אנקרע הים לי"ב קרעים: ראה רש"י תהלים קלה, יג. פדר"א פמ"ב (וברד"ל שם). מכילתא בשלח יד, טז. ראה מאמרי אדה"ז-פרשיות ח"א ע' רנט ואילך. סה"מ תרל"ה-א ע' רנו ואילך.
בי"ב בקר והים עליהם: דברי הימים-ב ד, ד.
גומשם יפרד והי': בראשית ב, י.
די"ב שבטים שהיו ד' דגלים: ראה במדבר ב, ב ואילך.
הכמ"ש בזהר פ' ויחי דרמ"א ע"א: ראה ביאה"ז להצ"צ-א ע' תנג.
זהר זה נזכר גם לקמן פ' בהעלותך לא, ב.
וכל חד לפום שיעורא דילי': ראה זח"א קג, ב.
זוכמארז"ל . . קאי על מתן תורה כו': ”ופרש"י שנאמר למה תרצדון הרים גבנונים כו'" — יהל אור ע' תמב.
חאשר שם איהו וחיוהי חד: ראה אגה"ק סי' כ בתחלתו ובליקוט פי' לשם.
טמצות שהם רמ"ח אברים דמלכא: ראה הנסמן לעיל בשלח ב, ג.
יהיום לעשותם: דברים ז, יא.
יאת"ת כנגד כולם: פאה א, א. שבת קכז, א.
יבולמחר לקבל שכרם: עירובין כב, א.
יגכדפרש"י ע"פ ישקני: שה"ש א, ב.
ידהנה ישכיל עבדי: ישעי' נב, יג.
טוהיינו מאברהם ויצחק: זח"א קפא, ב. [כ].
טזמאד אותיות אדם: ראה זח"ג רמו, ב.
יזסד"ה והנה אנחנו: תו"א כח, ח.
יחובביאור ע"פ יהודה אתה: תו"א מה, ד.
יטע"פ וירד הגבול: לקו"ת מסעי צד, א ואילך.
כבד"ה אלה פקודי המשכן: לקו"ת פקודי ד, א.
כאוזהו ג"כ משיח: ראה בתרגום יב"ע עה"כ. באוה"ת נ"ך-א ע' רסה מציין לילקוט בשם תנחומא [ראה תנחומא באבער פ' תולדות יד]. ראה גם ד"ה והמשכילים יזהירו תש"כ.
כבשיהי' למעלה מבחי' אדם הראשון ומבחי' מרבע"ה: ראה לקמן מסעי פט, ב-ג. ובסוף שה"ש מט, ג ואילך. וכ"ה בפי' בתנחומא תולדות כ, שלכאורה הוא נגד הידוע שלא קם כמשה.
הנה כמה חלוקי ענינים בזה, היינו ענין הנבואה, המלוכה, ידיעת התורה כו' וכו', ומה שלא קם כמשה מוסכם בנוגע למעלת הנבואה, וכמובא ג"כ ברמב"ם [הל'] תשובה פ"ט ה"ב. וגם מזה יעויין בר"ה (כא, ב) אבל במלכים קם, משא"כ במעלת הנשמה, עיין לקו"ת סוף שה"ש הנ"ל, שמעלת משיח גדולה יותר. ובמילא אין סתירה שכן הוא גם בנוגע ללימוד התורה, ובפרט תורתו של משיח שהוא הענין דישקני מנשיקות פיהו, פנימיות התורה, יחידה שבתורה, שזהו מתאים לשייכות משיח ליחידה הכללית, משא"כ משה ששייכותו הוא למדריגת חי', וכמובא בשער הפסוקים פ' ויחי ובכ"מ. וראה ג"כ מנחות (כט, ב) דלא ידע מאי קאמרי — לקו"ש חכ"א ע' 351.
כגבספר הגלגולים פי"ט: ראה ביאורו באוה"ת נ"ך ע' רסה. ד"ה באתי לגני תשי"א בסופו.
כדועיין בהרמ"ז ס"פ בא: מ, ב. ”שיהי' גדול מאדה"ר גם לפני החטא שהרי פי' שבפסוק ישכיל עבדי יש בו חמשה לשונות ישכיל ירום נשא וגבה מאד שהם כנגד ה' בחי' נרנח"י, ופי' שלבחי' יחידה עדיין לא זכה אדם מעולם (כן פי' מאמר הזח"ג פ' ואתחנן דר"ס ע"ב מאן הוה סיומא ע"ש) כ"א משיח בן דוד יזכה לזה" — סה"מ תרל"ה-א ע' רסו.
