מראי מקומות הערות וציונים, קדושים, דף כ״ט

אוכי תבואו: ראה הערת כ"ק אדמו"ר לעיל בהערות וציונים יט, א.
באוה"ת קדושים ע' קלו. קמג. כרך-ד ע' א'עא הערות.
ד"ה קדושים תהיו דתקס"ב ושם פי' שמקודם ירידתם הי' בבחי' צדיקים וע"י ירידתם בגוף נעשו בחי' בע"ת, ובמקום שבע"ת עומדין כו', וזהו כענין המים שע"י עברם בעפר הארץ נעשים מ"ח אלא שלזה צ"ל חפירה וכרי', והיינו ע"י תומ"צ, הובא באור התורה פ' וישב (רנד, ב). [כ].

בוכי תבאו אל הארץ ונטעתם. . כל פריו קדש הילולים: ויקרא יט, כג-כד.

גכי טוב העץ למאכל: בראשית ג, ו.

דודבר זה הלולים . . לשמים: רש"י ויקרא שם.

הששם עלו שבטים: תהלים קכד, ד.

ומרומם על כל ברכה ותהלה: נחמי' ט, ה.

זולו דומי' תהלה: ראה תהלים סה, ב.

חאך הענין ע"פ מ"ש ואתה קדוש: ראה לקו"ש ח"ז ע' 135 הערה 9 שהפירוש כאן כנראה מיוסד על פירוש הבעש"ט הנדפס בסה"מ אידיש ע' 138. וראה שם ביאור בארוכה.

טואתה קדוש יושב תהלות ישראל: תהלים כב, ד.

ילהמשיך גילוי מדותיו ית': ראה בד"ה באתי לגני תשכ"ט (סה"מ מלוקט-ג ע' מח) הערה 67.

יאלאו מכל אינון מדות: ת"ז בהקדמה.

יבע"פ ואני נתתי לך שכם אחד: תו"א קב, א ואילך. ראה סה"מ מלוקט ח"ג ע' מח בהערה בשולי העמוד.

יגבהלו נרו עלי ראשי: איוב כט, ג.
מובא בד"ה באתי לגני תשכ"ט (נדפס בקונטרס יו"ד שבט תשמ"ט) סעי' ט ושם בהערה 69 העיר: ”והא דמשמע בלקו"ת שגם ההמשכה עצמה נמשכת ע"י תהלות ישראל — אף שלכאורה אין שייך שהעבודה דתהלות ישראל מגעת לדרגת אתה קדוש . . יש לומר, שהענין ד”אתה קדוש" שבלקו"ת הוא אוא"ס כמו שיש לו איזו שייכות לספירות [כמובן גם מזה שהתהלות שבלקו"ת שם היא ”קריאת שמותיו ית'" השייכים למדות פרטיות], ובהמשכה זו שייך לומר שנמשכת ע"י תהלות ישראל משא"כ בנוגע המשכת העצמות" ע"ש.

ידששם עלו שבטים: תהלות קכד, ד.

טוברוך ה' מן העולם ועד העולם: תהלים קו, מח.

טזמעלמא דאתכסיא לעלמא דאתגליא: זח"א (קנח, רע"ב. יח, א. קנב, א). וזח"ב (כט, ב). ובריש ת"ז [ס"ע] (א, ריש ב'). [כ].

יזלהמשיך — בד"ה אלה פקודי: לעיל ד, א.

יחסעיף ב: למה שמבואר כאן ראה ד"ה השמים כסאי — תשל"ו (נדפס בקונטרס ב' אייר תשמ"ט).

יטבזח"ג ס"פ קדושים דפ"ז סע"א: נתבאר במאמרי אדה"ז אתהלך ע' ריג. ובאוה"ת ויקרא-א ע' קלח ואילך.

כוהרמ"ז בפ' וירא . . ואמנם אין זה מובן: הרמ"ז מובא גם באוה"ת ויקרא-ד ע' א'ע ”וכן פי' הרמ"ז בפ' וירא דצ"ז ע"ב ד"ה עת הזמיר הגיע, ושנה הרביעית נגד ת"ת, והענין כמ"ש בביאור דפ' זכור שנה"י בחי' אחוריים אתכפיא ושם יש מקום ליניקת החיצונים, וע"כ צ"ל וערלתם כו' לא יאכל ות"ת בחי' לב פנימית אתכפיא כו'" ע"ש.

