אשהוא תחלת עולם העשי' . . וכמ"ש . . לעבדה ולשמרה: בסה"מ תקס"ה שם ע' תתקסג בנוסחא שני' מבואר יותר: ”פי' תחלת מעשיך הוא בחי' ג"ע התחתון שהוא התחלת עולם העשי' שהוא הממוצע בין רוחניות לגשמיות דעשי', שקודם חטא אדה"ר הי' אצלו בחי' ג"ע התחתון כמו אצלנו עולם העשי' הגשמי כמ"ש ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה כו' רק לאחר שחטא כתיב ויגרשהו מג"ע".
בויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה: בראשית ב, טו.
גבד"ה אוסרי לגפן: תו"א מו, א.
דנעוץ תחלתן בסופן: ס"י פ"א, מ"ז.
האני ה' הוא שמי: ישעי' מב, ח.
וצדיקים יושבים ונהנים מזיו השכינה: ברכות יז, א.
זאז תתענג על ה': ישעי' נח, יד.
חכמ"ש בזהר (ויחי דרי"ט ע"א): ראה גם לעיל פ' חקת סב, ג.
טיפה שעה א' בתשובה ומע"ט: אבות פ"ד, מי"ז.
יסד"ה יונתי בחגוי: לקמן שה"ש יז, ג.
יאתשובה קדמה לעולם: ב"ר א, ד. פסחים נד, א.
יבבד"ה וירא ישראל את היד: תו"א סב, א בענין יפה שעה אחת.
יגמי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ: תהלים עג, כה.
ידע"מ לקבל פרס: ראה אבות פ"א, מ"ג.
טוצור לבבי: תהלים עג, כו.
טזישת חשך סתרו: תהלים יח, יב.
יזכחשיכה כאורה: תהלים קלט, יב.
יחהשוה ומשוה קטן וגדול: פיוט וכל מאמינים.
יטכי שם הוי' במקורו נחשב כבחי' אלקים: ראה יהל אור ע' שה.
כושמתיך בנקרת הצור: שמות לג, כב.
כאסד"ה כי ביום הזה יכפר: לעיל פ' אחרי כו, ג.
כבבד"ה האזינו השמים: לעיל עא, ג.
כגבד"ה להבין פי' הפסוק מי אל כמוך: לעיל סא, א.
כדשאז בנעילה אומרים ה' הוא האלקים . . לפני ה' . . זוכים להיות אז תתענג: בסה"מ תקס"ה שם ע' תתקסז בנוסחא שני': ”והנה אחר שנתעלו בנ"י בנעילה דיו"כ לפני ה' אל מהותו ועצמותו עד ששם נעשה הוי' בחי' אלקים . . אזי נעשה אח"כ בחי' התגלות חסדים עליונים מלמעלה למטה בחג הסוכות שהוא בחי' וימינו תחבקני שהוא ההכנה לש"ע שהוא בחי' שמחת תורה כו'".
כהשמע בני מוסר אביך: משלי א, ח.
כואביך . . בכתב . . בע"פ: כ"ה במדרש משלי (סי' א). וע"ל ר"פ בשלח ד"ה ראו (א, סע"א). בזח"ב (ערו, ב) בהשמטות. וע' באגה"ק (סי' כט) ב' הזהר אך ל"מ. וע' במטה משה שער ג ב' מארז"ל מוסר אביך תושב"כ תורת אמך תושבע"פ. וע' זח"ב (פה, א) מוסר אביך דא הוא חכמה ואל תטוש תורת אמך דא הוא בינה. ובזח"ג (רצ, א) חכמה אב בינה אם, יעו"ש. [כ].
כזתורה שבכתב היא בחי' אב: כל הענין נמצא גם באגה"ק סי' כט. תו"א פ, א. יהל אור ע' תשמא.
כחכל עיקר ההלכות מבוארות יפה בתושבע"פ: קטע באוה"ת בראשית כרך ב רו, ב.
ראה סה"ש תשנ"ב ח"ב ע' 477 הערה 18.
כטבתשב"כ הן נרמזות ברמז בעלמא: ראה אגה"ק סי' כט דף קנ, ב. תו"א נז, ד.
להיא בחי' אב שממשיך בבחי' ריחוק: בסה"מ תקס"ה שם ס"ע תתקסז בנוסחא שני': ”שכל התקרבות הבן הוא אל האם ולא אל האב שהוא מרוחק ממנו (כמארז"ל מס' קדושין ע"פ כבד את אביך ואת אמך וכתיב איש אמו ואביו תראו כו' ע"ש)".
לאדאורייתא מחכמה נפקת: זח"ב קכא, א. וראה שם פה, א. זח"ג פא, א.
לבשמאירה בבחי' ריחוק וכמ"ש בזהר פ' שמות: וראה אוה"ת ענינים ע' קעט: ”ממ"ש במק"מ פ' שמות בדף י"ב . . כל אורות אבא הם מרחוק ולא מקרוב" ושם מציין לכאן.
