מראי מקומות הערות וציונים, אמור, דף ל״ה

אלעבדה ולשמרה: בראשית ב, טו.

בא"ת בניך אלא בוניך: ברכות סד, א. וש"נ.

גשעוסקים בבנינו של עולם: שבת קיד, ב.

דשממשיכים הכתר לזו"נ כמ"ש בפע"ח: שער כג, פ"א. באוה"ת נ"ך-א ע' קו שכאן מבואר ”שהעטרה שנתן בראשו זהו כתר דא"א הנמשך ע"י בכל מאדך, והשנים שנתן בראשו של ישראל זהו המשכת הכתר לז"א הנק' ישראל והמשכת הכתר למל' הנק' יעקב, ועיין מענין המשכת הכתר לז"א בסידור בדרושי סעודות שבת בסעודתא תליתאה דשבתא . . וענין המשכת הכתר למל' בלקו"ת בד"ה יו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת ושם פ"ב".

ההעטרה והכתר . . שיש בה שני דברים: המשל והנמשל בארוכה במאמרי אדה"א ויקרא-ב ע' תרמא.

וצאינה וראינה: שה"ש ג, יא.

זוהוא ע"ד מ"ש במדרש פ' קדושים: ראה גם דרך מצותיך קנג, ב. ובאוה"ת נ"ך-ב ע' תשסא.

חהה"ד כי קדוש אני והתקדשתם והייתם קדושים: בד"ה ונקדשתי תשכ"ה הנ"ל העיר ”ולהעיר, דבמדרש שלפנינו איתא הה"ד דבר אל כל עדת בני ישראל קדושים תהיו והתקדישתם והייתם קדושים, דלכאורה מזה משמע דשתי העטרות שנתן בראשן של ישראל הם קדושים תהיו (שבסמיכות לכי קדוש אני) ווהתקדישתם והייתם קדושים (שנחשבים שניהם לעטרה אחת). אבל בלקו"ת מפרש דשתי העטרות שנתן בראשן של ישראל הם והתקדישתם והייתם קדושים, וקדושים תהיו (שבסמיכות לכי קדוש אני) אינה נמנית בהעטרות" ע"ש.

טרעוא דכל רעוין: זח"ב רנג, ב. רנח, ב. ובזח"ג כו, ב. רפח, ב. וע' קכט, א. קלו, ב. קלז, ב. וע' בפרדס לרמ"ק ז"ל ש' כג ערך רצון ושם כ' עיקר הרצון בכתר ע"ש. וע' במג"א [במגן אבות ברדיטשוב תרס"ב] ח"ז ד"ה ועבדתם את ה"א פירושו ע"ש כו, ג. [כ].

יועיין בפי' הרמ"ז בזהר ר"פ שלח: ראה לעיל ל, ג.

יאאם הבנים: תהלים קיג, ט.

יבאמר הפייט: יוצר יום א' דר"ה קודם קדושה של שחרית סד"ה מלך במשפט יעמיד ארץ. [כ].

יגוספרתם לכם: ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהערות וציונים לעיל יט, א. וראה רשימת המאמרים שבריש סה"מ תקס"ו הערה 29 ולהלן בהוספות ברשימת הכתבי-יד.
התוכן — באוה"ת ויקרא-ב בע' תקפב. הערות וקיצורים — באוה"ת ויקרא-ג ע' תתסו.
כמה ענינים מהמאמר נתבארו במאמרי אדה"א במדבר כרך-ב דרושים לשבועות ע' שטו ואילך.

ידוספרתם לכם ממחרת השבת: ויקרא כג, טו.

טווספרתם הוא לשון בהירות: ראה ביאה"ז להצ"צ פ' חיי שרה ע' ע' ואילך. אוה"ת ויקרא-ב ע' תקכח.
יום ב' דחה"ש תרכ"א בסעודה סיפר הצ"צ: יום ב' דחה"ש תקנ"ה בסעודה אמר אאזמו"ר (רבינו הזקן): ביום ב' דחה"ש תקכ"ח בסעודה אמר כ"ק מו"ר המגיד ממעזריטש: וספרתם לכם, וספרתם הוא מלשון ספירות ובהירות. וספרתם לכם, צריכים לעשות שיהי' הלכם בהיר. וישען כ"ק אאזמו"ר על זרועות קדשו וישורר את הניגון של ד' בבות בדבקות גדולה, אח"כ הגבי' את ראשו הק' ויאמר — בניגון של שאלה: ובמה מספרים את הלכם? ותוך כדי דיבור אמר — בניגון של תשובה: בשבע שבתות תמימות, בבירור שבע המדות, שכל מדה ומדה תהי' כלולה משבע, ושבע המדות עצמם יהיו שבע שבתות, דשבת אינה צריכה בירור (היום יום ע' נב).

