מראי מקומות הערות וציונים, כי תבוא, דף מ״א

אהיום הזה ה"א מצוך: ראה להלן ברשימת הכתבי-יד וברשימת המאמרים שבסו"ס מאמרי אדה"ז — הקצרים ע' תריח הערה 96, שמאמר זה נאמר בשנת תקנ"ז.
ביאור למאמר זה נדפס באוה"ת תבוא ע' תתרמז. כרך ו ע' ב'שעג קיצורים. וראה גם ד"ה היום הזה — תשמ"א.

בהיום הזה . . וה' האמירך: דברים כו, טז. יח.

גודבש היום הזה הוי"ה הוא ראשי תיבות צירוף הוי"ה: הקדמת תקו"ז (ט, ב), הובא בפרדס שער פרטי השמות פי"ד (וענין צירוף זה ראה שם פט"ו. ע"ח ש' השמות פ"ז). והוא צירוף השולט בחודש חשון (מ"ח ריש מס' חשון). — לקו"ש חי"ט ע' 231 הערה *31.
ראה אוה"ת פ' תבוא ע' תתרנג .

דמחובר למקרא שלמטה הימנה כי הכל ענין אחד: ”וענין זה מתאים עם פרש"י עה"פ". ראה משיחת ש"פ תבוא תנש"א הערה 13.

המלבד הברית אשר כרת אתם בחורב: דברים כח, סט.

וועל דמות הכסא דמות: יחזקאל א, כו.

זוהארץ הדום רגלי: ישעי' סו, א.

חבד"ה השמים כסאי: תו"א בתחלתו.

טונק' ארץ זבת חלב ודבש: שמות ג, ח. ועוד.

ידבש וחלב תחת לשונך: שה"ש ד, יא.

יאסוף מעשה במח' תחלה: פיוט לכה דודי.

יבדרשת טטפת שבתפילין: מנחות לד, רע"ב. וש"נ.

יגוע' באגה"ק קרוב לסופו: סי' כט (דף קנ, ב). וראה לקמן פה, ב.

ידפ"ה דנדה: מה, ב. ראה מאמרי אדה"ז פרשיות — בראשית ע' נה. אוה"ת שה"ש כרך ב ע' תלה. תנ.

טוויבן ה"א את הצלע: בראשית ב, כב.

טזורב שלום בניך א"ת . . אלא בוניך: ישעי' נד, יג. שלהי ברכות. וש"נ.

יזסד"ה כה תברכו: לעיל נשא כז, א.

יחבחי' עולם שנה נפש: ראה ס"י פ"ג, מ"ג ואילך וזהו ”יסוד כל ס"י".
הובא בפרדס לרמ"ק ז"ל ש' הנתיבות נ' כג. ובש' פרטי השמות פ"ו מס"י. [כ].

יטהיום הזה וגו' קאי על ר"ה: ראה לקו"ש חי"ט ע' 231. חכ"ד ע' 191 הערה 29 מהשינוי כאן למ"ש לקמן מד, א.

כבפי' הרמ"ז בזהר ר"פ בא (דל"ב ע"ב): הועתק בנצוצי אורות לזהר שם. וראה גם אור החמה שם. — ובזח"ג (רלא, א) ”בכל אתר דכתיב ויהי איהו צער .ֿ. ויהי היום דאית בי' צער ודא ראש השנה דאית בי' דינא קשיא כו'". וראה אוה"ח לזח"ב שם ד"ה ר' אלעזר. — לקו"ש חכ"ד ע' 192 הערה 35.

כאצריך כריתת ברית מחדש על קבלת התורה: באוה"ת דברים כרך ו ע' ב'תכט מביא קטע מכאן ומוסיף הגהה לכאן.

כבוזהו ענין הכריתת ברית . . שקודם ר"ה: ”להעיר מהשינוי שבלקו"ת [— כאן] (שבא נאמר ”מצוך גו' להיות לעם") כותב ד”בכל שנה קודם ראש השנה צריך כריתת ברית מחדש" ובפ' נצבים [— מד, א] (שנאמר ”להקים גו' לו לעם") מבאר זה שבר"ה ישנו ”זכרון הברית" — לקו"ש חכ"ד ע' 191 הערה 29.

כגר"ה . . שתמליכוני עליכם: ר"ה טז, א.

כדומלכות פה תושבע"פ: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

כהולכן נקרא ראש השנה . . כמו שיש בחי' ראש בנפש: נתבאר בעטרת ראש בתחלתו, ובד"ה ארבעה ראשי שנים — תשמ"ה.

כוגלגלתא דחפיא על מוחא שהוא בחי' גילוי רצון העליון: ראה לקו"ש ח"ט ע' 363 וע' 365.

כזאשה יראת ה': משלי לא, ל.

כחזכר חסדו: תהלים צח, ג.

כטזה השער: תהלים קיח, כ.

להמל' שנק' דבר ה': מא"א אות ד, ס"ג.

לאוביוכ"פ ניתנו לוחות האחרונות: ראה ב"ב קכא, א.

לבעולם התענוג שאין בו אכילה ושתי': ראה ברכות יז, א.

לגכי ביום הזה יכפר: ויקרא טז, ל.

לדהעונות המבדילין: ראה ישעי' נט, ב.

להישמח ישראל בעושיו: תהלים קמט, ב.

לוראשית חכמה יראת ה': תהלים קיא, י.

לזבד"ה אני לדודי: לעיל לב, א.

לחאמרו לפני מלכיות: ר"ה טז, סע"א [כ].

