מראי מקומות הערות וציונים, דברים, דף א׳

אהחל מפרשת דברים ואילך — מדובר בלקו"ת בכל סדרה בענין תשובה — לקו"ש ח"ב ע' 632.

בציון במשפט: מאמר זה עם הגהות נוספות מאדמו"ר הצ"צ ועם מ"מ מכ"ק אדמו"ר נדפס בקונטרס בפ"ע בשני נוסחאות (”מאמר ציון במשפט תפדה" קה"ת תשט"ו. תש"ל). הנוסח השני נדפס אח"כ באוה"ת דברים-ו ע' ב'קעג. הגהות נוספות אלו נדפסו ג"כ באוה"ת דברים-א ע' כח ואילך, ובאוה"ת שם ע' לג ואילך נדפס ביאור על המאמר.
נוסח שני מהמאמר (בלי ההגהות) נדפס בקונטרס הנ"ל ע' 10 בכותרת: אור ליום ב' ערב ט' באב, וויטעפסק [תקע"א]. וע"ש בהקדמה שאולי הוא הנחת כ"ק אדמו"ר הצ"צ.
ההערות דלהלן המובאות בשם כ"ק אדמו"ר נדפסו בקונטרס ציון במשפט הנ"ל.
לכללות המאמר ראה גם ד"ה ציון במשפט — תשל"ה (בסה"מ מלוקט ח"א ע' קנב). תשל"ו. תש"מ.

גציון במשפט תפדה: ”והוא דבר פלא, שהתחלת פ' דברים היא בדרוש על פסוק שבהפטרת הפרשה, ובהפטרה גופא בפסוק האחרון שבה" — ד"ה ציון במשפט תשמ"ו. ראה לקו"ש חכ"ט ע' 10. וכ"ה בשיחת ש"פ דברים תשמ"ח ושם מוסיף בשולי הגליון ”אף שישנם דרושים של אדה"ז עה"פ אלה הדברים ועוד פסוקים בהפרשה (כמו שנדפסו באוה"ת להצ"צ) כדמוכח מהגהות הצ"צ להדרושים" — (סה"מ מלוקט ח"ח ע' קנב).
מאמר זה נתבאר בד"ה ציון במשפט תשל"ו (סה"מ מלוקט ח"ג ע' רלא). ובסה"מ תשמ"ז.
שייכות הפטרה זו לפ' דברים נתבאר בלקו"ש חכ"ט ע' 9 ואילך.

דציון במשפט תפדה: ישעי' א, כז. בד"ה ציון במשפט תשל"ה מבאר שייכות הפסוק לישעי'.

הוהיו הדברים האלה: דברים ו, ו. הדיוק שמביא פסוק ראה בספר השיחות תש"נ כרך ב' ע' 596 בהערה 12 ובשולי הגליון שם.

ובכל יום יהיו בעיניך כחדשים: ראה ספרי דברים ו, ו. ושם יא, יג כרש"י שם. ערוך מע' פרוזדגמא בשם ילמדנו. רש"י שמות יט, א. — הערת כ"ק אדמו"ר.

זכחדשים: ”ולהעיר דהגם שהלשון במרז"ל זה הוא כחדשים (בכ"ף הדמיון) — הכוונה היא שהענין ד”כחדשים" יהי' באמת. ולהעיר מהלשון בלקו"ת (לקמן) א, ב ”כחדשים ממש" — ד"ה ציון במשפט תשל"ו. וראה גם בד"ה זה תשל"ה (סה"מ מלוקט ח"א ע' קנב) סעי' ג.

חי"א בשני וי"א בחמישי ועוף יעופף: ”ב"ר ספ"ג. — וראה ס' הבהיר אות כא-כב". זח"א מו, א. מו, ב. — הערת כ"ק אדמו"ר.

טוז"ל בספר הבהיר אות כא: אמר ר' יוחנן בשני נבראו המלאכים דכתיב המקרה במים עליותיו וכתיב עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט ואמר ר' לויטס בן טברוס הכל מודים ומודה ר' יוחנן דהמים כבר היו, אבל בשני המקרה במים עליותיו ומי השם עבים רכובו, ומי המהלך על כנפי רום, אבל שלוחים לא נבראו עד יום ה'.

