מראי מקומות הערות וציונים, שיר השירים, דף מ״ו

אישראל עלו במחשבה: ב"ר פ"א, ד. ע"ל מטות (פג, ג). וש"נ. [כ].

בעל כפיך חקותיך: ישעי' מט, טז.

גגליף גליפו בטהירו עילאה: זח"א טו, א.

דביאור על זה: ראה הערת כ"ק אדמו"ר לעיל בהערות וציונים יט, ד. ושם רשום בכותרת: ”שבת פ' ויחי שקלאב טז טבת ס"ז". עם הגהות אחרות באוה"ת שה"ש ע' תשלו, ועם עוד הגהות בפ' עקב ע' תרכו ואילך בהתחלה ארץ הרים ובקעות.

הוהחיות רצוא ושוב: יחזקאל א, יד.

וכאברהם שקראו הר: פסחים פח, א.

זהר ההר הר ע"ג הר: תנחומא חקת יד.

חבזהר בשלח (ד"נ סע"א): ראה לעיל יג, ב.

טבד"ה נשא את ראש בני גרשון: לעיל נשא כא, א. וראה שם בהביאור כג, א.

יבד"ה נשא את ראש בני גרשון: ”פ"ה כי המדות דא"א שהם מקור המדות דז"א נק' הר ההר" — אוה"ת ואתחנן ע' קמא.

יאיראה בושת: ע' בסידור אדמו"ר ריש הערה לתיקון חצות, יעו"ש. [כ].

יבולא יכנף: ישעי' ל, כ.

יגשל"ת גדלה מעלתן מבחי' עשה: ראה לעיל ט, ב. אגה"ת פ"א.

ידוזהו רחימו ודחילו: באוה"ת שה"ש ע' תשלז ובאוה"ת פ' עקב ע' תרכו מציין על זה: ”(כך סדרן מלמעלה למטה)".

טובחכמה יסד ארץ . . וכונן שמים בתבונה: משלי ג, יט.

טזאבא יסד ברתא: זח"ג רנו, ב.

יזלא תלבש שעטנז: דברים כב, יא.

יחואהבת ב"פ אור: בע"ח ש' לאה ורחל (פ"ג). [כ].

יטכל המרחם על הבריות: שבת קנא, ב.

כב' בחי' העלאות: הא' ע' ש' פנימי' וחיצוני' דרוש (ג-ה). [כ].

כאאבל יש עוד: (הב'). ע' ש' הולדת או"א וזו"ן (פ"ה). וש' מ"ן ומ"ד (דרוש ד). [כ].

כבתלת כלילן גו תלת: ראה ע"ח שער עיבור יניקה מוחין.

כגונמשך מזה מ"ד המשכת מוחין חדשים: באוה"ת שה"ש כאן ע' תשלט מוסיף ”(גלוי אור חדש בחי' בליטה כו')".

כדבד"ה קול דודי: לעיל יד, ד.

כהאשה מזרעת תחלה יולדת זכר: ברכות ס, א.

כובביאור ע"פ שחורה אני: לעיל ט, ב.

כזבע"ח שער א"א (פרק א' ב'): ראה גם אוה"ת שה"ש כרך ב ע' תקיא ואילך.

כחוברית שלומי לא תמוט: ישעי' נד, י.

כטועיין בהרמ"ז . . בח"י עלמין כו': ”פי' דהיינו פנימיות יסוד דעתיק" — אוה"ת נ"ך כרך א ע' שי.

לבד"ה חייב אינש: תו"א צט, ג ושם מציין לכאן.

לאכחותם על זרועך: שה"ש ח, ו.

לבמארז"ל כל אות שאין גויל מוקף: מנחות כט, א.

לגהאותיות הוא מלשון אתא: ישעי' כא, יב. ראה מאמרי אדה"ז — ענינים ע' סו, וע' תמג.

לדאבא יונק ממזל ח': ראה שער או"א.

להבע"ח שער א"א פ"ה ויש בחי' שערות מעולין כו' ויש בחינה אחרת כו': ”ויש בחי' שערות מעולין מן הלבנונית ויש בחי' אחרת שהלבנונית מעולה מן השערות כמ"ש במ"א בענין היחודים ביחוד חמישי" — אוה'ת תצוה ע' א'תשכה. וראה באוה"ת פ' נצבים ע' א'רפ.

לווזה נתבאר במבוא שערים ש"ג ח"ב ספ"ט: ראה אוה"ת נצבים ע' א'רפ: ”שהוא לפי שהשערות הם ווי"ן ונמשכים מת"ת דעתיק שבקרומא דאוירא ולבנונית גלגלתא מנו"ה דעתיק".