טזאבן ספיר: יחזקאל א, כו.

יזוהחיות רצוא ושוב: שם א, יד.

יחואכלתם אותו בחפזון: שמות יב, יא.

יטבחפזון יצאת: דברים טז, יג.

כעד שנגלה עליהם: הגדה של פסח.

כאכי לא בחפזון תצאו: ישעי' נב, יב.

כבאבל יצ"מ הי' בחפזון: באוה"ת ויקרא-ג ע' תתסו: ”ואפ"ל כיון יצ"מ הוכרח להיות החפזון שלא נתברר עדיין נה"ב ע"כ לתקן זה צ"ל ספה"ע ז' שבועות שעי"ז מתברר נה"ב עד שמתן תורה הוא דוגמת כי לא בחפזון" ע"ש.

כגועמ"ש מזה ברבות ס"פ בא: ראה באוה"ת פ' בא ע' רצא דשם מבאר ענין החפזון דמי. שם ע' רצט. שג. שם כרך-ח ע' ב'תתקלד ואילך. וראה ד"ה וככה תער"ב (נ' בס' ליקוט-ב ע' קצ).

כדבילקוט פ' בא: רמז קצט.

כהבסש"ב פל"א: וראה בליקוט פירושים שם ובאוה"ת חקת ע' תשצא ובארוכה אוה"ת בא ע' רצא ואילך. שם ע' שג. וככה תרל"ז בתחילתו. שם פקכ"ט. ד"ה כי בחפזון תש"ח.

כוסד"ה . . ונתתי לך מהלכים: תו"א ל, ד. ראה באוה"ת פ' בא ע' רצב.

כזסד"ה והי' מספר בני ישראל: לקו"ת במדבר ו, ג.

כחוירד ה' על הר סיני: שמות יט, כ.

כטלמען תזכור את יום צאתך מאמ"צ: דברים טז, ג.

לבכל דור ודור חייב אדם: פסחים קטז, ב.

לאצבא השמים לך משתחוים: נחמי' ט, ו.

לבוהאופנים וחיות הקדש: ברכת יוצר.

לגוהחיות זעות מחיל כסא: ראה פיוט והחיות (במוסף לר"ה אחרי קדוש).

לדאלף אלפים ורבוא רבבן: דניאל ז, י.

להלהודיע לבני האדם: תהלים קמה, יב.

לומלכות דמלכות כ"ע: תהלים קמה, יג.

לזאני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.

לחאתה הוא קודם שנה"ע: נוסח תפלת השחר (בשינוי לשון).
תד"א פכ"א [בשינוי] [כ].

לטהיש מספר לגדודיו: איוב כה, ג.

מומהארץ לרקיע ת"ק שנה: חגיגה יג, א.

מאאבל רבוא רבבן לגבי בלי גבול: ראה תניא פרק מח. אוה"ת ראה ע' תשפב.

מבבכל לבבך לצאת מן המצרים וגבולים: באוה"ת ויקרא-ג ע' תתסו מציין ע"ז: ”(וע' בלק"ת פ' ואתחנן ד"ה ענין ק"ש אחד ואהבת ושם פ"ב גבי וכשישים האדם אל לבו בחי' אחד זה בק"ש אזי יהי' ואהבת בכל לבבך בבחי' יחידה שבנפש כו')".

מגלא ידעתי את ה': שמות ה, ב.

מדתפלות אבות תקנום: ברכות כו, ב.

מהאהוי"ר ורחמנות: ראה אוה"ת ויקרא-ג ע' תתסו הגה"ה.

מואברהם אוהבי: ישעי' מא, ח.

מזתורתן קבע ומלאכתן עראי: ברכות לה, ב.

מחכי האדם עץ השדה: דברים כ, יט.

מטשהוא כמו אילן: ”כמו בעץ יש פרי ועלין כן באדם" — אוה"ת ויקרא-א ע' קיז.

נמאי פרי מצות: סוטה מו, א. ועל"ק בשה"ש [טז רע"א] רד"ה ולהבין ענין מדלג. [כ].

נאפחד יצחק: בראשית לא, מב.