י[בב"ר הגירסא: לולינו בר טברין אמר בשם ר' יצחק בין על דעתיה דר' חנינא בין על דעתיה דר' יוחנן הכל מודים שלא נברא ביום ראשון כלום כו' — אור הבהיר להרב ראובן מרגליות].
אות כב. ומודים הכל שלא נבראו ביום ראשון שלא יאמרו מיכאל היה מותח בדרומו של רקיע וגבריאל בצפונו והקב"ה סודר באמצעיתו, אלא אני ה' עושה כל נוטע שמים לבדי רוקע הארץ מאתי מי אתי כתיב [ישעי' מד, כד] אני הוא שנטעתי אילן זה להשתעשע בו כל העולם ורקעתי בו כל וקראתי שמו כל שהכל תלוי בו והכל יצא ממנו, והכל צריכין לו ובו צופים ולו מחכין, ומשם פורחים הנשמות בשמחה, לבדי הייתי כשעשיתי אותו, ולא יגדל עליו מלאך לאמר אני קדמתי לך, כי גם שעת שרקעתי ארצי שבה נטעתי ושרשתי אלין זה ושמחתי ביחד ושמחתי בהם, מי אתי שגליתי לו סוד זה עכ"ל. וראה באור הבהיר.

יאמבחי' מחשבה היו קודם שימ"ב: באוה"ת דברים ע' כח מציין ”כי בהדבור יש עת לחשות כמו שיש עת לדבר, משא"כ המחשבה היא תמידית והשכל [שהוא עצמי ולא לבוש אשר תחליפם ויחליפו] והמחשבה הם תרדל"מ".

יבשהנשמות נמשכו מבחי' מחשבה . . המחשבה היא תמידית: בד"ה זו תשל"ה (סה"מ מלוקט ח"א) הערה 17 מציין כ"ק אדמו"ר ”ראה לקו"ת ר"ה שם [סב, ג] שבחי' ישראל (היינו בחי' הנשמה שלמעלה מהגוף) היא ”כענין שמשא . . וכמו בהשמש אין שום שינויים בחי' לא שניתי כך בבחי' ישראל".
ועפ"ז יומתק הקשר להמובא בהדרושים . . שהנשמות ”נמשכו מבחי' מחשבה . . המחשבה היא תמידית" — כי הענין דבכ"י כחדשים הוא מצד ענין התמידות (למעלה משינויים) שבנשמה".

יגבמי נמלך בנשמותיהם של צדיקים: ראה ב"ר פ"ח, ז. רות רבה ב, ג. באוה"ת דברים ע' כט יש הגהה לכאן.

ידועמך כולם צדיקים: ישעי' ס, כא.

טווירידתן בגוף הוא צורך עלי': באוה"ת ואתחנן ע' כט יש קיצור לכאן. וראה לקמן שה"ש ג, ד בענין ירידה זו.

טזנשמה שנתת בי טהורה היא: ברכת אלקי נשמה.

יזקודם לאשר יצר: ”ראה שער הכולל פ"א סק"ח". — הערת כ"ק אדמו"ר.

יחכמ"ש בגמרא פ' בתרא דברכות ד"ס ע"ב: באוה"ת דברים ע' כט: ”וצ"ע דשם לא נזכר ענין אתה בראת רק מתחיל אתה יצרת", ועל זה העיר כ"ק אדמו"ר בקונטרס ציון במשפט שם: אבל נזכר ברי"ף (בשינוי סדר), ברמב"ם וכו'. וראה ג"כ חדא"ג מהרש"א שם. דקדוקי סופרים.

יטמבחי' טהירו עילאה: ראה זח"א טו, א. באוה"ת פ' דברים ע' כט מבאר שטהירו עילאה ”זהו בחי' שלמעלה מהכתר וא"כ . . מהו העלי' עוד יותר וצ"ע".

כבביאור ע"פ לבבתני אחותי: לקמן שה"ש כט, ד ואילך.

כאכולא קמי' כלא חשיב: זח"א יא, ב.

כבוסד"ה כי תשמע בקול: לקמן פ' ראה כג, ד.

