מראי מקומות הערות וציונים, וזאת הברכה, דף צ״ז

איין המשומר בענביו משי"ב: ברכות לד, ב.

בבד"ה לא הביט און ביעקב: לעיל פ' בלק עב, ב.

גבד"ה בחודש השלישי: תו"א פ' יתרו.

דאז תתענג על ה': ישעי' נח, יד.

הישמחו במלכותך ישבעו ויתענגו: תפלת שבת.

ואימתי אקרי גדול כשהוא בעיר אלקינו: זח"ג ה, א. ועייג"כ זח"ב רלה, א. ז"ח תשא. חקת.

זוכמ"ש בזח"א ויחי דרל"ט: מובא גם לקמן שה"ש נא, ב ושם מציין לכאן. ולעיל פ' בלק עב, ב.

חשנהנין מזיו השכינה: ברכות יז, א.

טקיבול שכרן אבל בימות החול הוא לעשותם: ראה ע"ז ג, א. עירובין כב, א.

יממצוא חפצך ודבר דבר: ישעי' נח, יג.

יאדבור אסור: שבת קיג, ב. וש"נ. שו"ע או"ח סש"ו, א.

יבדבור הוא לשון הנהגה והמשכה: ראה תו"א נו, א.

יגמלכותך מלכות כל עולמים: תהלים קמה, יג.

ידאף עשיתיו: ישעי' מג, ז.

טווע"ז נתקן ענין קבלת שבת לכה דודי: ראה מאמרי אדה"ז תפלה ע' תנה ואילך, שמבאר שם ע"פ חסידות. וראה בהגהות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב לסידור (נדפס בסידור עם דא"ח בהוספות שיט, ד). אוה"ת סוכות ע' א'תשמא.

טזמשכני אחריך נרוצה: שה"ש א, ד.

יזמי שטרח בערב שבת: ע"ז ג, א.
ראה לעיל פ' בלק עב, ב.

יחברוך ה' אלקי ישראל: דה"א טז, לו. תילים סו"ס קו. [כ].

יטאני ה' לא עשיתי: מלאכי ג, ו.

כעד שלא נברא העולם: פדר"א פ"ג. וראה לעיל פ' בהר מג, ב ובמ"מ לשם.

כאבד"ה אז ישיר: תו"א סב, ב.

כבות"ת כנגד כולם: ריש פאה. שבת קכז, א.

כגאך ההפרש שבין העלאה: תוכן הדברים מובא באוה"ת מג"א (הוצאת תש"נ) ע' ערה. ובסה"מ תרכ"ט (הוצאת תשכ"ט ע' תשנ"ב) ע' פג ואילך.

כדאינו דומה בן כפר . . לבן כרך: ראה חגיגה יג, ב.

כהשמש בשבת צדקה לעניים: תענית ח, ב.

כושמש בשבת צדקה . . כי הנה כל ימות החול: ראה המשך בששה"ק תער"ב ח"ג ע' א'תסב. ח"ב ע' תשע ואילך.

כזשמש צדקה ומרפא בכנפי': מלאכי ג, כ.

כחכי הנה כל ימות החול: קטע באוה"ת פ' וירא פח, ב. וראה באוה"ת נ"ך כרך א ע' תקלז, ושם ע' תכו שמציין לכאן.

כטכי שמש ומגן ה': תהלים פד, יב.

לוביאור הדבר: ראה המשך וככה תרל"ז פרק סג ואילך. אוה"ת נ"ך ע' עז. ראה גם ע' תרס.

לאסמכוני באשישות: שה"ש ב, ה.

לבדלית ליה מגרמיה כלום: זח"א (קסח, ב. קעט, ב. קע, א. קפא, א). [כ].

לגבחי' עני דלית ליה מגרמיה כלום: פי' שפסוק זה אומרת כנס"י בהיות כי ישראל מונים ללבנה שלית לה מגרמא כלום שזהו מ"ש דהע"ה כי עני ואביון אני כו', והיינו גם בהיותו מלך עכ"ז להיות כי הי' מרכבה למדת המל' אמר ע"ע אני ואביון כי מצד עצמו לית לי' מג"כ, וכן כלליות כנס"י מצד עצמם הם ג"כ בבחי' לית לי' מגרמי' כלום — וככה תרל"ז סעי' סג.

לדונכספה וגם כלתה נפשה: ע"פ תהלים פד, ג.

להלהתכלל באור ה': קטע מובא באוה"ת שה"ש כרך א ע' ריב.

לושהוא למעלה מגדר ממלא וסובב: בוככה תרל"ז ע' צח יש הגהה.

לזשו"ה חכמים — ומריעי: נדרים מט, א. [כ].

לחמבחי' חכמה שרואין את הנולד: ראה תמיד לב, א.

