מראי מקומות הערות וציונים, שיר השירים, דף מ״ד

אצאינה וראינה: לעיל כה, א.

בבמה מענגו: שבת קיח, ב.

גוחנוך הי' תופר מנעלים: ע"ל בשלח (במדבר) (נט, א). וש"נ. [כ].

דמה יפו פעמיך בנעלים: שה"ש ז, ב.

הויעש כו' כתנות עור: בראשית ג, כא.

ובד"ה ואלה המשפטים: בתו"א שם.

זועמ"ש . . השל"ה: ראה לעיל ש"ש סח, א.

חוישכם אברהם בבקר: בראשית ג, כא.

טמשינתו שהוא אחד מס': ברכות נז, ב.

יחמוקי ירכיך כמו חלאים: שה"ש ז, ב.

יאברגליו יש ג' פרקין: ראה זח"א רמא, א.

יבוילבש צדקה: ישעי' נט, יז.

יגובפ' וישב בד"ה בכ"ה בכסלו: תו"א כט, ד. וראה שערי אורה יד, א.

ידבאתעלד"ת אתעדל"ע: זח"א רלה, א.

טותען לשוני אמרתך: תהלים קיט, קעב.

טזבפ"ג דסוכה: לח, ב. [כ].

יזוצדקה תהי' לנו כי נשמור: דברים ו, כה.

יחבד"ה צאינה וראינה: לעיל כב, א.

יטבפ"ד דסוטה: [נ"ב] דסוכה. [כ].

כבשמחה ובטוב לבב: דברים כח, מז.

כאאל ירע לבבך בתתך לו: דברים טו, י.

כבמי יתנך: הנחת כ"ק אדה"א נדפס בסה"מ תקס"ה ע' תפז. ביאור שם ע' תצז. בשינוים הגהות אחרות וקיצורים באוה"ת שה"ש כרך ב ע' תרלד וע' תרעד.
ראה גם סה"מ תרכ"ו [הוצאת תשמ"ט] ע' קג. וד"ה וידבר קדושים תשכ"ג. ד"ה מי יתנך — בס' מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' פח מיוסד על מאמר זה.

כגמי יתנך כאח לי: שה"ש ח, א. ”ופרש"י כאח לי שתבוא לנחמני כדרך שעשה יוסף לאחיו שגמלוהו רעה, ונאמר בו וינחם אותם" — אוה"ת שה"ש כרך ב ע' תרל"ד.

כדלמען אחי ורעי: תהלים קכב, ח.

כהמקום שבע"ת עומדין: ברכות לד, ב. וראה לקו"ש חי"ד ע' 362.
באוה"ת שה"ש כרך ב ע' תרפח מציין כ"ק הצ"צ לכמה מקומות בדא"ח שמבואר ענין זה.

כובמי נמלך בנשמותיהן של צדיקים: ראה ב"ר פ"ח, ז. רות רבה פ"ב, ג.
ע"ל ר"פ דברים. [כ].

כזולא אמרו בע"ת: ”מאחר שהן יותר גבוהים" — סה"מ תקס"ה ע' תפז.

כחועמך כולם צדיקים: ישעי' ס, כא.

כטהנה הצדיקים הוא ע"ד מ"ש באברהם ושמרו דרך ה' לעשות צדקה . . להיות דירה בתחתונים: ”ור"ל צדקה הוא המל' כשנמשך בה השפע מצדיק חי העולמים" — אוה"ת שבת שובה ע' א'תקטו.

לושמרו דרך ה' לעשות צדקה: בראשית יח, יט.

לאבד"ה אשירה להוי': תו"א סג, ב.

לבבהיות ידוע שתכלית שתכלית הבריאה: מובא בסה"מ תרל"ה ח"א ע' עג ואילך.

לגלהיות דירה בתחתונים: ראה תניא פרק לו ובליקוט פירושים ומ"מ — חיטריק שם.

לדעד שלא נבה"ע הי' הוא ושמו לבד: פדר"א פ"ג.

להבד"ה צו את בנ"י: לעיל פנחס עז, ג.

לווזהו ענין דרך הוי' כמו הדרך: ראה תו"א סג, א.

לזלהחיות רוח שפלים: ישעי' נז, טו. וראה אגה"ק סי' ה (קח, ב ואילך). ובכ"מ.

לחכל המצות נק' בשם צדקה: ראה לעיל פ' תצא לט, א.

לטוהעמדנו עלינו מצות: (נחמי' י, לג). [כ]. בסה"מ תקס"ה ובאוה"ת מביא גם מפסוק וצדקה תהי' לנו.

מבד"ה כי המצוה הזאת: לעיל פ' נצבים מה, ג.

מאוכמ"ש ע"פ אשירה לה': תו"א סג, ב.

מבבד"ה לבבתני: לעיל כט, ב.

מגדרך גימט' ב' פעמים ה' אלקים: ראה מאו"א אות ד סעי' יד. וראה באוה"ת שה"ש ע' תרפו, הא' הוא בחי' סוכ"ע, הב' בבחי' ממכ"ע.

מדבד"ה שובה ישראל: לעיל ש"ש סד, ג.

מהויאמרו הוי' הוא האלקים ב"פ: מ"א יח, לט.

מוושבתי בשלום אל בית אבי: בראשית כח, כא.

מזבד"ה ביום השמע"צ: לעיל סוכות פא, א.

מחעל המאמר פ' וישלח (קע"ה ב'): ביאוה"ז לכ"ק אדה"א יט, ב. ביאוה"ז לכ"ק הצ"צ כרך ב ע' תשד ואילך וע' תשט.