כגגנבא אפום מחתרתא רחמנא קריא: גירסת הע"י ברכות סג, א. ובפחד יצחק שכ"ה בש"ס ד' פורטוגאל. ועל"ק (ז, א). — ובפ' צו (יא, סע"ב). ור"פ ואתחנן. רד"ה תחת אשר לא עבדת (מב, ד) [כ]. וראה הנסמן במאמרי אדה"ז — פרשיות לע' ט.

כדישמעאל בני ברכני: ברכות ז, א. [ולקמן (טז, א) ט"ס פ"ג. — כ].

כהברוך ה' מן העולם: תהלים קו, מח.

כווכמ"ש בספרי שמתוך כך אתה מכיר: ואתחנן ו, ו.

כזבד"ה וידעת היום: לקמן פ' ואתחנן ד, א ואילך.

כחבד"ה ראה אנכי נותן: לקמן פ' ראה יח, ד.

כטסד"ה השמים כסאי: תו"א א, ג.

לוממשלתך . . בכל דור ודור: תהלים קמה, יג. ראה לקו"ש חט"ו ע' 237.

לאמוטב דלדייני': חגיגה טו, ב.

לבבעוה"ב . . רק בהדרגה: ועל"ק (לד, א) ותחילה צריך לירד לגיהנם כו'. וע' ד"ה יפה שעה א' בוך פערטעל (קכז, ב) [מצויין בספריית כ"ק אדמו"ר במס' 499. והוא ד"ה יפה שעה א' מאדהאמ"צ הנדפס במאמרי אדה"א קונטרסים ע' רמא ואילך]. כה"ק לראשית גוי' ואינו מועיל גיהנם שזהו בירור אלא איבודו זהו תיקון כו'. וגיהנם מועיל לז' עמים מדות רעות שבנפה . . . ועל"ק (ע, א) כמ"ש כאן. [כ].

לגיכול להשתנות מן הקצה אל הקצה מיד כרגע: זח"א קכט, סע"א. בלקו"ש חי"ט ע' 593 בהערה מציין כ"ק אדמו"ר ע"ז: ”ולהעיר מיחזקאל יח, כא ואילך".

לדהמקדש את האשה ע"מ שהוא צ"ג: קידושין מט, ב. שו"ע אה"ע סי' לח סעיף לא. ובאור זרוע ברכות סי' קיב — לקו"ש חי"ט ע' 394 בהערה 24.

להיפה שעה א' בתשובה: אבות ד, יז.

לומרוב כל: דברים כח, מז.

לזמעוה"ב הנק' כל: ראה ב"ב יז, רע"א. פי' האריז"ל ע"פ תחת גו' מרוב כל. של"ה תושב"כ פ' תבא.

לחבד"ה מנורת זהב: לעיל בהעלותך לג, ד.

לטאנכי מי שאנכי: נסמן לעיל פינחס פ, ב.

מהיום . . ולא למחר בעוה"ב: ראה עירובין כב, א. וש"נ.

מאבפ' פינחס ע"פ צו את: לעיל פנחס עה, ג.

מבנק' המצות רמ"ח אברים: ראה ת"ז ת"ל.

מגואהבת . . בשני חללי לבך: ראה ברכות נד, א. ספרי פי' לב.

מדישמח ישראל בעושיו: תהלים קמט, ב.

מהבד"ה אסרי לגפן: תו"א מו, ג.

מוובד"ה בהעלותך: לעיל בהעלותך ל, ב ”והטעם בזה .ֿ. ועמ"ש לקמן עוד טעם בזה שע"י המרירות זוכה לגילוי אלקות".

מזתיבה מליאה אבנים טובות . . סגורים בתיבה: בסה"ש תנש"א כרך ב ע' 802 הערה 53 מציין גם לסה"מ תרכ"ז (צילום כת"י הר"ש סופר) ס"ע תלג ואילך. סה"מ תרכ"ט ריש ע' רט.

מחזורע צדקות ומצמיח ישועות: ברכת יוצר.

מטכרחל לפני גוזזי': ישעי' נג, ז.

נע' לעיל ע"פ אלה מסעי: פ' מסעי פח, ג. פט, ג.

