אכי תצא: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי בסה"מ תקס"ב ע' רסו. ושם ע' רסט. וח"ב ע' תרפח — ביאור.
באוה"ת פ' כי תצא ע' תתפב קיצורים (ובע' תתפג הביאור). וראה שם ע' תתע.
ראה גם סידור כג, ב ד"ה אשר לקחתי מיד האמורי.
חלק מהמאמר עד אמצע סעי' ג, נמצא בשינויים והוספות בסה"מ תרכ"ט (הוצאת תשנ"ב) ע' רפב.
בכי תצא למלחמה: דברים כא, י.
גאיתא בזהר: וע' לעיל בלק (עב, א) [כ]. וראה זח"ג רמג, א. וראה לעיל פ' נשא כו, ב.
דאשר לקחתי מיד האמורי: בראשית מח, כב.
הות"א בצלותי ובבעותי: באוה"ת פ' תצא ע' תתע מציין שכ"ה בגמרא ב"ב קכג, א וברש"י ברכות ה, א שיעשה מלחמה עם היצה"ר ע"ש. וראה שם ע' תתעג סעי' ד ואילך בביאור הפסוק אשר לקחתי מיד האמורי.
ותפלות כנגד תמידין תקנום: ברכות כו, ב.
”ודוגמת התפלה הי' הקרבן בזמן בהמ"ק וממנו יובן ענין התפלה" — סה"מ תקס"ב ע' רסו.
זאת קרבני לחמי: במדבר כח, ב.
חשתרד אש מן השמים ותאכל את העולה: ראה ויקרא ט, כד. וראה יומא כא, ב. זח"ג ריא, א.
טדצח"מ הם כנגד ד' בחי' ארמ"ע: ראה לעיל פ' פנחס עה, ד.
יויהי האדם לנפש חי': בראשית ב, ז.
יאובחי' אש שלמעלה: מובא באוה"ת ויקרא כרך ד ע' א'עב ע"ש.
יבפני ארי' ופני שור: יחזקאל א, י.
יגארי' דאכיל קורבנין: זח"א ו, ב. זח"ב רעח, א. זח"ג יז, א. ריא, א.
”וענין ארי' דוקא ולא שור, להיות כי הארי' הוא להימין וכל מיתוק גבורות הוא התכללות השמאל בימין" — סה"מ תקס"ב ע' רסו.
ידולהפך מהיפך . . שלהבת לדבקה באלקים חיים: הכוונה בהתבוננות דברכות ק"ש בביטול המלאכים שזהו בחינת אש שלמעלה דנה"ב כו' וכמ"ש מזה בדרוש יו"ט של ר"ה רס"ו. ומ"ש בד"ה בפ' נסכים זהו בחי' האש דנה"א. וכ"ה בד"ה ונקדשתי פ"ה — קונטרס העבודה סעי' ד' (ע' 26).
טו(ועמ"ש בפ' נסכים בפ' שלח: לעיל פ' שלח מ, ב.
טזבכ"י יצרו של אדם מתגבר: סוכה נב, סע"א. קידושין ל, ב.
יזימים יוצרו: תהלים קלט, טז.
יחשיש מספר וקצבה לשני חיי האדם: ראה לעיל לג, ג.
יטימי שנותינו בהם: תהלים צ, י. ראה פי' הפסוק לעיל פ' בחקותי מז, ג.
ככי הנשמה אינה צריכה תיקון לעצמה: נסמן לעיל לג, ד.
חלק מכאן נעתק באוה"ת נ"ך כרך א ע' תשג.
כאברבות בראשית פ"ח: הלשון באוה"ת נ"ך כרך א ע' תשג ”עם המלך מלכי המלכים ישבו נפשות של צדיקים שבהן נמלך הקב"ה וברא את העולם".
כבועיין ברבות פרשה ח ובמדרש רות פ"ב: ”פי' שנמלך הקב"ה בנשמת הצדיקים כשברא את העולם כנז' במדרש על פסוק זה" — סה"מ תקס"ב ע' רסז. ע"ש באריכות.
כגובמדרש רות פ"ב: הענין כמו בב"ר הנ"ל.
כדוהיא נצחית: ראה לעיל פ' בהר מא, ב. וראה סה"מ תקס"ב ע' רסט. ובאוה"ת פ' בהר ע' תתק ואילך. המשך תער"ב פרק פח בענין קיום עצמי.
כהועל דמות הכסא: יחזקאל א, כו.
כוורוח האדם היא העולה: קהלת ג, כא.
כזוהארץ הדום רגלי: ישעי' סו, א.
באוה"ת נ"ך כרך א ע' תשג נוסף ”ע' בד"ה והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ספ"ד" [לקמן דרושים לר"ה נט, ב].
כחוגבוה מעל גבוה: קהלת ה, ז.
כטבד"ה האזינו השמים: לקמן פ' האזינו עא, ג ואילך.
לאלא מספר חיי האדם ניתן להתלבש: ראה ד"ה החלצו — תרנ"ט ע' סב.
לאבפ' בחקותי בד"ה מבואר בע"ח: לעיל בחקותי מז, ג.
לבמצוה להביא מן ההדיוט: עירובין סג, א. וש"נ.
לגולכן תיקנו אכנה"ג: ראה תו"א ל, ב. לעיל ויקרא ב, ב. פ' אמור לה, ב.
”יש להבין מאיזה טעם מזכירים מה שהמלאכים אומרים, וכי אנחנו לא נדע השבח ההוא שהוא ית' קדוש ומובדל כו' ולמה מזכירים שבח זה בשם המלאכים דוקא, ועוד זאת יפלא מה שמזכירים ההתפעלות שלהם איך שמשמיעים ביראה דברי אלקים חיים כו' באימה ויראה כו', וכי אנחנו צריכים להתפעל מהתפעלות שלהם דוקא, הלא הנשמות גבוהות מהם כידוע" — סה"מ תקס"ב ע' רסז ע"ש הביאור שמפרש ”ולכך אנו מזכירים התפעלות המלאכים דמרכבה עליונה באש של מעלה כדי שנכלל נפש הבהמית שלנו בהתפעלות אש של מעלה שבהן ויעלה כעולה וקרבן שהי' נשרף ע"ג המזבח כו'" ע"ש.
לדששם נאמר ונשנה באריכות סדר המלאכים: ראה תניא פרק מט ובליקוט פירושים ומ"מ — חיטריק שם.
לההיש מספר לגדודיו: איוב כה, ג.
לוכדמשני בגמרא: חגיגה יג, ב.
לזוקיומם הנמשך להם . . מבחי' שמו לבד כמו עד"מ: ראה לקמן שה"ש יד, ג.
לחונקרא אור א"ס ב"ה כלומר הארה ממנו בלבד . . כמ"ש במ"א: ראה תו"א פז, א ובכ"מ.
לטואומרים קדוש: ישעי' ו, ג.
ממלכותך מל' כ"ע: תהלים רמה, יג.
מאוהיא מתפעלת ממקרי הגוף: ראה תניא פרק מב.
מבאני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.
מגאתה הוא קודם שנה"ע: נוסח התפלה.
מדמבשרי אחזה אלו-ה: איוב יט, כו.
מהבורא קדושים ישתבח שמך: ברכת יוצר.
יובא מ: sefaria-index · Kehot Publication Society · CC BY-NC · במקור · העותק השמור ב־RebbeHub