לזסופר וספר: ס"י פ"א, מ"א. ראה לעיל שמע"צ פ, ב.

לח(כאן מדבר בענין ההמשכה . . ונהורא אוכמא כו' ע"ש): באוה"ת שה"ש כרך ב ע' תשלט. ובפ' עקב ע' תרכח נמצא הגהה זו בשינוי: ”(נ' דכאן מדבר באותיות הנמשכין משכל למדות אשר א"כ הקלף הלבן והאותיות הכל בחו"ב. וזהו ענין סופר וספר כו', ולעיל דיבר באותיות הנמשכים מגלגתא לחו"ב, וכ"ה בע"ח דבינה נק' קדלא חיורא לגבי ז"א כו', כי מת"ת דאי' נעשה כתר לז"א שנק' חיוורא ומנה"י דאי' נעשו מוחין לז"א שהם האותיות כו' וזהו ענין סופר וספר, אך לכאורה ספר כולל גויל הלבן והאותיות והיינו תנה"י דאימא, וסופר הוא חכמה שהוא הכותב האותיות על הגויל כו')".

לטברע"מ פ' שופטים . . גבי גרמין . . והרמ"ז: ראה אוה"ת פ' שופטים ע' תתנה ואילך. ביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תתרלב: ”בס"ת שכותבים באותיות בדיו ע"ג קלף לבן האותיות הם בחי' לבושים והקלף לבן הוא העצמיות . . ואעפ"כ מתאחדים יחד וע"י לבנונית הקלף ניכרים יותר אותיות השחורים כו', ועד"ז הוא בחי' חו"ב דאצי' שהוא בחי' התורה שניתנה באש שחורה שהוא אותיות דבינה ע"ג אותיות לבנה שהוא חכמה".

משו"ה שנתהוו בו — וכמ"ש במ"א: ראה ביאוה"ז לאדה"א קכב, ג. ובאוה"ת הנ"ל (שהם הגהות לד"ה הנ"ל).

מאבביאור ע"פ ועשית ציץ: תו"א פד, א.

מבע"ח שער כ"ה דרוש ה': ראה גם לעיל פ' צו יא, א.

מגתפארת דאימא שנעשה כתר לז"א: וע"ע ריש שער מיעוט הירח. [כ].

מדכי רצועות תש"ר תליין על לבא: נתבאר בסידור ע"פ שימני ובאוה"ת ויקרא פ' בחקותי כרך ג ע' תתקכה ואילך.

מהוגם כשרים כשנעשים הרצועות מקלף: או"ח סל"ג ס"ג. שו"ע אדה"ז שם.

מועיין בזהר פ' פינחס (דרל"ו ע"ב): דא קשר של תפילין דהיא אחידת בהו כו' תרין רצועין נפקין מסטרא דא ומסטרא דא רזא דתרין ירכין כו' דהא מלעילא נפקין תרין רצועין רזא דתרין דרועין מימינא ומשמאלא ודלית ואתאחידת בהו לבתר אתפשטו ירכין לתתא כיון דאיהי אתאחידת לעילא כדקא יאות נחתא לתתא לאתאחדא באוכלסהא כו' עכ"ל. ופי' דבריו ששני רצועות היוצאים מהמעברתא עד הקשר הם חו"ג תרין דרועין וכשיוצאין למטה מהקשר עד דתליין גם על ליבא הם נו"ה תרין ירכין כו'" — אוה"ת עקב ע' תרכט.

מזוכמו שאיתא באדרא זוטא (דף רצ"ב ע"א): ראה יהל אור ע' תלט ושם מציין גם לעיין בתו"א פי' יתרו וביאורו ע"פ זכור ושמור בדבור אחד, ולביאוה"ז מאדה"א פ' בשלח על התוספתא ד"נ ע"א תלת רוחין דכלילן בתלת. מאדה"ז על מארז"ל ע' שכג. וראה לעיל פ' שמיני יט, ב. סה"מ תרל"ה ח"ב ע' תב ובמ"מ לשם.

מחבד"ה ענין האבות הן הן המרכבה: תו"א עג, א.

מטוימינו תחבקני: שה"ש ב, ו.

נרצועות שחורות הלמ"מ: שו"ע סי' לג, ס"ד.

נאבביאור ע"פ שחורה אני: לעיל ד, ג.

נבשער רישי' כעמר נקא: דניאל ז, ט.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org