מראי מקומות הערות וציונים, שמיני עצרת, דף פ״ד

אלפני ה' תטהרו: ויקרא טז, ל.

בשמאל דוחה: סוטה מז, א. וש"נ.

גויצעקו אל בצר להם: תהלים קז, ו. כח.

דיוכ"פ אין בו לא אכילה ושתיה: יומא עג, ב.

הממעמקים קראתיך: תהלים קלו, א.

ולרחוק שנעשה קרוב: ראה ברכות לד, ב.

זשאמר ונעשה רצונו: ראה ספרי במדבר טו, ז. כח, ח.

חבי"ג מדה"ר דמיכה: מיכה ז, יח.

טבשעה שישראל עונין אמן יהא . . הקב"ה מנענע בראשו: ברכות ג, א.

יבד"ה אני ה' אלקיכם: לעיל פ' שלח.

יאע"פ מאמר הזח"ג קרח (קע"ח ב'): ראה ביאוה"ז לאדה"א צה, א. ואילך.

יבועיין עוד מענין שמאלו תחת לראשי: באוה"ת שה"ש כרך א ע' רלג מציין: ”ובד"ה ביום השמיני עצרת דרוש השני ושם נסמן מאמרי הזהר המדברים מזה". וראה שם ע' רלח-רמ שמביא מאמרי הזהר הנזכרים ומעתיק לשונם.

יגישמח ה' במעשיו: תהלים קד, לא.

ידישמח ישראל בעושיו: תהלים קמט, ב.

טוכי פנו אלי עורף: ירמי' ב, כז.

טזוירא ישראל את היד הגדולה: שמות יד, לא.

יזבד"ה בפ' נסכים: לעיל פ' שלח מ, ד ואילך.

יחואני נתתי לך שכם אחד: בראשית מח, כב.

יטעל שכם שניהם: בראשית ט, כג.

כלעבדו שכם אחד: צפני' ג, ט.

כאה' צלך על יד ימינך: תהלים קכא, ה.

כבבד"ה ביום השמיני שלח: לקמן פו, ג ואילך.

כגואשים דברי בפיך: ישעי' נא, טז.

כדכי לא על הלחם לבדו: דברים ח, ג.

כהשהוא בחי' תורה: ראה חגיגה יד, א.

כוסד"ה וארשתיך לי: לעיל במדבר ח, ד.

כזובזח"א (בראשית . . ובפי' הרמ"ז שם): ראה לעיל פא, ג ובהנסמן לשם.

כחואהי' שעשועים יום יום: משלי ח, ל.

כטושעשועי את בנ"א: משלי ח, לא.

לאו יחזיק במעוזי: ישעי' כז, ד.

לאבגמרא ספ"ק דקדושין: מ, ב. בארוכה באוה"ת פ' ואתחנן ע' רמא ואילך.

לבהתורה עיקרה מתנה מלמעלה: ראה שמו"ר פמ"א, ו. רש"י שמות לא, יא. ועוד. אוה"ת פ' ראה ע' תשסא.

לגלכו שברו . . וחלב: ישעי' נה, א.

לדעקימת שפתי הוה מעשה: ראה ב"מ צ, ב. סנהדרין סה, א.
ע"ל האזינו (עד, ג). וש"נ. [כ].

להמבין דבר מתוך דבר: חגיגה יד, א. וש"נ.

לובינה ליבא: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

לזנח"ר לפני שאמרתי ונעשה רצוני: ספרי במדבר כח, ח. וראה ג"כ טו, ז.

לחועיין מענין ביום השמיני עצרת: רוב המ"מ נעתקו באוה"ת כאן ע' א'תשע ואילך.

לטברבות וישלח פ' פ"א: ”מהו אמת אמר ריש לקיש אלף ראשון [ברבות שלפנינו בראשון] של אותיות מ"ם באמצע תיו בסוף על שם אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלקים" — אוה"ת ויחי שפט, א. וכ"ה גם באוה"ת כאן ע' א'תשצז.

מהמתנשא מימות עולם: ברכת יוצר.

מאדרשו ה' בהמצאו: ישעי' נה, ו.

מבחצבה עמודי' שבעה: משלי ט, א.

מגברבות ר"פ שמיני: ”אלו שבעה ס"ת" — ראה אוה"ת בראשית כרך ד תרפג, א.

מדואמת ה' לעולם: תהלים קיז, ב.

מהיקוו המים אל מקום אחד: בראשית א, ט.

מומקוה ישראל ה': ירמי' יז, יג.

מזאומרים בשמע"צ מוריד הגשם: טוש"ע או"ח רסקי"ד. ועוד.

מחביום השמיני עצרת: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי משמע"צ תקס"ו. ונמצאים ב' הנחות א' בסה"מ תקס"ה ח"ב ע' תתקס. והנחה הב' שם בשולי העמוד. ביאור שם ע' תתקפה.
ראה הגהות באוה"ת שמע"צ ע' א'תתז. א'תתח.

מטותרגם אונקלוס: עה"פ במדבר כט, לה.

נבמקורם ושרשם: ראה אוה"ת שמע"צ ע' א'תשעח.

נאזה היום תחלת מעשיך: בברכת זכרונות.

נבג"ע התחתון שהוא הממוצע בין העולמות הרוחנים ובין עוה"ז הגשמי: בסה"מ תקס"ה ח"ב ע' תתקס בהנחת כ"ק אדה"א נוסף: ”(וע"כ לא נמצא ג"ע זה בשטח הארץ הגשמי בכדור הארץ הלז כי הרי הוא בחי' הרוחניות ושורה במרכז קו האמצעי הנק' קו השוה כו' כמבואר בס' הגמול להרמב"ן". וראה בס' הגמול (הוצאת שעוועל) ע' רצה. וראה סה"מ תקע"ז — הנחות ע' פב.
וראה גם באוה"ת שה"ש כרך ב ע' תשפד: ”געה"ת הוא פנימי' עולם העשי' וממוצע בין רוחנית לגשמיות כי דירת אדה"ר היה בג"ע" ע"ש.
בענין קו השוה — ראה ע"ח שער ג פ"א, ונזכר גם לעיל פ' תזריע ח, א.

נגוכמ"ש בזהר: בהקדמה לזח"א (ז, א). [כ]. בתקס"ה מבאר הזהר.

נדיש נהר דינור כו': נסמן לעיל פג, ד.

נהנהר דינור: ל' הפסוק דניאל (ז, יו"ד). [כ].

נובד"ה ויהי מקץ: תו"א לא, א.

נזוכן מגן עדן התחתון לעליון: בס' כוונות מהאריז"ל (סא, א) ד' קארעץ שעובר דרך נהר דינור, ב' הזהר. ועל בין עוה"ז וגעה"ת לבד הזכיר, ובאמת גם ע"ז צריך נהר דינור רק במדריגה אחר כמ"ש להדיא ד"ה ויהי מקץ הא' בתו"א. [כ].

נחהכל ירוממוך סלה: ברכת יוצר דשבת.

נטוכל החיים יודוך סלה: נוסח תפלת שמו"ע.

ססלה בלי הפסק: ראה עירובין נד, א.

סאוכנודע מענין השמיטות והיובלות: ראה לקמן שה"ש ג, ד. ובאוה"ת שה"ש ע' מה.
בסה"מ תקס"ה ע' תתקסב בנוסחא שני' ”כמ"ש בכתבי האריז"ל שיש בחי' עליות נ' אלפים יובלות עד ש[יגיע] לתכלית העילוי אל הארת מל' דא"ס".

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org