מראי מקומות הערות וציונים, מטות, דף פ״ג

אשוקיו עמודי שש: שה"ש ה, טו.

בשכר מצוה מצוה: אבות ד, ב.

גשהשכר מצוה נמשך מהמצוה עצמה: ראה גם לעיל פ' בהר מב, ב.

דכלה שארי ולבבי: תהלים עג, כו.

ההשבטים ד' דגלים: במדבר ב, ב ואילך.

ופני ארי' אל הימין: יחזקאל א, י.

זובשם אלקינו נדגול: תהלים כ, ו.

חי"ב גבולי אלכסון: ס"י רפ"ה. נתבאר באוה"ת בראשית-א טו, א ואילך.

טאבא יונק ממזל השמיני: ע' בפע"ח ש' הסליחות ספ"ד. [כ].

יונוצר אותיות רצון: שם פ"ח [כ] — וראה תשובות וביאורים לכ"ק אדמו"ר ע' 65 הערה 1. וראה במ"מ לתו"א סט, ב.

יאבחכמה יבנה בית: משלי כד, ג.

יבבד"ה מראיהם ומעשיהם: תו"א סט, ב. ”ביאר איך משה הוא מבחי' נוצר חסד ולכן המשיך התורה גם בבי"ע" — יהל אור ע' תקו. וראה אמרי בינה שער הק"ש פס"ד ועוד.

יגע"פ בשלח פרעה: תו"א סא, ג.

ידועיין בזהר פ' יתרו: ”ועתיקא קדישא גליא רצון דילי'" — יהל אור ע' תקה.

טוובמק"מ שם בשם האריז"ל: ”משה גימט' נוצר, ונו"ן דנוצר חסד גדולה כי מדת נוצר חסד היא בבינה דדיקנא, לכך נו"ן גדולה כנגד נש"ב ומשה הוא בבינה" — יהל אור ע' תקו.

טזבביאור ע"פ ועשית ציץ: ראה אוה"ת תצוה א'תשכ"ג מענין נוצר חסד.

יזאשר נשבעת לאבותינו: מיכה ז, כ.

יחברבות (ס"פ לך לך פ' מ"ז): הלשון נעתק באוה"ת נ"ך-א ע' תקא. וראה גם אוה"ת מטות ע' א'ש.

יטשבועות מטות: ראה אוה"ת בראשית-א דף טו, ב.

כובשה"ש רבה: ראה באוה"ת שה"ש-ב ע' שעו. וראה גם באוה"ת נ"ך-א ע' תקא בשם במד"ר פ' נשא.

כאבד"ה ראה אנכי: לקו"ת פ' ראה יח, ב ואילך.

כבבד"ה צו כו' את קרבני: לעיל פ' פנחס עז, ד.

כגברבות במדבר ס"פ י"ג: ראה אוה"ת מטות ע' א'שא. ובאוה"ת נ"ך-א ע' תקב.

כדבד"ה ביום השמיני עצרת: לקו"ת שמע"צ פג, ב.

כהוכמ"ש בפ' נשא (קל"ד ב'): ראה גם אוה"ת ויקרא-ג ע' תתקנב לענין אחר.

כוועמ"ש ע"פ וירד הגבול: לקמן פ' מסעי צד, א.

כזכ"מ שנא' נס"ו אין לו הפסק: עירובין נד, א.

כחבפ' ויקרא (ד"כ סע"א): ראה גם לעיל פ' ויקרא ה, א. נב, א.

כטגם מטות י"ל המשכה: ראה אוה"ת פ' בשלח ע' שפט.

לע"פ ואתה הרם את מטך: אולי הכוונה ולאוה"ת פ' בשלח ע' תטו.

לאברבות וישב פ' פ"ה: ראה אוה"ת פ' מטות ע' א'שיד. אוה"ת פ' חקת ע' תתכ.

לבבד"ה אלה פקודי המשכן: לעיל פ' פקודי ד, ד.

לגועמש"ל בביאור ע"פ במחוקק במשענותם: לעיל פ' חוקת סג, ב דשם מבאר בענין ”תמכי אורייתא זבולון ליששכר עבודת הצדקה, וזהו ואיש משענתו בידו להחיות מתים ע"י עץ החיים כנ"ל וזהו"ע שבועות מטות" — אוה"ת פ' מטות ע' א'ש.

לדובד"ה בשברי לכם: לעיל פ' בחקותי מח, ב ”והיינו דכתיב לכו לחמו בלחמי וההמשכה מבחי' לחמי שהו"ע התורה שלמעלה לבחי' לחמו שהוא התורה כמו שנמשכה למטה נק' מטה לחם. והנה כמו שע"י הלחם מתחזק הגוף ומתרבה כחו, כך ע"י התורה נמשך חיזוק כח הנפש" — אוה"ת פ' מטות ע' א'ש.

להמטה עוזך: תהלים קי, ב.

לוכי שרית עם אלקים: בראשית לב, כט.
באוה"ת פ' חקת ע' תתכב כ' דכאן ”נתבאר ההפרש בין שבט ובין מטה כי שבט ביסוד ו' קטנה בחי' מי יקום יעקב כי קטן הוא, ומטה ו' גדולה בתפארת ומטה לשון ממשלה בחי' כי שרית עם אלקים וזהו מטה עוזך" ע"ש. וראה גם באוה"ת פ' מטות ע' א'רצט.