נאציון ל' סימן: ראה יחזקאל לט, טו.

נבציון מלשון סימן . . המסותרת בלב איש ישראל: מובא באוה"ת בראשית כרך ה תתנו, ב.

נגאנא סימנא: עד"ה והי' מספר בנ"י פ"ג (ו, ב) מעירובין (נד, סע"ב) והל' אנא סימנא הובא בזח"א (רכה, א). [כ]. ראה סה"מ תקס"ד ע' קו. אוה"ת ויחי כרך ב שנט, א.

נדבד"ה כי תצא: ”בלקו"ת בד"ה כי תצא דרוש השני רפ"ב [לה, ד] אך בחי' פנימי' הלב הוא רעותא דלבא ותעלומות לבו אשר למעלה מעלה מן הטעם ודעת המושג ומושכל בכח השגת הנפש והשכלתה הוא בחי' אלקות שבנפש המתגלה בבחי' יחידה שבה להשתפך אל חיק אביה ממש בבחי' ביטול כו'" — אוה"ת דברים ע' לא.

נהע"פ רני ושמחי בת ציון: ”וז"ל אך גשמי' המצות כו' הם רק בחי' ציון מלשון סימן" — אוה"ת דברים ע' לא.

נובמשפט היינו הלכות: ”הגם דשם [— בלקו"ת כאן] פי' משפט זהו הלכות התורה, אבל כפשוטו הפי' במשפט דוקא כמ"ש הת"י" — אוה"ת משפטים ע' א'קג.

נזכמשפט הראשון: בראשית מ, יג.

נחכהלכתא קדמייתא: בתרגום אונקלוס ות"י: ”קדמאה". וראה סה"מ מלוקט ח"א ע' קס הערה 4.
בתרגום אונקלוס דפוסים עתיקים ובכת"י ג"כ הגי' ”קדמאה".

נטאין הגליות מתכנשות אלא: ויק"ר ז, ג. ובתדב"א פרק ה. מטות פג, ג. [כ]. ראה בהנסמן באוה"ת דברים כרך ז ע' ב'קעט. וראה בתשובות וביאורים לכ"ק אדמו"ר סי' ד ס"ה.

סגם כי יתנו בגוים: הושע ח, י.

סאהתורה אור: משלי ו, כג.

סבע"פ ואלה המשפטים: תו"א פ' משפטים. ”ר"ל לפנימיותם שע"י עסק התורה יתגלה פנימי' הלב" — אוה"ת דברים ע' לב.

סגרחם עלינו ותן בלבנו: ברכת ק"ש של שחרית.

סדובינה ליבא: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

סהבאדר"ז (דרצ"ו ב' ודרצ"ג ע"ב): ראה אוה"ת דברים ע' לג ”משמע דציון הוא יסוד נוקבא והוא רחמי, וכ"כ שם דרצ"ג ע"ב" ומבאר שם.

סוובפ' צו (דל"א א'): ”כי היא כלולה מבחי' אה"ר שהיא בחי' דכר".

סזבד"ה ביום השמיני שלח: לקמן שמע"צ פו, ג.

סחוקדם צרתני: תהלים קלט, ה.

סטבביאור ע"פ אחת היא יונתי: כנראה הכוונה ללקו"ת שה"ש מ, א ביאור ע"פ ששים המה ”בענין בחי' המשכה זו שהיא מעצמות ח"ע שלמעלה מבחי' הארה שע"י הדבור כו' וגם שהיסוד נמשך ע"י הכתר" — אוה"ת דברים ע' לד.

עוהובא דבריו בסה"מ סי' קנ"ו: ראה אוה"ת בראשית כרך ה תתנו, ב.

עאבד"ה לבבתני: לקמן שה"ש כח, ד.

עבאורייתא מחכ' נפקת: זח"ב קכא, א. וראה שם פה, א.

עגבד"ה רני ושמחי: תו"א לז, ג. ראה אוה"ת בראשית כרך ה דף תתנו, ב.

עדויקראו לפניו אברך: בראשית מא, מג.

עהבלק"ת פ' ויצא: להאריז"ל ד"ה ותקרא את שמו יוסף.