מטמה רבו מעשיך ה': תהלים קד, כד. באוה"ת שה"ש כאן ע' תרלו וע' תרעו מבאר ענין מה רבו. וראה סה"מ תרע"ח ע' קצ ואילך.

נכנודע בזהר באדרא: בזח"ג — אד"ר קכח, ב. שם קלה, ב. אדר"ז רצב, ב.

נאואפי' אותם שאינם מושגים: בסה"מ תרע"ח ע' קצ שהן בחי' עלמא דאתכסיא.

נבאמון . . מוצנע: ריש ב"ר, יעו"ש. [כ]. ראה ביאוה"ז להצ"צ כרך א ע' תקל.

נגלעושה נפלאות: תהלים קלו, ד.

נדמהו ענין המשל לעשייה מאחר שהם רוחניים איך יתכן לומר בהם עשייה כו': בסה"מ תקס"ה ע' תפז הקושיא: ”מה זה המשל לעשיי' דוקא וגם איך יתכן בהם בחי' העשיי' הגשמי' אחר שהן רוחניי'" וכ"ה באוה"ת שה"ש כאן ע' תרלו וע' תרעו (שהם מיוסדים על הנחת כ"ק אדה"א).

נהואין בה בחי' השכל רק הארת השכל הארה בעלמא: בסה"מ תקס"ה ובאוה"ת הנ"ל נתבאר ע"ז משל מכתיבת היד שאין הפעולה בכתיבה רק מכח היד שהוא מנפש הטבעית החיונית בלבד ואין בכח זה ההארה ממהות השכל של הנשמה, רק שיש כמה כחות ממוצעים שע"י תתלבש הנפש המשכלת בנפש החיונית ואחר כמה התלבשות אז ימצא קצת הארה דהארה בעלמא מאור הנשמה בכח הזה שביד הכותבת, לא שיהי' נגלה ממהות הנשמה השכלית אפי' אפס קצהו, והגם שפעולה זו ע"פ השכל נעשית היינו שאופן הנהגתה בלבד הוא ע"פ השכל, ע"ש. וראה בסה"מ הנחות אדה"א תקע"ז ע' פט דשם מביא המשל מתנועת היד, ולמה אדם חס על מעשה ידיו, הגם שהוא כח נבדל, ע"ש. ובסה"מ תרע"ח ע' קצא מציין לשמונה פרקים להרמב"ם ”דכח העשי' הוא מחלק המתעורר שבנפש לא מכח השכלי כו'". ע"ש שמבאר זה.

נובד"ה מי מנה: לעיל פ' בלק סז, א.

נזובד"ה בחודש השלישי: תו"א סז, א.

נחבד"ה אוסרי לגפן: תו"א מו, ב.

נטוכמו העיגול שאין בו מעלה ומטה: ראה תניא פמ"ח.

סכחשיכה כאורה: בסה"מ תרל"ה ע' עה מוסיף: ”בשני כפין כמ"ש בד"ה מצה זו" [לעיל צו יב, א].

סאמלא כה"כ: ישעי' ו, ג.

סבשמלכותך מלכות כל עולמים: תהלים קמה, יג.

סגבע"כ ולא ברצון: בסה"מ תרל"ה ע' עה נוסף: ”והעבודה הוא להיות רצון כו'".

סדאין אני והוא יכולים לדור: סוטה ה, א.

סהכי חכמה הוא כ"ח מ"ה: ת"ז בהקדמה. בסה"מ תרל"ה שם נוסף: ”ונק' אחד האמת כמ"ש בסש"ב פל"ה בהג"ה. וע' בפרדס בעה"כ ערך חכמה".

סובכל נפשך כו': בסה"מ תרל"ה נוסף: ”היינו בכל כחות הנפש". וראה לעיל אמור לב, ד.

סזכי לא מחשבותי מחשבותיכם: ישעי' נה, ח. ראה מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' צב.

סחואשים דברי בפיך: ישעי' נא, טז.

סטוכמ"ש במ"א ע"פ אחת היא כו': עד כאן בסה"מ תרל"ה ע' עו.

עועיין בפ' האזינו דרצ"ו א' ע"פ ושדי כמגדלות: ”דאינון נהרין רברבין דנפקין מאימא עלאה כו'" — אוה"ת מטות ע' א'רעט.

עאבפ' ויחי דרל"ז ב': ראה לעיל ר"ה סד, א.

עבע"פ ועתה יגדל נא: לעיל פ' שלח מ, א.

עגאם הבנים שמחה: תהלים קיג, ט. ראה סה"מ תקס"ה ס"ע תצא ואילך. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' צג ואילך שמיוסד על מאמר זה.

עדאשקך מיין הרקח: שה"ש ח, ב.

עהנכנס יין יצא סוד: סנהדרין לח, א.

עוואהי' שעשועים יום יום: משלי ח, ל.

עזאנהגך אביאך אל בית אמי: שה"ש ח, ב.

עחאמי הוא בחי' תושב"כ ותלמדני . . תושבע"פ: ראה זח"ב רעו, ב.

עטבפ' ויקהל דף רי"ש: ראה גם לעיל פ' ראה לג, א.

פכי הנה בע"ת אינו על עבירות דוקא: ראה בסה"מ תקס"ה ע' תצד, ושם בהגהה מציין הצ"צ ללקו"ת פ' האזינו עב, ב.

פאע"פ מים רבים: תו"א פ' נח.

פבכולם עומדים ברום עולם: ברכת יוצר.