לגבד"ה היום הזה בפ' תבוא: לעיל מא, ג.
לדאמרתי אחכמה: קהלת ז, כג.
להבינה רחובות הנהר: ע"ל ר"פ ראה ונ' מזח"ג (קמב, א). [כ].
ראה קהלת יעקב מערכת רחובות הנהר.
לואם הבנים שמחה: תהלים קיג, ט.
לזבשמחה ובטוב לבב: דברים כח, מז.
לחחכמה . . כח מ"ה: זח"ג לד, א. הק' ת"ז בתחלתה. שם תס"ה. ובכ"מ.
לטונחנו מה: שמות טז, ז-ח.
מוהחכמה מאין תמצא: איוב כח, יב.
מאבבטן האם אוכל ממה שאמו אוכלת: נדה ל, ב.
מבבביאור ע"פ ונקדשתי: לעיל פ' אמור.
מגובביאור ע"פ שימני כחותם: לקמן שה"ש מו, ב.
מדועמש"ל ע"פ בן חכם: סד"ה ושאבתם הב'. [כ]. וראה גם לעיל פב, א.
מהבן חכם: משלי י פסוק טו, ופסוק כ.
מואני היום ילדתיך: תהלים ב, ז.
מזעצרת לה"א: דברים טז, ח.
מחאני תורתך שעשעתי: תהלים קיט, ע.
מטואהיה שעשועים: משלי ח, ל.
נבד"ה ואהיה אצלו אמון: לעיל פ' במדבר.
נאמאת ה' היתה זאת: תהלים קיח, כג.
קטע מובא באוה"ת ויקרא כרך ג ע' תתסז.
נבה' בחכמה יסד: משלי ג, יט.
נגכאיש אשר אמו תנחמנו: ישעי' סו, יג.
נדבד"ה לבאר ענין קי"ס: מאמרי אדה"ז פרשיות ח"א ע' רסה. וראה לעיל פ' צו יז, א.
נהעדן . . שע"ז נאמר (ישעי' סד, ג. — כ) עין לא ראתה: ברכות לד, ב. ראה אגה"ק סי' ה.
נוונהר יוצא: בראשית ב, י.
נזומעין מבית ה' יצא: יואל ד, יח.
נחבביאור ע"פ ששים המה מלכות: לקמן שה"ש לט, א.
נטבד"ה קמיפלגי במתיבתא דרקיע: לעיל פ' תזריע כד, ג.
סבד"ה כי אברהם לא ידענו: תו"א צג, א.
סאכבד פה . . תושב"כ: זח"ג (כח, רע"א). [כ].
סבבפ' בהעלותך בענין השליו: לעיל פ' בהעלותך לב, רע"א.
סגסד"ה וידבר אלקים אל משה: תו"א נו, ד.
סדסד"ה זכור את יום השבת: תו"א עח, ד.
סהשכל הנעלם מכל רעיון: ע' תו"א ר"פ לך. ובפזמון לסעודה ג' של שבת ד"ה א-ל מסתתר לתלמיד הרמ"ק. [כ].
סוברק המבריק: ע' לעיל ד"ה אז ישיר ישראל [חוקת סב, ג] וש"נ.
סזודורש שמונים שנה: ע"ל פ' צו ד"ה והניף ספ"ב (יז, ב). וש"נ. [כ].
סחעין בעין יראו: ישעי' נב, ח.
סטואצי' הוא בחי' חכ' . . ובריאה הוא בחי' בינה: ראה ת"ז תי' וא"ו.
עכי מלאה הארץ דעה: ישעי' יא, ט.
עאכמ"ש בזהר גבי קי"ס וכו': ח"ב מח, א.
ח"ב פ' בשלח (נג, [נב], ב). [כ].
עבוכנזכר לעיל: פ"ג. [כ].
עגזה היום עשה ה': תהלים קיח, כד.
עדכמו שאמר משיח לריב"ל כששאלו אימתי קאתי מר: סנהדרין צח, א.
עההיום אם בקולי תשמעו: תהלים צה, ז. בסה"מ תקס"ה שם ע' תתקעד נוסף: ”(דלא מילתא דבדיחותא א"ל על שאלתו אימתי אתי מר, והשיב לו היום כו', אלא קושטא קאמר שרמז לו במלתו היום, היום הידוע וד"ל)". וראה שם ע' תתקעה. וראה באוה"ת כאן ע' א'תתח בקיצור ג' שמביא ענין הנ"ל.
עוכל אשר חפץ ה' עשה: תהלים קלה, ו.
עזר"א בן דורדיא שקנה עולמו בשעה א': ע"ז יז, א.
Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org
יובא מ: sefaria-index · Kehot Publication Society · CC BY-NC · במקור · העותק השמור ב־RebbeHub