מראי מקומות הערות וציונים, שיר השירים, דף ל״א

אההרכבה והתכללות: ההפרש בין הרכבה והתכללות נתבאר בסה"מ תרמ"ז ע' קנה: ”דענין התלבשות מה שהעליון מלובש בהתחתון נק' הרכבה. פי' שבהמדות מורכב מבחי' השכל, אבל בחי' ההתכללות מה שהתחתון כלול בהעליון, היינו להיותו בחי' מקור חוצבו וממילא כלול בו" ע"ש בארוכה, ושם מציין לד"ה להבין ענין התלבשות הפרצופים בס' תקס"ז. ראה מאמרי אדה"ז ענינים ע' קלד.

בבאמה ולא כתיב . . אמות: ראה גם מאמרי אדה"ז זהר ע' שכט בארוכה יותר.

גכי הלב הוא משכן לנפש החיונית: ראה תניא פ"ט ובליקוט פירושים ומ"מ — חיטריק לשם. שרש מצות התפלה פרק מב.

דכי הדם הוא הנפש: דברים יב, כג.

הע"פ אני ישנה ולבי ער: לקמן לג, ד.

וב' חללים: ע' בסש"ב (ח"א רפ"ט). [כ]. ובמאמרי אדה"ז כתובים ח"ב ע' קלה מבאר ששרש שני החללים הוא ממוחין שבראש.

זאימא מקננא בכורסיא: ת"ז ת"ו.

חע"פ והיה מספר בנ"י: לעל פ' במדבר ו, א.

טתרין ריעין דלא מתפרשין: [ע' לעיל] ר"פ ראה. וש"נ. [כ].

ידברי חכמים בנחת נשמעין: קהלת (ט, יז), שם נשמעים במ"ם. [כ].

יאכמ"ש בסש"ב: ח"א (פי"ט). [כ].

יבאמור לחכמה אחותי את: משלי ז, ד.

יגכלתה נפשי: תהלים פד, ג.

ידע"פ באתי לגני: לקמן לג, רע"ג.

טומי שתורתם אומנתם: שבת יא, א.

טזע"פ שיר השירים: הא' (פ"א) [א, ב]. וש"נ. [כ].

יזע"פ והקרבתם עולה אשה: לעיל פ' פנחס.

יחע"פ ושבתה הארץ: לעיל פ' בהר לט, ג ואילך.

יטוכמ"ש ע"פ מקושש עצים: לעיל פ' שלח מב, ד ואילך.

כוהמשכילים יזהירו: באגה"ק [סכ"ו]. ולעיל במדבר (יג, ג). [כ].

כאלא הביט און ביעקב: במדבר כג, כא.

כבבד"ה מי מנה עפר יעקב: לעיל בלק סז, ג.

כגע"פ והיה ביום ההוא: לעיל ר"ה נח, ד.

כדצור לבבי: תהלים עג, כו.

כהל"ב שמות אלקים שבמעשה בראשית: ראה לעיל פ' תצא לב, ג. פ' אמור לג, ד.

כומלכותך מל' כל עולמים: תהלים קמה, יג.

כזהנה לא ינום: תהלים קכא, ד.

כחכמים הפנים לפנים: משלי כז, יט.

כטבאתי לגני: הנחת כ"ק אדה"א בסידור כו, ג.
בלי הגהות בתו"א לעמבערג תרי"א.
ראה רשימת המאמרים בסה"מ — תקס"ד ע' שנג הערה 89.
באוה"ת שה"ש ע' תעו נמצא סעי' א' (בשינויים) עם הגהות אחרות. סעי' ב' הקטע ”אך הכח" ליתא, ומתחיל הקטע ”אך הכח", והשאר ליתא.
בבוך 4 רשום על מאמר זה ”פ' אחרי". ונמצא בתחלת מאמרים מפ' אחרי.
ראה להלן בהוספות להערות וציונים השוואה לד"ה זה.

לבאתי לגני: שה"ש רפ"ה.

לארבות נשא פרשה י"ג קרוב לר"פ: ”אחותי שנתאחו לי בגלות, כלה שנתכלו בגלות מצרים ובבל, כד"א כי עליך הורגנו כל היום, לפיכך עתיד לקרותם אחותי, שיהיו אחויים אצלו (ר"ל דבוקים כד"א קורעים ומאחים עכ"ל המ"כ)". — אוה"ת שה"ש כרך ב ע' תפב.

לבהיושבת בגנים חברים מקשיבים: שה"ש ח, יג.

לגויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה: בראשית ב, טו.

לדבד"ה כי כאשר השמים החדשים: לקמן מח, ד.

להגלו לבבל שכינה עמהם: מגילה כט, א. במד"ר ז, י. ספרי מסעי לה, לד.

לוועוד כל ימי הארץ זרע וקציר: בראשית ה, כב.

לזואנכי הסתר אסתיר: דברים לא, יח.

לחכי לא מחשבותי: ישעי' נה, ח.

לטמאד עמקו מחשבותיך: תהלים צב, ו. ראה אוה"ת ויקרא כרך א ע' ב.
ראה קו"א ד"ה דוד זמירות. תו"א לא, סע"ד. ובליקוט פי' לקו"א. וביהל אור ע' תרלח דכאן ”פי' דהיינו חו"ב דאצילות".

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org