

עואיתא בפע"ח: שער חג המצות פ"ד ושם בפ"ז. [כ].

עזבד"ה האזינו השמים: לקו"ת האזינו עב, ב.