כאבפרד"ס שער כ"ד: לכאורה צ"ל כה. וכן הוגה בקונטרס ב' אייר תשמ"ט. וכ"ה בדרך מצותיך.

כבכמ"ש בפרדס . . דמ"ש שלש שנים . . זהו כנגד ג' קליפות הטמאות: בלקו"ש ח"ז ע' 135 הע' 7 העיר ע"ז: ”כי מצד זה שהם כנגד ג' עולמות בי"ע (ובענין הספירות — בחי' נה"י (לקו"ת שם [כאן])) — אין טעם שיהיו אסורים. ועפ"ז מקשר בלקו"ת שם [כאן] מ"ש הרמ"ז (לזח"א צז, סע"ב) שבג' שנים הראשונים מקבלת מל' מבחי' נה"י (ובענין העולמות ג' עולמות בי"ע) עם פירוש הפרדס".

כגערלים לא יאכל: ויקרא יט, כג.

כדג' שני ערלה בקבלתה מנה"י . . שמקבלת מתפארת: ”בלק"ת פ' קדושים . . ההפרש בין כשהדבור העליון מקבל רק מנה"י דז"א ובין כשמקבלת מת"ת שזהו ענין שלש שנים יהי' לכם ערלים כשמקבל מנה"י יש יניקה לק"נ גקה"ט, משא"כ כשמקבלת מת"ת זהו"ע ובשנה הרביעית יהי' כל פריו" — אוה"ת שמות ע' לו.

כהזכר חסדו: תהלים צח, ג.

כוומבשרי אחזה: איוב יט, כו.

כזמהקול היוצא . . דרך הקנה: וע' לעיל ר"פ אחרי [כה, ג] וש"נ. [כ].

כחכלל בד"ה תקעו בחודש שופר: לקמן ר"ה נד, ג.

כטתשישות כח כנקבה: רש"י במדבר (יא, טו). ושם דברים (ה, כד). [כ].

ללעולם ה' דברך נצב: תהלים קיט, פט.

לאיהי רקיע: בראשית א, ו.

לביהי רקיע נצב . . בתוך . . השמים: ע"ל ר"פ אחרי כה, ג [כ]. ושם נעתק לשון המדרש תהלים. ובארוכה ראה בליקוט פי' לתניא שם.

לגועיין בפרדס ערך גבול: ראה לקמן מסעי צד, ב. עקב טז, ב. באוה"ת נ"ך-א ע' שלה.

לדוז"ש באד"ר דנשא דף קמ"א ע"ב: ”תאנא אתפשט האי תפארת מטבורא דליבא ונקיב ואתעבר בגיסא אחרא ותקין פרצופא דנוק' עד טבורא ומטיבורא שארי ובטיבורא שלים כו'" — אוה"ת ויקרא-א ע' קלו.

להובע"ח שער הכללים פ"י: ”ע' במא"א אות נ' סעי' לג נקבה נק' המל' כו' ובי"נ שם שהביא ממ"ש בע"ח שער הכללים פ"י ואז נתחבר נקב זה עם ה' תתאה ונעשית נקבה באחורי ז"א וכותל אחד יש לשתיהן כו'" — אוה"ת ויקרא-א ע' קלז ע"ש.

לושער ל"ג פ"ב ובשער ל"ד: בדפוס שקלאוו תק"ס.
של"ד פ"ב וש' ל"ה לפנינו. [כ].

לזמילין דהדיוטא: ע' בסידור אדמו"ר בד"ה הקל קול יעקב [יח, ד]. וע' זח"ג (קמט, ב) לאו אורחי' דמלכא יעו"ש [כ]. נתבאר בארוכה לעיל פ' אחרי כה, ד.

לחבריח התיכון המבריח: שמות כו, כח.

לטולכבודי בראתיו: ישעי' מג, ז.

מופי' בשל"ה דל"ט ע"ב: לשון השל"ה עם הגהות באוה"ת נ"ך-א ע' רמ.

מאאתה הראת לדעת: דברים ד, לה.

מבוידעו מצרים כי אני ה': שמות יד, ד-יח.

מגואולם חי אני: במדבר יד, כא.

מדה' ימלוך לעולם ועד: שמות טו, יח.

מהנתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים: תנחומא נשא טז.
על"ק ח' במדבר ע, ג וש"נ. [כ].

מוונגלה כבוד ה': ישעי' מ, ה.

מזמוליך לימין משה: ישעי' סג, יב.

מחלעשות לך שם תפארת: שם סג, יד.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org