מראי מקומות הערות וציונים, בהר, דף מ״ב

אאך ענין העלי': באוה"ת ויקרא-ב ע' תרכו שהג"ה לכאן.

בודע שמתן שכרן של צדיקים: אבות ספ"ב.

גבזהר דא"ס ב"ה: ח"ג פנחס רכה, א. [כ].

דע"פ אתם נצבים: לקו"ת נצבים מד, ג.

הואתה הוא עד שלא נברא: ראה תפלת השחר. של"ה ג, ב. ראה לעיל לא, א.

ואני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.

זבד"ה ונקדשתי בתוך בנ"י: לקו"ת אמור לא, א.

חובד"ה אחרי ה' אלקיכם תלכו: לקו"ת ראה יט, ג.

טס"פ שלח בד"ה אני ה': לקו"ת שלח מח, ב.

יבביאור ע"פ יביאו לבוש מל': תו"א צב, א ואילך.

יאואין פי' סובב שמקיף מלמעלה: השוה תניא פמ"ח ובליקוט פירושים שם.

יבלית אתר פנוי מיני': ת"ז תנ"ז (צא, ב). ת"ע (קכב, ב). וראה להלן (הוספות — ויקרא) נב, ג.

יגכאשר יהי' האופן בתוך האופן: יחזקאל א, טז. ראה תו"א סב, ב.

ידשוה ומשוה קטן וגדול: פיוט וכל מאמינים (במוסף דימים נוראים).

טומעונה אלקי קדם: דברים לג, כז.

טזשבעה שמות שאינן נמחקים: רמב"ם הל' יסודי התורה ו, ב.
ועל"ק ד"ה תקעו הב' פ"ג נה, ד. [כ].

יזבד"ה מראיהם ומעשיהם: תו"א סט, ג.

יחהיום לעשותם: דברים ז, יא.

יטולכן הנשמה באה בגלגול: אגה"ק סי' יט בשם האריז"ל. תו"א נג, ג. וראה לקו"ת שה"ש לה, ד.

כשכר מצוה מצוה: אבות ד, ב. ראה גם לקמן פ' מטות פג, א. פ' ראה כב, ד (ושם מציין לתניא פל"ט (נב, ב)). אוה"ת פ' ראה ע' תרמב ואילך.

כאהוקשה כל התורה לתפלין: קידושין לה, א. ועל"ק ואתחנן יב, סע"ג. [כ].

כבאש שלמע' שהי' יורד: ראה זבחים סא, ב.

כגואנכי עפר ואפר: בראשית יח, כז.

כדבד"ה ארץ הרים ובקעות: לקו"ת עקב יז, ג. ”באברהם אבינו ע"ה ואנכי עפר ואפר דהנה עיקר החסד להשפיע מחייו ולא ממותרות שלו . . שבחזרתו פרע הקפותיו שלא לומר שחייך קודמין מפני שמשים עצמו כשיריים" — בוך 1999.

כהודברת בם: דברים ו, ז.

כואפי' נוטל את נפשך: ברכות נד, א.

כזבת"ז ד"י ע"א: אולי צ"ל: ע"ב. ”ובג"ד ואהבת את ה' אלקיך אפילו נוטל את נפשך דאם חביב עלי' נפשי' מגופא לכך נאמר ובכל נפשך (הרי דמחלק מבין בכל נפשך מה שהנפש מחי' הגוף דא"כ ה"ז בכל גופך דמבאר כאן דמנין בכל נפשך הוא ביטול הנפש ודו"ק" — בוך 1999.

כחודברי אשר שמתי בפיך: ישעי' נט, כא.

כטאני המשנה המדברת בפיך: מגיד מישרים ר"פ ויקרא.

לב"ש וב"ה אלו ואלו דא"ח: עירובין יג, ב.

לאעל שלשה דברים העולם עומד: אבות א, ב.

לבויצונו ה' . . את כל החוקים . . ליראה את ה': דברים ו, כד.

לגדאיהו וגרמוהי חד: ת"ז בהקדמה.

לדחסד דרועא ימינא: שם (פתח אלי' ואמר).

להוע"ש בפרש"י: ”אולי הכוונה לד"ה נקראו על שמו שיהי' שמם ה'" — בוך 1999.

לובכל א' מישראל . . חלק לעוה"ב: ראה סנהדרין רפי"א.

לזמאן דלא כרע במודים . . ארז"ל דלא יקום בתח"ה: זח"ב ק, א. זח"ג קסד, א. וראה פר"ח או"ח סקי"ג. ב"ק טז, ב תוד"ה והוא.
ועל"ק בפנחס עו, סע"ד. וש"נ. [כ].

