מראי מקומות הערות וציונים, כי תצא, דף ל״ט

אאם הבנים שמחה: תהלים קיג, ט.

בתשובה תשוב ה': זח"ג קכב, א.

גויצעקו אל ה' בצר להם: תהלים קז, ו.

דבהבל בא ובחשך ילך: קהלת ו, ד.

הישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסוף: איוב לד, יד.

וורוח אייתי רוח: ראה זח"ב קסב, ב.
ע"ל (כה, ב). וש"נ. [כ].

זיאר ה' פניו: במדבר ו, כה.

חקול קורא במדבר: ישעי' מ, ג.

טכן בקדש חזיתיך: תהלים סג, ג.

יוהי' מעשה הצדקה: ישעי' לב, יז.

יאוצדקה היא כללות המצות: ראה ב"ב ט, א. רמב"ם הל' מתנות עניים ר"פ יו"ד. ביאור הגמרא באוה"ת ענינים ע' מא ואילך. אוה"ת ואתחנן ע' רסג.

יבצדק מלאה ימינך: תהלים מח, יא.

יגבזהר פ' בחקתי דקי"ג ע"ב . . ובאד"ז דרצ"א סע"ב ודרצ"ב ע"א: נתבארו באוה"ת ענינים ע' מג ואילך.

ידשזדונות נעשו כזכיות: יומא פו, ב. ”שלא רק שאין שומעים להמקטרגים (אבל העוונות לא נמחקו), אלא שנעשה כפרת העוונות, ויתירה מזו, שזדונות נהפכים לזכיות" — ד"ה השקיפה תשכ"ז סעי' ד (סה"מ מלוקט ח"ד ע' שעב).
ראה אוה"ת ויקרא כרך א ע' צה.

טובע"ת דמשכין לי' בחילא יתיר: זח"א קכט, ב.

טזכמעשה דר"א ב"ד: ע"ז יז, א. ראה בסה"מ תקס"ה כרך א ע' תצז בגודל תשובתו.

יזאליך ה' נפשי אשא: תהלים כה, א.

יחובכל מאדך הוא המתגלה בבע"ת: ראה שערי תשובה לאדה"א ח"ב חינוך פמ"ב.

יטשיתרון האור הוא הבא מתוך החושך: ראה קהלת ב, יג.

כי-ה עם שמי שס"ה: ת"ז בהק'. זח"א כד, א. שם בהשמטות תג, א. זח"ג רעח, ב. וראה לעיל פקודי ג, ב.

כאבארץ לא זרועה: ירמי' ב, ב.

כבממעמקים קראתיך ה': תהלים קל, א.

כגוזרקתי עליכם מים טהורים: יחזקאל לו, כה.

כדמחיתי כעב פשעיך: ישעי' מד, כב.

כהלפני ה' תטהרו: ויקרא טז, ל.

כוביאור ולא אבה: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי בסה"מ תקס"ו ע' שלט.
הנחה אחרת עם הגהות באוה"ת פ' כי תצא ע' תתר.

כזקוצו ש"י רומז לכתר: ראה מא"א אות יו"ד, ס"א.

כחקוצו של יו"ד הוא בחי' רמז בלבד שרומז לא"ס בלבד ברמז בעלמא בלי שום תפיסא: ”ומאריכות לשונו משמע, שכוונתו הוא לב' ענינים: א) הטעם מה שבחי' כתר נרמזת בקוצו של יו"ד דוקא — לפי ש”קוצו של יו"ד הוא בחי' רמז בלבד", ב) שגם בהקוץ עם היותו ”בחי' רמז בלבד", אינו נתפס בו, ורק ”רומז כו' ברמז בעלמא" וכמפורש בהגהות הצ"צ [אוה"ת תצא ע' תתר. ובארוכה ד"ה אורח חיים תרס"ט] שהוא כמו ענין לחכימא ברמיזא, ע"ש". — לקו"ש חי"ט ע' 420 הערה 21. ובחלק ל"ט ע' 147 הערה 21. ובליקוט פירושים ומ"מ — חיטריק לאגה"ת פ"ד.

כטבד"ה וישב יעקב: תו"א כז, א ואילך.

לבינה נק' נקודה בהיכלא: ע"ל ר"פ ראה [יח, ב] [כ].

לאבד"ה לך לך: תו"א יא, א.

לבחכים ולא בחכ' ידיעא: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

לגבד"ה פתח אליהו: תו"א יג, ד.

לדאבא יונק ממזל הח': ראה זח"ג רפט, ב ובכ"מ.

להכי גאות הם ת"י נימין: ראה גם במאו"א אות ג' סעיף ג.

לוכמ"ש בפע"ח: ש' השבת (פ"ח). [כ].