לזקרבן הוא ע"י שמקדישו בפה: ”ואם לאו אינו קדוש בקדושת קרבן". ראה אגרות לוי יצחק ע' שא ובהערות כ"ק אדמו"ר שם.

לחתמים יהי' לרצון: ויקרא כב, כא.

לטעולותיהם וזבחיהם לרצון: ישעי' נו, ז.

ממ"ש בע"ח: ע' שמ"ג ריש שער ציור עולמות אבי"ע בהקדמה. [כ].

מאושעורה היא מאכל בהמה: סוטה פ"ב, מ"א.

מבנדרים סייג לפרישות: אבות פ"ג מי"ג.

מגבד"ה כה תברכו בפ' נשא: לעיל כו, ג.

מדוזהו שארז"ל כל הנודר: ספרי ר"פ מטות. ובזח"ב (קטו, ב). ושם (צא, ב). ובח"ג שם (רנה, סע"א). [כ].

מהוידבר דעשרת הדברות: לעיל פ' במדבר טז, ג.

מוומ"מ עכשיו צריך לומר בלי נדר: ראה לעיל פב, ב ובמ"מ לשם.

מזואשה כי תדור: ראה לעיל בהערות וציונים מכ"ק אדמו"ר.
עוד הנחת כ"ק אדה"א בס' מאמרי אדה"ז הקצרים ע' ק.
מאמר זה בשינויים ובתוס' הגהות נדפס באוה"ת פרשתנו ע' א'שכז.
המאמר בארוכה — במאמרי אדה"א פ' מטות ע' א'תשיג.

מחואשה כי תדור: במדבר ל, ד.

מטזקף גדול שמורה שהוא ממקום גבוה מאד: ראה פרדס שכ"ט, פ"ג. באוה"ת מטות ע' א'שכז מציין לזח"ג קצא, ב.

נישראל עלו במחשבה: ב"ר רפ"א.
ת"ז ד' זיטאמיר (ו, א. כג, ב. עט, ב. פ, א. צט, ב. ק, א. קב, א [ב]. קסז, ב. [תז"ח קח, ד]). זח"ב (קיט, א-ב). ובזח"ג (רכט, ב. שו, ב). ובזח"א (א, רע"ב. כד, א). [כ].

נאה' בחכמה יסד ארץ: משלי ג, יט.

נבובד"ה בכ"ה בכסליו: תו"א כט, ד.

נגבד"ה שיר השירים: לקו"ת שה"ש א, ב.

נדתשובה . . תשוב ה': זח"ג קכב, א.

נהובד"ה יונתי בחגוי: לקו"ת שה"ש יז, ב.

נוביום ההוא אקים את סוכת דוד: עמוס ט, יא.

נזועמ"ש . . בענין צדקה: ראה לעיל יא, ד. מג, ד.

נחוע"פ יתקע בשופר גדול: ראה לקו"ת ר"ה ס, ג.

נטגאולה ראשונה בחי' חסד בזכות אברהם וכו': ומפרש ע"ז ביהל אור לתהלים שם [קכז, א] סי"ב (ע"פ מרז"ל פסחים פח, א): בית הראשון כנגד אברהם וכו'. ולהעיר מרמב"ן, תולדות (כו, כ). בחיי שם. ועוד. צפע"נ עה"ת ויצא כח, יז. — לקו"ש ח"ט ע' 26.

סגאולה שני' בזכות יצחק: ראה לקו"ש-ט ע' 27 שהשייכות דגאולה שני' ליצחק היא — כי יצחק הוא בחי' דין וגאולה השני' לא היתה גאולה שלימה. אבל מהמבואר בד"ה נחמו עת"ר בסופו (וראה גם ב"ב ג, סע"א) שיש מעלה בבית שני על בית ראשון — משמע שהשייכות דבית שני ליצחק היא גם מצד המעלה שבמדת הגבורה.

סאגאולה שלישית בזכות יעקב: ”יש לומר, שגאולה השלישית היא גאולה משולשת הכוללת גם ב' גאולות הראשונות, כמו שביעקב (ת"ת) נכללים גם אברהם ויצחק (חו"ג)". — משיחת ש"פ פנחס תשמ"ח הערה 36. וראה בארוכה בלקו"ש-ט ע' 26 ואילך. משיחת ש"פ מטות תנש"א סעי' ו. (סה"ש תנש"א כרך-ב ע' 713).

סבגאולה שלישית בזכות יעקב: ”ומבאר דגאולה השלישית היא גאולה נצחית. והביאור בזה בפשטות הוא כי מעיקרי הגאולה הוא — בנין בית המקדש. וע"י שמיתוסף עילוי בביהמ"ק הגאולה היא נעלית יותר, ולכן מקשר בלקו"ת המעלה דגאולה השלישית עם המעלה דביהמ"ק השלישי" — ד"ה גדול יהי' כבוד הבית-תשכ"ב (סה"מ מלוקט-ד ע' שלג).