כהובפ' כי תצא דף רע"ו סע"ב: מובא גם באוה"ת שה"ש-ב ע' תרמט.
כושילמוד תורה הנגלות לנו: ראה שער האמונה פנ"ו. בסה"מ תרס"ו ע' י. ובסה"מ — קונטרסים-א קמו, א: היינו שיתגלה מהות התורה כמו שהיא בבחי' מהות ועצמות אין סוף.
כזריבוא רבבות: ראה בשער האמונה פנ"ו אלפי אלפים רבבות לאין שיעור. וראה עשרה שאלות לרס"ג (נדפס בתורתן של ראשונים הורביץ פראנקפורט תרמ"ב) השאלה השלישית — לקו"ש חי"ט ע' 19 הערה 42.
כחארוכה מארץ מדה: איוב יא, ט.
כטוהנהר הרביעי הוא פרת: בראשית ב, יד.
למחשבה . . נק' נהר: ראה גם תו"א נח ט, ב. סה"מ תקס"ו ע' קט. לקמן שה"ש יז, ג.
לאונהרו אליו כל הגוים: ישעי' ב, ב.
לבהים נק' מקוה המים: ראה בראשית א, י. מקואות פ"ה, מ"ד.
לגספ"ה דברכות: לד, ב.
לדעין לא ראתה יעשה למחכה לו: ישעי' סד, ג.
להאינו דומה כלל שמיעה לראי': ראה מכילתא יתרו יט, ט. לקח טוב שלח יג, יח.
לומ"ש בפע"ח . . שבשעת השינה: ראה הנסמן במאמרי אדה"ז-פרשיות לע' רסד הערה בכתבי.
לזבשמונים שנה: ועל"ק שמיני ד"ה לויתן (יח, ג) ובי' ואתחנן ספ"א (ג, ג) וד"ה ביום השמע"צ כנישין פ"ד (פה, ד). וע' ריש ביאור תורה צוה בפ' ברכה (צה, ב) וסוף ביאור והניף בפ' אמור (טל, ג). [כ]. וראה בארוכה בסה"מ על פרשיות שם. סה"מ תקס"ד ע' שכט בהע' לע' רג.
לחברבע שעה: וכפי ששמעתי מכאאמו"ר נ"ע ששמע מרבו אדמו"ר הצ"צ נבג"מ במחשבה ששה מינוט מה שצריך לדבר ע"ז שעה א' ואמר ע"ז רבי הרה"ח ר' נטע ממאנעסטרישצישנא שהי' שם ג"כ שהמקור לדה"ק מהמשנה דפ"ה דאבות בעשרה מאמרות נבה"ע והלא במאמר א' יכול כו' נמצא כי מאמר א' כולל עשרה. ודפח"ח. [כ].
לטס' או פ' שנה: ראה סה"מ תש"א ע' 133.
מאלף שנה בעיניך: תהלים צ, ד: אלף שנים.
מאאעברה נא ואראה: דברים ג, כה.
מבוירא ראשית לו: שם לג, כא.
מגארץ חפץ: מלאכי ג, יב.
מדועתה ישראל שמע: דברים ד, א.
מהוזה הוא שילמוד משיח: שיהי' באופן של ראי' (לקו"ת צו יז, א-ב. שער האמונה פ"ט. סד"ה וידבר אלקים (השני) תרצ"ט, ועוד), שבראי' רואה בבת אחת את כל הדבר כולו, בכללותו ובכל פרטיו (ראה ש' האמונה שם פנ"ט) — ראה לקו"ש חכ"א ע' 37 הערה 64.
מוהאבות הן הן המרכבה: ב"ר פמ"ז, ו. פפ"ב, ו.
מזבביאור ע"פ והניף הכהן: ראה לקמן אמור טל, ג.
מחבד"ה ענין האבות הן הן המרכבה: תו"א עב, ד ואילך.
מטע"פ וישכם לבן: תו"א כג, ד.
נסד"ה וידבר כו' שאו: לקו"ת במדבר ג, א.
נאנשמה שנתת בי טהורה היא: ברכת אלקי נשמה.
נבבעבר הנהר ישבו אבותיכם: יהושע כד, ב.
נגז"א בעתיקא אחיד ותליא: זח"ג רצא, א ועל"ק (יט ריש ב') ציון אדמו"ר. [כ].