לחסעיף ד: הג"ה באוה"ת ויקרא-ב ע' תרכח.

לטוישבת ביום השביעי: בראשית ב, ב.

מששת ימים עשה ה': שמות כ, יא.

מאויכל אלקים: בראשית ב, ב.

מבשבת להוי': ויקרא כה, ב.

מגאני ה' חוקר לב: ירמי' יז, י.

מדהמשפילי לראות: תהלים קיג, ו.

מהכחשיכה כאורה: תהלים קלט, יב.

מוסד"ה — להבין ענין לחם משנה: תו"א סו, ג.

מזכורע בברוך וזוקף בשם: ראה ברכות יב, א.

מחוירד ה': שמות יט, כ.

מטעין בעין יראו: ישעי' נב, כ.

נומלאה הארץ דעה: שם יא, ט.

נאכמשל ב' בנ"א: ועל"ק ר"פ ואתחנן. וש"נ. [כ].

נבוע' בזהר שלח דקנ"ח ב' . . וברמ"ז שם: ראה גם לקמן פ' שלח מ, ג. מב, ד. אוה"ת ויקרא-א ע' קצו.
”רמז להם על מה דשאילו בקדמיתא דכתיב היש ה' בקרבנו אם אין, אמר תמן תחמון אי היא אתחזיא להאי או להאי, אמר לון אי דאיבא דארעא כשאר ארעי דעלמא יש בה עץ אילנא דחיי ולא מאתר עילאה יתיר. ואי תחמון דאיבא דארעא יתיר ומשנייא מכל אתר דעלמא תנדעון דהא מעתיקא קדישא קא נגיד ואתמשך ההוא שנוייא עלאה מכל אתרי דעלמא ובדא תנדעון היש בה עץ אם אין. והרמ"ז שם כ' שעיקר השפע הוא מושרש מהדעת וב' דעות הם העיקריים של זעיר שבו ב' יסודי או"א ושל אריך הנעלם דהיינו רישא תניינא דג' רישין והוא הנק' אין" — בוך 1999.

נגענין מצות שביעית: ראה גם בדרך מצותיך מצות קדושת שנת השביעית דף לה, א ואילך.

נדבנדרים דמ"ב ע"ב: ”על המשנה דהנודר הנאה מחבירו לפני שביעית אינו יורד לתוך שדהו ואינו אוכל מן הנוטות ובשביעית אינו יורד לתוך שדהו אבל אוכל הוא מן הנוטות ופריך בגמרא מאי שנא דאוכל מן הנוטות דפרי דהפקירא אינון ארעא נמי אפקרה כו'" בוך 1999.

נהולבהמתך ולחי': ויקרא כה, ז.

נושכל זמן שחי' אוכלת: פסחים נב, ב.

נזאדם ובהמה תושיע ה': תהלים לו, ז.

נחבד"ה והניף הכהן: לעיל לז, א מענין ביטול.

נטובפ' עקב בד"ה ויאכילך: לקמן פ' עקב יג, ג שיש עוד בחינה בהמה שלמעלה מבחי' אדם והיא הנק' בשם בהמה רבה.

סוישבות ביום השביעי . . אשר עשה: בראשית ב, ב.

סאכי בו שבת . . אשר ברא: שם ב, ג.

סבוהן הן בחי' שבת תתאה ושבת עילאה: באוה"ת ויקרא-ב ע' תרכט כ' ”דלפירושו כאן שבת תתאה ושבת עילאה הכל הם עליות, אמנם בד"ה ראו כי ה' נתן לכם את השבת [לקו"ת בשלח ב, ג] משמע דב' השבתות כהלכתן היינו הא' ההילוך מלמטה למעלה והב' ההמשכה מלמעלה למטה" ע"ש. וכן הקשה באוה"ת בראשית-א דף סא, א.

סגוהנה טוב מאד ויכלו: שם א, לא. ב. א.

סדאבא מקנן באצי': ועל"ק ש' שובה סו, סע"א אבא שרש האצי' [כ].

סהאבא מקנן באצי': הל' ”מקנן" ל"מ. וע' בע"ח ש' דרושי אבי"ע רפ"ה ושם פי"ג מ"ת ולבסוף שער ק"ש. ושוב מצאתי זח"ג ר"פ במדבר קיז, א בניצוצי אורות אוק"ב [= אות קטן ב] כמ"ש כאן [כ]. וראה הערה בסה"מ תש"ג ע' 133.

סוחכמה היא כח מ"ה: זח"ג לד, א.

סזאימא מקננא בכורסיא: ת"ז ת"ו.

סחח"ע שבו מלובש אוא"ס: ע"ח ש' כללות אבי"ע פי"ג. תניא פי"ח ופל"ה בהגהה.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org