מראי מקומות הערות וציונים, וזאת הברכה, דף ק׳

אראש לשועלים: ראה זח"ב קמח, ב (אבות פ"ד, מט"ו).

בבד"ה יגלה לן טעמי': תו"א טו, ג.

גרגלי' יורדות: משלי ה, ה.

דבד"ה מנורת זהב: לעיל פ' בהעלותך לד, א.

האור זרוע לצדיק: תהלים צז, יא.

וופי' ברבות תרומה פל"ה: הלשון נעתק ביהל אור ע' שנב

זובזהר תרומה (קס"ו סע"ב): ”שזהו"ע מ"ש אור זרוע לצדיק, דהיינו אור שנברא ביום ראשון שזרעו הקב"ה בג"ע ע"י צדיק יסו"א שהוא גננא דגנתא ואוליד ואצמח ועביד פירין וזהו וכגנה זרועיה תצמיח" — אוה"ת נ"ך כרך א ע' רפט.

חוכ"מ ברבות ס"פ שלח: ”ע"פ ועשו להם ציצית הה"ד אור זרוע לצדיק, וכתיב ה' חפץ למען צדקו וגו' זרע הקב"ה את התורה ואת המצות להנחילם לישראל לחיי העוה"ב ולא הניח דבר בעולם שלא נתן בו מצוה לישראל יצא לחרוש לא תחרוש בשור ובחמור כו' עכ"ל. לפי"ז פי' אור זרוע אור היינו התורה ומצות, זרוע מה שנתלבשו בכל פרטי הענינים שבעוה"ז בחרישה וזריעה כו', ולבושי' כמו ציצית, ובבתים מזוזה וכן בכל שא"ד" — יהל אור ע' שנב. וראה אוה"ת נ"ך כרך א ס"ע רפט ואילך.

טואור החמה יהי' שבעתיים כאור שבעת הימים: ישעי' ל, כו.

יברבות נשא פי"ג . . תרי"ג אותיות: ראה גם לעיל פ' בחקותי מו, ד.

יאוזהו שפי' בזהר ויקרא (די"ב ע"א): באוה"ת בראשית כרך ז תתשס, ב מביא לשון המדרש ומקשה ”(קשה איך דבור זכור את יום השבת לקדשו מכוון נגד תדשא הארץ דשא, אדרבה זהו עשיית מלאכה וא"כ זהו הפך לקדשו, לכאורה)".
וראה גם באוה"ת נ"ך ע' רצ.

יביוצר משרתים ואשר משרתיו: ברכת יוצר.

יגוגילוי זה זהו בשבת: ראה באוה"ת נ"ך ע' רצ בסעי' ב בענין נשמה יתירה.

ידבד"ה ראה כי ה' נתן לכם השבת: לעיל פ' בשלח ב, א.

טואבנים מפולמים אבנים נקובים: ראה סידור ד"ה להבין ההפרש בין ק"ש לתפלה.
ראה ביאוה"ז לאדה"א מד, ג. ואילך.

טזנעוץ תחלתן בסופן: ס"י פ"א, מ"ז.

יזאין אדם ניזון: ע' בס' אור התורה מאדמו"ר הצ"צ נ"ע בפ' ויצא ד"ה וירא והנה באר סי' ה' בזה"ל הביא מארז"ל אין נותנין לאדם פרנסה כו' (וג"ז ל"מ). עו"ש בפ' בראשית ד"ה במ"ר בראשית ויברך (מה, א). [כ].

יחנותן לחם לכל בשר: תהלים קלו, כה.

יטקדושתי למע' מקדושתכם: ויק"ר כד, ט.

כשמש צדקה ומרפא: מלאכי ג, כ.

כאברבות בא פט"ו (דקל"א ע"ד): ראה לעיל פ' ראה כה, ג. ל, ד. ובאוה"ת פ' וירא כרך א פח, ב: ”ובסדר בא פט"ו מבואר ענין שמש צדקה היינו מה שיהי' ואור החמה שבעתים כאור שבעת הימים, והוא ענין אור ג"ר דעתיק, ולכן הוא מרפא כי משם מקור החיים". ע"ש.

כבותהלתי אחטם לך: ישעי' מח, ט.

כגוברבות במדבר פרשה ה': ”דורש אחתם לשון חותם קץ הגאולה החתום . . גם חותמה לטובה" — אוה"ת נ"ך כרך א ע' קעט. וראה לעיל פ' שלח נא, ד.

כדבספד"צ פ"ב: זח"ב קעז, א. ”בזמנא דמטא תשרי ירחא שביעה משתכחי אילין תליסר בעלמא עילאה ומתפתחין תליסר תרעא דרחמי בההוא זמנא דרשו ה' בהמצאו כתיב ויאמר אלקים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי וגו' היינו דכתיב ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש בערב" — אוה"ת ויקרא כרך א ע' פד. וראה לעיל פ' האזינו עז, א ג"כ חלק מהלשון שבסד"צ. וראה גם אוה"ת בראשית כרך א לד, א.

כהוכבר עמדו ע"ז מה ענין זה לזה: באוה"ת ויקרא שם ובאוה"ת בראשית לד, א כ': ”ומצאתי הפי' בספר הדרת פני מלך בסופו משום שנזכר י"ב פעמים אלקים בפ' בראשית קודם פסוק ויאמר אלקים תדשא כו' ובפסוק זה הוא פעם הי"ג זהו"ע התגלות יגמדה"ר גם בפסוק זה עד עושה פרי למינו יש י"ג תיבות עכ"ד".

כוכמ"ש בספר אור ישראל הל' יוהכ"פ: באוה"ת ויקרא ובפ' בראשית שם: ”פי' כי ועניתם את נפשותיכם בתשעה זהו מה שארז"ל כל האוכל ושותה בתשיעי כו' וכוונת אכילה ושתיה זהו כמ"ש ואכלת ושבת וברכת את הוי' כו' שממשיך הברכה במדת מל' ארץ העליונה, וזהו"ע תדשא הארץ דשא כו' שהארץ מוציאה זרע ממה שקיבלה משמים שהוא ז"א כו' . . וזהו יחוד ו"ה ואח"כ יחוד י"ה זהו"ע יוהכ"פ". וראה המשך באוה"ת ויקרא שם.

כזועצמותיך יחליץ: ישעי' נח, יא.

כחעץ פרי שטעם עצו ופריו שוה: סוכה לה, א.

כטכי האדם עץ השדה: דברים כ, יט.

לבמקום שבעלי תשובה עומדים: ברכות (לד, ב). [כ].

לאשלום שלום לרחוק ולקרוב: ישעי' נז, יט.

לבאור זרוע לצדיק יסוד עולם: תהלים צז, יא. משלי י, כה.

לגלא יהי' לך עוד השמש לאור יומם: ישעי' ס, יט, ואחר תי' ”יומם" צ"ל וגו' [כ].

לדוכמ"ש ברבות נשא פי"א: ראה גם יהל אור ע' קלז.

להבאורך נראה אור: תהלים לו, י.

לובת"ז תי' י"ט דל"ז ע"ד: כ"ה בדפוס אמשטרדם.
ראה הלשון באוה"ת נ"ך כרך א ע' רצ ”פי' וכגנה זרועיה תצמיח זהו ענין נשמה יתירה הנמשך בשבת" ע"ש.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org