נדבביאור ע"פ אם בחקתי תלכו: לקו"ת בחקותי מז, א.
נהבביאור שימני כחותם: לקו"ת שה"ש מו, ד.
נורצונות דתפלין דהלמ"מ שיהיו שחורות: מנחות לה, א.
נזהנהר — בחי' ז"ת דע"י: ראה לקמן נצבים נג, א. זאת הברכה צו, ג. וצ"ע דבפרשת נצבים מציין לד"ה אם בחוקותי — ספר הערכים-חב"ד א' טור יט הערה י.
נחבביאור ע"פ בהעלותך: לקו"ת בהעלותך לא, ב.
נטובד"ה ראיתי והנה מנורת זהב: לקו"ת בהעלותך לג, ב.
סע"פ ויעבר את מעבר יבק: תו"א כה, א.
סאסד"ה אני ה' אלקיכם: לקו"ת שלח מט, ב.
סבובביאור ע"פ כי על כל כבוד חופה: לקו"ת שה"ש מח, א.
סגמ"ש הרמ"ז פ' בראשית: מובא גם באוה"ת בראשית-א דף יא, א.
סדהג"ן סדרים דאורייתא: ראה זח"א קד, ב. לקוטי שיחות ח"ג ע' 93. חט"ו ע' 435.
סהוהיינו ע"י פר"ד פשט רמז דרוש: ראה שיחת ש"פ דברים תשמ"ו.
סוולכבודי בראתי יצרתיו: ישעי' מג, ז.
סזבביאור ע"פ ולא תשבית מלח: לעיל ה, ד.
סחסוד ה' ליריאיו: תהלים כה, יד.
סטונחל עדניך תשקם: תהלים לו, ט.
עבד"ה שובה ישראל עד: לקו"ת ש"ש סו, ב.
עאויש . . רוחו כו': ראה להלן בהוספות להערות וציונים.
עבמאד עמקו מחשבותיך: תהלים צב, ו.
עגמן המים משיתיהו: שמות ב, י.
עדכמים שיורדים: ראה תענית ז, א.
עהע"פ האזינו השמים: לקו"ת האזינו עא, ג.
עושמדתו של יעקב . . רחמים: ראה תניא פמ"ה. הנסמן במאמרי אדה"ז-פרשיות לע' תקעט (ושם צ"ל תניא פמ"ה).
עזיעקב . . תפארת: ראה זח"א קנז, ב. זח"ב רעו, א. זח"ג שב, א.
עחונגלה כבוד ה': ישעי' מ, ה.
עטסד"ה מי מנה עפר יעקב: לקו"ת בלק סח, ב.
פוברחמים גדולים אקבצך: ישעי' נד, ז.
פאוחסדי מאתך לא ימוש: ישעי' נד, י.
פבארז"ל עה"ד חטה היתה: ב"ר טו, ח. וראה ברכות מ, א. סנהדרין ע, ב.
פגדחטה היינו כ"ב אותיות התורה: ראה זהר בלק קפח, ב. לקו"ת בחוקותי מח, ב. במדבר י, ד.
פדבד"ה בשעה שהקדימו: [במדבר] פ"ג יג, ג. [כ].
פהתושבע"פ היא מל' דאצי': ראה ת"ז בהקדמה.
פובשברי לכם מטה לחם: ויקרא כו, כו.
פזכמ"ש בפ' בחקותי: לקמן מח, ב.
פחע"פ הן האדם: תו"א ו, א.
פטשתי הלחם היינו תושב"כ ותשבע"פ: ראה זח"א רס, א. לקמן פ' אמור לז, ב. אוה"ת שבועות ע' קב. וראה בלקו"ש חל"א ע' 137 הערה 147.
צואשא אתכם על כנפי נשרים: שמות יט, ד.
צאע"פ בהעלותך את הנרות: לקו"ת שם ל, ב.
צבבד"ה זכור ושמור: תו"א עג, א.
צגי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן: ברייתא דר"י בת"כ ר"פ ויקרא.
צדופי' הרד"ק . . וכ"כ במצודת: נתבאר באוה"ת נ"ך-א ע' קצא ואילך.
צהשם האחד פישון ופרש"י הוא נילוס: בראשית ב, יא. ראה לקו"ש חט"ז ע' 91 הע' 27.
צוכגן ה' כארץ מצרים: לך יג, י.
Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org
יובא מ: sefaria-index · Kehot Publication Society · CC BY-NC · במקור · העותק השמור ב־RebbeHub