מראי מקומות הערות וציונים, אמור, דף ל״א

אונקדשתי: בשינויים בסה"מ תקס"ג ח"א ע' שנה.
הגהות וקיצורים — באוה"ת ויקרא-ג ע' תתלה.
ראה מאמרי אדה"א ויקרא-ב ע' תרכא.
ראה ד"ה דבר גו' קדושים תהיו, תקס"ב (נדפס במאמרי אדה"ז, תקס"ב־ סוף סהמ"צ להצ"צ) ובהביאורים שם. אוה"ת ויקרא (ע' קח). סהמ"צ להצ"צ מצות קידוש השם, מצות אמירת קדושה.
בד"ה ונקדשתי תשכ"ה (סה"מ מלוקט-ד ע' רמה). נתבארו כמה ענינים מהמאמר והביאור.

בונקדשתי בתוך בנ"י: ויקרא כב, לב.

גקדוש יהי' גדל פרע: במדבר ו, ה.

דשרפים עומדים ממעל לו: ישעי' ו, ב.

הכי עמך מקור חיים: תהלים לו, י.

ואני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.

זאתה הוא קודם שנבה"ע: נוסח תפלת השחר (עד שלא). של"ה ג, ב. ובהנסמן במאמרי אדה"ז-פרשיות לע' תקעב.

חאני ראשון ואני אחרון: ישעי' מד, ו.

טשהחיות המלובש בהראש נעלה יותר הרבה מחיות שבגוף: בלקו"ש חכ"ז ע' 382 מבאר במה שנתבאר בכ"מ אשר בהחיות אין הפרש כמו שהוא במוח או בצפורן שברגל, לפי שהחיות הוא עצמי וכו' ובכמה מקומות ומהם בלקו"ת פ' אמור ד"ה ונקדשתי כתוב שהחיות המלובש בראש נעלה יותר על חיות הגוף וכו'. ”החילוק בין שני המקומות הנ"ל הוא שבחיות עצמו ישנו עצם החיות וגילוייו, ובעצם החיות הרי אין שייך לחלק ולומר, שהרגל הוא פחות חי מאשר הראש, משא"כ בגילויי החיות בכחות הנפש הרי כמה כחות לנפש והם תרי"ג במספר, וזה גופא הוכחה שאין זה עצם החיות, ומחולקים לפי האברים שבהם מתלבשים ועיין תניא פרק נא" ע"ש עוד.

יגבוה מעל גבוה שומר: קהלת ה, ז.

יאולכבודי בראתיו: ישעי' מג, ז.

יבוהארץ הדום רגלי: שם סו, א.

יגדשית ספירן מקננין ביצירה: ת"ז ת"ו. ראה מאמרי אדה"ז — הקצרים ע' תקנב.

ידהיושבים ונהנין מזיו: ברכות יז, א.

טוובמדרש תלים: קג, ד. ראה אגה"ק סי' טו ובליקוט פי' שם.

טזאיהו תפיס בכולהו עלמין: זח"ג רע"מ רכה, א (בשינוי לשון). הובא בתניא שער היוה"א ספ"ז.

יזממכ"ע . . עלמא דאתגליא: ע' זח"ג רכה, א ממכ"ע. וע' זח"א יח, א. קנב, א. קנח ריש ע"ב עלמדא"ג, ע"ש. [כ].

יחומבשרי אחזה אלו-ה: איוב יט, כו. ראה לקמן ואתחנן ד, א. מאמרי אדה"ז — הקצרים ע' רסד. מצות האמנת אלקות מה, א. ד"ה ה' לי בעוזרי תשי"ז סעי' ד (נדפס בסה"מ מלוקט-ב ע' נח).

יטקיסטא דחיותא: ע' בפע"ח שער ק"ש שעהמ"ט פ"ג, ושם בש' ר"ה פ"ו קטו, ג — ד' קארעץ — ובע"ח ש' הנסירה פ"א פו, א — ד' ירושלים — ובש' החשמל פ"ב והוא ל' הזח"א פג, א. [כ].

כשינה אחת מס' במיתה: ברכות נז, ב.

כאמברכים בכל בוקר . . המחזיר נשמות: ברכות ס, ב.

כבבכ"י מתחדש החיות ונעשה ברי' חדשה: כמ"ש חדשים לבקרים גו' (איכה ג, כג). וראה שו"ע אדה"ז מהדו"ק ד, א.

כגהעולם הוא גוף גדול: אבות דר"נ לא, ג. קה"ר א, ט (בשינוי לשון).

כדהחיות המהוה אותן: שמצד עצמן ג"כ אין להם חיות, כמו הגוף הגשמי אף שהן רוחני' הרי הם כמו הגוף כו' וכאן שרואה א"ע חי הרי משיג שיש בו התלבשות החיות ממקור החיים א"ס ב"ה וזהו כו' כ"כ בהכת"י שלפני שתח"י [כ].

כהע"פ וידעת היום: לקו"ת ואתחנן ד, א.

כואינו מתלבש בתוכן כלל: נזכר באוה"ת בשלח ע' תמד.

כזומהוה — שנת"ל: בפ"א. [כ].

כחכי נשגב שמו לבדו: תהלים קמח, יג.

כטמי לי בשמים: שם עג, כה.

לאבל שמו עצמו הוא: [עצמו] דהיינו אפי' בחי' סוכ"ע [הוא]. [כ].

לאאין ערוך אליך: תהלים מ, ו.

לבאלקים חיים ומלך עולם: ירמי' י, י.

לגמלכותך מלכות כל עולמים: תהלים קמה, יג.

לדאתה קדוש ושמך קדוש: נוסח תפלת שמו"ע.

להבד"ה לכן אמור לבנ"י: תו"א נז, ב ואילך.

לובשכמל"ו: פסחים נו, א.

לזולכן הד' סטרין . . הם בטלים: ראה ברכות יג, ב.

לחאין ערוך לך: ברכת יוצר דשבת.

לטאתה הוא ראשון . . אין לנו מלך: בד"ה ”עזרת אבותינו" [ברכת אמת ויציב] הל' כך.

מקדוש יהי' גדל פרע: ב' ענינים בשערות נתבאר בארוכה בסה"מ תקס"ה-ב ע' תתלו ואילך. דרך מצותיך קד, ב. נזכר באוה"ת נ"ך-ב ע' תשסד.

מאועתיק יומין יתיב: דניאל ז, ט.

מבהמתנשא מימות עולם: ברכת יוצר. וע' מ"א א, ה ”מתנשא". וע' מיכה רס"י ה' מימי עולם. [כ].

מגששת ימים עשה ה': שמות כ, יא.

מדשרומז למדות עליונות . . יום ראשון נמשך חסד . . אור ומים כו': זח"א רמז, א. זח"ג רחצ, ב. ועוד. ראה ג"כ שו"ת הרשב"א ח"א סי' תכג.

מהאור ומים כו': וכנזכר בלקו"א ח"ב כ"ה בכת"י. [כ].

מוהמעתיק הרים: איוב ט, ה.

מזע"פ ביום השמיני עצרת: לקו"ת שמע"צ פג, ב.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org