עווכן פי' האריז"ל: ”עפמ"ש בזהר פ' וילך דרפ"ה ע"א בג"כ בעא ב"נ לסדרא שבחא דמארי' כו' דעמיקא דבירא נגיד ונפיק כו'" — אוה"ת דברים ע' לד. ראה שם הלשון.

עזועיין בפ' בשלח דנ"ה ע"ב: ”משמע דציון הוא יסוד" — אוה"ת דברים ע' לד. ”לציון מיבעי ליה כו'" — אוה"ת ויקרא כרך א ע' רסא.

עחובפי' הרמ"ז: ”שהוא מצויין" — אוה"ת דברים לד.

עטובפרשה במדבר דקי"ח א': ראה אוה"ת פ' נשא ע' רסו.

פבד"ה ושמתי כדכד: ולקמן פ' ראה.

פאסד"ה ועתה יגדל נא כח: לעיל פ' שלח לט, ג.

פבסד"ה מי מנה: לעיל פ' בלק סח, ב.

פגבד"ה מה טובו: לעיל פ' בלק עד, א.

פדכי ידעתיו: בראשית יח, יט.

פהכי ההרים: ישעי' נד, י.

פובד"ה שוש אשיש: לעיל פ' תזריע.

פזוגילו ברעדה: תהלים ב, יא.

פחבד"ה וידעת היום: לקמן ואתחנן ח, א.

פטוהי' הוי' לי לאלקים: בראשית כח, כא.

צבד"ה שובה ישראל: לקמן ש"ש סה, ג.

צאהללי אלקיך ציון: תהלים קמז, יב.

צבקדש א"ע במותר לך: ראה יבמות כ, א.

צגבד"ה ולא אבה: לקמן פ' תצא לח, ד.

צדוזהו בחי' משפט: ראה לקו"ש ח"ט ע' 21.

צהצדיקים יצ"ט שופטן: ברכות סא, ב.

צואם אין חכמה אין יראה: אבות ג, יז.

צזבד"ה וידבר אלקים כו': לעיל במדבר טו, ד ואילך. לקמן ראה כא, ד.

צחכי המשפט לאלקים הוא: דברים א, יז.

צטבד"ה ה' לי בעוזרי: לקמן שמע"צ פח, ג: ”ועל זה נאמר למען דעת כל עמי הארץ כי עמי הארץ הם הגוף ונפש הבהמית . . שיהיו עמי הארץ נשברים ובטלים" ע"ש.

קעמי הארץ: מ"א ח, ס [כל עמי].

קאבפ' צו סד"ה ענין שבעת ימי המילואים: לעיל פ' צו יא, ב.

קבוצדקה תהי' לנו: דברים ו, כה.

קגבד"ה אשירה לה': תו"א פ' בשלח סג, ב.

קדויהי דוד עושה משפט: ש"ב ח, טו.

קהועניתם את נפשותיכם: ויקרא טז, לא.

קובד"ה ראיתי והנה מנורת זהב: לעיל פ' בהעלותך לה, א.

קזכשמן הטוב: תהלים קלג, ב.

קחסד"ה אחרי ה' אלקיכם תלכו: לקמן פ' ראה כ, ב.

קטסד"ה אני לדודי: לקמן פ' ראה לג, ג.

קיספ"ו דיומא ובפ"ט דשבת: יומא סז, א. שבת פט, ב. וראה אוה"ת נ"ך כרך א ע' פח ואילך.

קיאועתיק יומין יתיב: דניאל ז, ט.

קיבבד"ה כי ביום הזה יכפר: ראה לעיל פ' אחרי כח, א.

קיגושער רישי' כעמר נקא: דניאל שם.

קידוכמ"ש בע"ח ש' א"א: (פ"ה ולבסוף ורפ"ז). [כ].

קטוכל מי שאין בו דיעה: ברכות לג, א.

קטזהנותן שלג כצמר: תהלים קמז, טז. ראה לקו"ש ח"ט ע' 13.

קיזע"פ שבת שבתון הוא לכם: לקמן יוהכ"פ עא, ב.

קיחסד"ה האזינו השמים: לקמן פ' האזינו עג, א ואילך.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org