לזכמ"ש . . ובלקו"ת: מהאריז"ל בתהלים מזמור צג גאות לבש [כ]. מובא ביהל אור ע' תרמה ואילך.

לחל"ב אלקים . . ל"ב נתיבות חכמה: הובא בפרדס להרמ"ק ז"ל שער הנתיבות רפ"ב. [כ].

לטע"י אתערותא דלתתא בטל רצונך: ראה ד"ה וידבר ויצוום — תרמ"ח ע' ריח.

מבקוצו של יו"ד למעלה מן הדעת . . והביטול הב' בחכמה . . בחכמה ודעת: וי"ל שגם בסש"ב [פרק י"ח ופרק י"ט] הכוונה כן. וע"ש שכ' וז"ל חכ' כח מ"ה שהוא מה שאינו מושג ומובן ואינו נתפס בהשגה עדיין . . — ראה תרמ"ד ע' רכג.
ובסה"מ תרנ"א ע' לח ”(ולאחר העיון בד"ה ולא אבה הנ"ל ובהביאור י"ל דמש"ש בענין הקוש"י הוא בחי' מקיף דחי', דהרי ביאר שם שהו"ע ביטול הרצון שלמעלה מטו"ד שלא להיות נפרד מאחדותו ית' כו' ובסש"ב פי"ז כ' דזהו בחי' חכ' שבנפש יעו"ש".

מאהמעתיק הרים: איוב ט, ה.

מבוהמתנשא מימות עולם: ברכת יוצר.

מגבינה תשובה עילאה: זח"ג קכג, א.

מדאם הבנים שמחה: תהלים קיג, ט.

מהג"ע ועוה"ב אינו אלא זיו: ראה ברכות יז, א.

מומי לי בשמים: תהלים עג, כה.

מזהבן בחכמה וחכם בבינה: ס"י פ"א, מ"ד. ראה פע"ח שער התפילין פט"ז. ע"ח שער ט"ו פ"ד. תו"א ותו"ח [ר"פ לך לך]. לקו"ת פ' תצא ביאור ד"ה ולא אבה. ביאורי הזהר ס"פ וארא. אמרי בינה שער הק"ש פנ"ה ואילך. ד"ה אריב"ל בכל יום תפר"ח. ועוד. — הערת כ"ק אדמו"ר בסה"מ תרנ"ט ע' עג.

מחמע"ס שבמאציל עצמו: ועיין בעה"ק ח"א פ"ב ופ"ד ופ"ה. וע"ש פ"ח שם כ' שהם שרש כח הגבול שיש בא"ס — אוה"ת חיי שרה קי, א.

מטמע"ס שבמאציל עצמו [ע"ס דא"ק: נ.ב. הב' חצאי מרובע אינם וא"ז מלשון רבינו הזקן נ"ע זי"ע, כ"כ בד"ה כתפוח בעצי היער, בוך פערטעל (רצו, ב). שם (חצר, ב) כ' הערה ע"ז, יעו"ש. [כ].
ראה בד"ה כתפוח בעצי היער באוה"ת שה"ש ע קצג: ל' ע"ס שבמאציל י"ל שזהו ע"ס הגנוזות במאצילן הנז' בפרדס אך הם גנוזות רק בבחי' הנק' אוא"ס ולא במהו"ע ממש עכ"ל. וקודם לזה כ' ”הגם שנכתב שם בין חצי מרובעים שזה ע"ס דא"ק אין זה מלשון רבינו ז"ל", ע"ש (בבוך 1104 תסז, א ליתא הגהה זו). ראה גם באוה"ת נ"ך כרך א ע' תקכו, תקצא.
ובהמשך מים רבים תרל"ו ע' סח: בלקו"ת . . ע"ס דא"ק אמנם באמת יתפרש זה עד רום המעלות לפי הפי' בשם הוי' הראשון כמובן. וראה הערת כ"ק אדמו"ר הנדפס בסה"מ תקס"ד ס"ע ריז.

נבד"ה וירא ישראל: תו"א סא, ד. וראה גם אוה"ת יתרו ע' תתקו. שמות כרך ז ע' ב'תקסד.

נאוע' באד"ר דקל"ח ע"ב: ראה גם לעיל פ' שלח מט, ב. נא, ב. פ' חקת נז, ג.

נבומאחורי העור דנוק' . . כעב פשעיך: נעתק בד"ה כי באש — תרנ"א ע' פד.

נגכד אתכפיא סט"א אסתלק: זח"ב קכח, ב.

נדכדאיתא בגמ': תענית (כו, ב). [כ].

נהמ"ש במ"א ע"פ ויאבק: תו"א וישלח כו, ד.

נוהמדרגה התחתונה שבקליפות: ראה ספר הערכים חב"ד-א ערך אבק הערה 5.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org