לטלהשתפך נפשם ממש: ראה אוה"ת ויקרא כרך ג ע' תשפא. ספר החקירה פד, ב.

מבלק"ת פ' וירא: להאריז"ל בטעהמ"צ בד"ה מצות ביקור חולים. ראה גם ביהל אור ע' קנח שמביא זה בשם ספר מאו"א. וראה גם אוה"ת שה"ש ע' רד.

מאחו"ב בבחי' תרין רעין: ראה זח"ג ד, א.

מבבבריאה אין מאיר בחי' ח"ע רק בחי' הבינה: ראה ת"ז ת"ו.

מגוכך צריך האדם לעורר אהבה זו . . ויתענגו מטובך: ראה אוה"ת וישלח כרך ה ע' תתעח.

מדחלו נא פני א-ל: מלאכי א, ט.

מהויחל משה: שמות לב, יא.

מומלמד שהחלה: ברכות לב, א.

מזבד"ה תקעו בחדש: לעיל נה, א.

מחושמרתם את השבת כי קדש היא: שמות לא, יד.

מטכה אמר ה' שער החצר הפנימית: יחזקאל מו, א.

נומבשרי אחזה אלו-ה: איוב יט, כו.

נאשלא מחשבותי מחשבותיכם: ישעי' נה, ח.

נבסור מרע ועשה טוב: תהלים לד, טו.

נגופי' בקש שלום להיות התקשרות שני הפכים: מובא באוה"ת נ"ך כרך א ע' תקנד ומציין לכמה מקומות בדא"ח.

נדודברי אשר שמתי בפיך: ישעי' נט, כא.

נהואשים דברי בפיך: ישעי' נא, טז.

נובד"ה ויקהל משה: תו"א פז, ד.

נזוע' בזח"א פ' נח דע"ה ב': ראה אוה"ת נ"ך כרך א ע' תכד.

נחמחדש חדשים: סנהדרין מב, א.

נטועיין בסש"ב ח"א פט"ז: ראה באוה"ת בראשית כרך א כג, ב.

סבד"ה מקושש עצים: לעיל פ' שלח מב, ג שבזמן שישראל עושין רצש"מ כתיב ועמדו זרים ורעו כו' שלא יצטרכו ישראל להשפיל עצמן לברר בירורים — אוה"ת בראשית כרך א כד, ב.

סארפ"ו דברכות: (לה, ב). [כ].

סבכי בו שבת מכל מלאכתו: בראשית ב, ג.

סגכי ששת ימים עשה ה': שמות כ, יא.

סדבד"ה מים רבים בפ' נח: בתו"א.

סהבשר הוא יסוד האש: ראה לעיל נשא כ, ד.

סופני ארי' פני שור . . מראיהם כגחלי אש: יחזקאל א, י. יג.

סזע"ה אסור לאכול בשר: פסחים מט, ב.

סחבד"ה כי תצא: לעיל לו, ג.

סטובד"ה בהעלותך: לעיל פ' בהעלותך לא, ג.

עובד"ה ראשי המטות: לעיל פ' מטות פב, ב.

עאצהבו פניו: פסחים קיג, ב. חולין ז, ב. מנחות יח, א. וראה ירוש' פ"ח, ה"א.

עביאר ה' פניו אליך: במדבר ו, כה.

עגיאר פניו אתנו סלה: תהלים סז, ב.

עדמזמור שיר חנוכת: הנחת כ"ק אדהאמ"צ בסידור ערה, ב. הנחה נוספת בסה"מ תקס"ו ע' ק.
המאמר שבסידור נאמר ג"כ בשנת תקנ"ט — ראה סה"מ תש"ט ע' 91.
באוה"ת פ' פנחס כרך ו ע' א'תתקמז מציין למאמר זה ”ובתורת חנוכת בהמ"ד דלאדי ע"פ מזמור שיר חנוכת".
קטע מהמאמר ראה ד"ה כל שמעשיו מרובים תרל"ג ע' רסח.

עהמזמור שיר חנוכת הבית . . ולא שמחת: תהלים ל, א-ג.
בסה"מ תרל"ג ע' רסח מציין למדרש תלים סי' ח ע"פ מה אנוש כי תזכרנו שבשלשה מקומות היו המלאכים מדיינים כנגד הקב"ה באדם ובמשכן ובתורה.

עוכשהקדימו ישראל נעשה לנשמע הודו: בסה"מ תרל"ג מציין לגמ' שבת פט, א. וראה בד"ה בשעה שעלה משה תשכ"א שיש לומר דזה שאיתא במדרש שהמלאכים היו מדיינים בשלשה מקומות הו"ע אחד עם מאמר הגמרא במס' שבת שטענת המלאכים היתה במ"ת, אלא שבמדרש מבואר הענין בפרטיות יותר, ע"ש [נדפס בקונטרס חג השבועות תשנ"ג].

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org