סגסד"ה השמים כסאי: תו"א פ' בראשית.

סדובד"ה מזמור שיר חנכת הבית: לקו"ת ברכה

סהוישכון ישראל בטח בדד עין יעקב: דברים לג, כח.

סושהוא בחי' אמת: ראה לקמן פ' ואתחנן ה, ב. ביאוה"ז לאדהאמ"צ כט, ד.

סזתתן אמת ליעקב: מיכה ז, כ.

סחתורת אמת היתה בפיהו: מלאכי ב, ו.

סטקרוב ה' . . באמת: תהלים קמה, יח.

עואין אמת אלא תורה: בת"ז (תכ"א) דפוס זיטאמיר (נ, א). וע' לעיל (ד"פ סע"א). וש"נ. וע"ע זח"ג (רצז, סע"א). [כ].

עאוכמוצא מים אשר לא יכזבו: ישעי' נח, יא.

עבאני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.

עגשירו לה' שיר חדש: תהלים צו, א.

עדברבות בשלח ס"פ כ"ג: ראה גם אוה"ת במדבר ע' צג.

עהבפ' בא ס"פ י"ח: ראה גם לעיל פ' צו י, ג. וראה אוה"ת שמות-ח ע' ב'תתקלה.

עוועמ"ש הרמ"ז פ' תשא . . בענין שיר זכר: ”שבעתיקא ליכא נוק' כ"א כולו פנים ודכורא" — אוה"ת ויקרא כרך-ב ע' תצה.

עזבד"ה ושבתה הארץ: לעיל פ' בהר מ, א.

עחבביאור ע"פ וידעת היום: לקו"ת פ' ואתחנן ה, א. וראה במאמרי אדה"א פ' מטות ע' א'תשטו.

עטברבות ויצא פ"ע: ראה גם אוה"ת במדבר ע' צד.

פוהי' ה' לי לאלקים: בראשית כח, כא.

פאוהי' ביום ההוא יצאו מ"ח: זכרי' יד, ח.

פבוהי' ביום ההוא יתקע: ישעי' כז, יג.

פגואף את בריתי יצחק: ויקרא כו, מב.

פדכי כאשר השמים החדשים: ישעי' סו, כב.

פהתורה עבודה וגמ"ח: ראה אבות א, ב.

פוויקם עדות ביעקב: תהלים עח, ה.

פזסד"ה וארא אל אברהם: תו"א פ' וארא.

פחדכולא קמי' כלא חשיב: זח"א יא, ב.

פטב) דהנה כתיב הגידה . . פי' נפשי: מכאן ואילך באוה"ת שה"ש כרך-א ע' קל עם הגהות וקיצורים ובכרך-ג ע' תתלט עם הגהות. ובאוה"ת ויקרא-ב ע' תצז עד תי' כאהבת הבן אל אביו, ושם מבאר ענין אהבת הבן ע"ש.

צהגידה לי שאהבה נפשי: שה"ש א, ז.

צאואני בתוך הגולה: יחזקאל א, א. ראה אוה"ת ואתחנן ע' תכז. באוה"ת שה"ש-א ע' קלא יש הג"ה לכאן, שמבאר הפסוק.

צבכאהבת הבן אל האב: באוה"ת שה"ש-א ע' קלא מציין להענין כאהבת הבן אל האב לעיין בד"ה שיר המעלות ממעמקים ספ"ב ובפ' במדבר בד"ה וספרתם לכם רפ"ב.
באוה"ת ויקרא-ב ע' תצח ובסה"מ תרכ"ו ע' עה (בהוצאת תשמ"ט) כי האהבה בבחי' בן אל האב זהו מצד שרש הנשמה שעלה במחשבה. וראה שם שכ' שעי"ז יש לתרץ איך שייך הציווי על אהבה ואהבת ע"ש. ובמאמרי אדה"א כאן ע' א'תשיח שמבאר ב' ענינים הפכיים בענין אהבת הבן אל האב ע"ש.

צגגלו לאדום: ספרי מסעי לה, לד. וראה מגילה כט, א.
על"ק פ' תצא לה, (סע"ד). וש"נ. [כ].
וראה בהנסמן ע"ז בלקו"ש-ז ע' 210.

צדברא כרעא דאבוה: יונת אלם רפ"ב. וראה תוד"ה מקמי יבמות ג, א. וראה רש"י כתובות צב, א ד"ה כבע"ח.

צהאכלתי יערי: שה"ש ה, א.

צוזכרתי לך חסד נעוריך: ירמי' ב, ב.

צזשהוא בחי' כלה ולא אשה: ההפרש נתבאר במאמרי אדה"א כאן ע' א'תשכ ואילך שאהבת הכלה לחתן בנעורי' בבית אבי' קודם הנישואין שלא הי' לה עדיין יחוד וקירוב בפנימי' כלל שאין בזה אהבה כרשפי אש, ע"ש.

צחבד"ה זכור את אשר עשה לך עמלק: תו"א פד, ד.

צטמדבר הוא לשון דיבור . . ומ"ם פתוחה: ראה אוה"ת פ' במדבר.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org