נבליעקב אשר פדה את אברהם: ישעי' כט, כב. על"ק [במדבר] סד"ה וארשתיך ט, א. ובשה"ש רד"ה מה יפו פעמיך מג, ב. ובתו"א רד"ה מחייב [חייב] אינש לבסומי [צה, ב]. ועל"ק בפ' חקת [סא, ג] רד"ה וזה הטהור ושם ד"ה אז ישיר ישראל ספ"ב [סג, א]. וע"ע סד"ה הנך יפה רעיתי פ"ג [יד, א]. [כ].
וראה תניא פ' לב, מה, ובהנעתק בליקוט פירושים ומ"מ שם.

נגהמלך המרומם . . ברחמים הרבים . . אבינו אב הרחמן: ברכות ק"ש.

נדפסוקי רחמנות שבתפלה: ראה לקו"ת פ' תצא לה, א.

נהבחייהם אינם רואים אבל: כלה רבתי ג.
ספרא ויקרא פ"א. וכ"ה במדב"ר סופי"ד. ובילקוט ריש ר'[מז] תלא בויקרא. וע' זח"א ריח, ב. [כ].

נובינה היינו להבין דבר מתוך דבר: עירובין ק, ב ובפירש"י שם. חגיגה יד, א. סנהדרין צג, ב.

נזבד"ה — מה יפו פעמיך: לקו"ת שה"ש מג, ב.

נחאנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך: בראשית מו, ד.

נטיו"ד עקב: ע' דרושים לר"ה לקמן סב, ריש א' וש"נ. ות"ל מצאתי הל' הזהב בע"ח ש"ג (סדר אצי' למהרח"ו) ספ"ב וזה"ל שהוא סוד [יסוד] יעקב י' עקב כי הי' [הם] עשר ניצוצי אורה הניתנין בעקב כו' עכלה"ט. [כ].

סיעקב חבל נחלתו: דברים לב, ט.

סאכי חלק ה' עמו: שם.

סבוירא ישראל את היד הגדולה: שמות יד, לא.

סגישראל עלה במחשבה: ב"ר א, ה.
על"ק ח' דברים מד, ד וש"נ. [כ].

סדישראל לי ראש: על"ק שלח מח, ב וש"נ. [כ].

סהע"פ אדם כי יקריב: לעיל פ' ויקרא

סווהניף את העומר: ויקרא כג, יא.

סזהעומר מן השעורים: מנחות פד, א.

סחפני ארי' אל הימין: יחזקאל א, י.

סטחי' בכלל בהמה: ב"ק יז, ב.

עעומד על שנים עשר בקר: מלכים-א ז, כה. [כ]. [ושם שני]. דברי הימים-ב ד, ד.

עאשם ב"ן בגי' בהמה: זח"ג ריז, א. הנסמן לעיל (ויקרא) ג, ב.
לקו"ת תהלים סו"ס לו. שם בפ' שמיני בטהמ"צ רד"ה מצות בדיקת חיות ועופות עד, ג. וע"ע במאו"א ע' ב' ס"ז יעו"ש. וערד"ה והניף הא' [לו, א]. [כ].

עבשעורה שעור ה': זח"ג קפח, ב.

עגיוצר משרתים: ברכת יוצר.

עדבהמה רבה: יונה ד, יא.

עהיומם יצוה ה' חסדו: תהלים מב, ט.

עולהמשיך הארת המקיפים . . ממחרת השבת: מובא באוה"ת ויקרא-ב ע' תקכח ומבאר שממחרת השבת הוא למעלה מבחי' השבת, והשבת הוא מחכ' מוחין דאבא, וא"כ מבחי' שלמעלה מהשבת זה מע"ק וע"י מקיפים אלו יזכך עד שהמקיף מצחצח חצי הכלי מבחוץ ע"ש.

עזואשים דברי בפיך: ישעי' נא, טז.

עחאני המשנה המדברת בפיך: מגיד מישרים ר"פ ויקרא. ובכ"מ.

עטאלו ואלו דא"ח: עירובין יג, ב.

פודברת בם: דברים ו, ז.

פאסד"ה וארא אל אברהם: תו"א נו, א.

פבכל האומר אין לי אלא תורה: יבמות קט, ב.

פגרוח אייתי רוח ואמשיך רוח: ראה זח"ב קסב, ב.
ע' ח' דברים יב, ג. וש"נ. [כ].

פדבאתערותא דלתתא אתעדל"ע: זח"א פח, א. קסד, א. רלה, א. רמד, א. [כ].

פהולאו אורחא דמלכא: זח"ג קמט, ב. ע' ראה לב, ב. [כ].

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org