לטמלכותך מלכות כל עולמים: תהלים קמה, יג.

מוממשיך בחי' מלכותו למטה על ישראל לבד: ראה לקמן נו, ג. תו"א ו, ב. וראה בלקו"ש ח"כ ע' 34 הערה 24 שענין המלוכה נעשה ע"י עבודת בנ"י ”שתמליכוני עליכם" שבנ"י ממליכים הקב"ה עליהם — ”מלך ישראל" ע"ש.

מאה' אלקי ישראל מלך: תפלה דר"ה.

מבכה אמר ה' מלך ישראל: ישעי' מד, ו.

מגה' מלך גאות לבש: תהלים צג, א.

מדשהוא שיר של יום הששי: ר"ה לא, א.

מהזה היום תחלת מעשיך: מוסף דר"ה.

מושבו נברא אדה"ר ולכן שר: זח"ג ק, ב. וראה פדר"א רפ"ח.

מזישראל נמשלו ללבנה: ראה שמו"ר טו, כו.

מחמרחוק ה' נראה לי: ירמי' לא, ב.

מטועיין מענין מרחוק ה' נראה לי: ראה באוה"ת שמות כרך ז ע' ב'תקמג.

נברבות שמות פרשה א' גבי ותתצב אחותו מרחוק: ראה אוה"ת נ"ך כרך א ע' שע. אוה"ת פ' ואתחנן ע' פא.

נאובזהר ח"ב י"ב א': ”אחותו דמאן אחותו דההוא דקרא לכנ"י אחותי כד"א פתחי לי אחותי רעייתי, מרחוק כד"א מרחוק ה' נראה לי" — אוה"ת נ"ך כרך א ע' שסח.

נבובמק"מ שם: ”פי' במק"מ שא"א למל' לקבל אור אבא אלא מרחוק" — אוה"ת נ"ך כרך א ע' שסח ע"ש שביאר דבריו.

נגבזח"א ו' א': ”ע"פ שלום שלום לרחוק כו' מרחוק כו' דא נקודה עילאה" — אוה"ת נ"ך כרך א ע' שסו. וראה שם ע' שע.

נדק"כ א': ”ע"פ וירא את המקום מרחוק כמ"ש מרחוק ה' נראה לי" — אוה"ת נ"ך כרך א ע' שע.

נהקצ"ו ב': ”בגין דבה בכנס"י כתיב אהבה דכתיב ואה"ע אהבתיך ע"כ משכתיך חסד" — אוה"ת נ"ך כרך א ע' שעא.

נוח"ב קכ"ה ב': ”והשתחויתם מרחוק מהו מרחוק כמ"ד מרחוק ה' נראה לי" — אוה"ת נ"ך כרך א ע' שע.

נזח"ג כ' סע"ב: ”בפי' כי הנני מושיעך מרחוק, כההוא דכתיב מרחוק ה' נראה לי, וכתיב ממרחק תביא לחמה ומאן הוא עמיקא דנחלא אתר דההוא נהר נגיד ונפיק" — אוה"ת נ"ך כרך א ע' שסז, וע' שע.

נחל"ה ב': ”בפי' עצות מרחוק כמד"א ויקרא שמו פלא יועץ מרחוק דכתיב מרחוק ה' נראה לי" — אוה"ת נ"ך כרך א ע' שע, וראה שם ע' שסח.

נטנ"ח ב': ”גבי למה ד' תעמוד ברחוק, וכתיב מרחוק ד' נראה לי, וכ' המק"מ וז"ל אע"פ שהקב"ה מתרחק ממני עכ"ז ה' נראה לי" — אוה"ת נ"ך כרך א ע' שע.

סס"ד ב': באוה"ת נ"ך כרך א ע' שסז מציין דשם בזהר מביא כל הפסוק.

סארמ"ח ב': ”ואתקריאת איילת אהבים מסטרא דחסד דהיינו אה"ע אהבתיך על כן משכתיך חסד" — אוה"ת נ"ך כרך א ע' שעא.

סבכנרשם כ"ז בס' בית אהרן: וראה באוה"ת נ"ך כרך א ע' שסו שמציין עוד לכמה מקומות. ויש להעיר שכאן מציין רק לזהר ולא לשאר המקומות כמו בגמרא ובעוד ספרים שנזכרים שם.
וראה פסוק זה לעיל פ' קרח נד, א.

סגר"ה נקרא כסה שהחודש מתכסה בו: ר"ה ח, סע"א.

סדצעק לבם: איכה ב, יח.

סהקראוהו בהיותו קרוב: ישעי' נה, ו.

סואלו עשי"ת: ר"ה יח, א. וש"נ. רמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ו. ”בגמרא ורמב"ם שם הובא לענין עשרה ימים שבין ר"ה ליו"כ רק ”בהמצאו". וראה גם דרך חיים (כד, סע"ד), ש”קראוהו בהיותו קרוב" הוא ביו"כ, אבל בר"ה ועשי"ת הוא רק ”דרשו ה' בהמצאו", אבל בכ"מ בדא"ח (לקו"ת תבא מא, סע"ד, מג סע"ד, ש"ש סו, ריש ע"ב. דרך חיים יג, ריש ע"ד. כא, סע"ב. צא, א. ועוד), וראה גם ר"ח לר"ה שם, שגם ”בהיותו קרוב" קאי על עשי"ת — לקו"ש ח"ט ע' 206 הערה 21.

סזשאומרים א"מ בעשי"ת: שו"ע או"ח סתר"ב ברמ"א.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org