RebbeHub
עב · EN
ספרייה

ליקוטי תורה, מראי מקומות הערות וציונים

מראי מקומות הערות וציונים, ראש השנה, דף ס״ב

אובני יעקב הם המקבלים מבחי' עקביים: ראה המשך בששה"ק ח"ב ע' תתקצב.

בוכמציץ מן החרכים: ע"פ שה"ש ב, ט.

גשהרוחניות היא בבחי' גסות ועביות: ראה בסה"מ תרע"ח בד"ה למען ידעו ע' לא: . . ואפי' הארה קטנה ביותר הבאה ע"י ריבוי צמצומים מאד, ה"ז מ"מ אלקות. ועמ"ש בד"ה להבין ענין מי א-ל כמוך בענין גסות הרוח כו', ואפשר י"ל דבחי' הארה אלקית שבאה בריבוי צמצומים ה"ז למטה במדרי' מבחי' גסות הרוח דנשמה להיות שזה בחי' פנימיות וזה בחי' חיצוניות כו'. ומ"מ צ"ע שהרי הנשמה נעשה בבחי' יש כו', ע"ש. וע"ע המשך בששה"ק תער"ב ח"א ע' שפז וע' תקנג. ח"ג ע' א'תסט וע' א'שנה.

דנקרא ברע"מ בשם סרכות הריאה: בבוך 269 רעו, א בד"ה ענין תשובה קדמה לעולם (הנדפס במאמרי אדה"ז הקצרים ע' שכט-של), נמצא הגהת הרה"ח וכו' מוהרא"י ריבלין על התיבות ”ובר"מ נק' בחי' זו בשם סרכות הריאה": פ' צו דכ"ח וע' כ"י [כתב-יד] ד"ה למען תזכרו ע"ז.

הברע"מ . . דרכ"ז סע"ב: באוה"ת נ"ך כרך א ע' קסד מציין ”בענין כנפי ריאה צ"ל בלא סירכא" ע"ש שכתב שמכאן ”י"ל דכנפי הריאה המניפי' על הלב הלב הוא מל' וששה כנפי הריאה הם ששה כנפי השרפים שהם המעלים את המל'".

ווהעצה היעוצה לזה: ראה סה"מ תרס"ט ע' קיח ואילך.

זבזוהר פ' שלח (דקס"ח א'): ראה תניא פ' כט. וראה באוה"ת פ' חקת ע' תתל.

חמתברך בלבבו לאמר שלום יהי' לי: דברים כט, יח.

טלב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה: תהלים נא, יט. וראה גם מאמרי אדה"ז הקצרים ע' רטו.

יוכי ס"ד שהלב נשבר ונדכה: באוה"ת פ' חוקת ע' תתלו מציין לכאן. וראה שם גם ע' תתנח.

יאמרום וקדוש אשכון: ישעי' נז, טו.

יבבפ' עקב סד"ה ארץ הרים ובקעות: לעיל יח, ב.

יגלשארית נחלתו: ראה גם אוה"ת בראשית צ, א.

ידנחלת יעקב: ישעי' נח, יד.

טוויעקב חבל נחלתו: דברים לב, ט.

טזוהי' שארית יעקב: מיכה ה, ו.

יזנחלה עבר על נפשנו: תהלים קכד, ד.

יחהחסד נמשל למים: ראה מא"א אות מ, סט"ז.

יטומים מנתקין סרכות הריאה: ביצה מ, סע"א.

כשיר המעלות: נאמר בשנת תקנ"ה — ראה להלן ברשימת הכתבי-יד. הנחה אחרת במאמרי אדה"ז — כתובים ח"א ע' קטז.

כאשיר המעלות ממעמקים: תהלים קל, א.

כבניתקן לומר בעשי"ת: כמבו' בפע"ח [תפלת] ר"ה (פ"ז) ב' הרמ"ע מפאנו מענין העשרה עומקים בעשי"ת. וע' זהר אחרי (סט, ב). וע' במג"א [שו"ע או"ח] (סי' נד, סק"ב). [כ]. ראה גם בהנסמן בס' מאמרי אדה"ז — פרשיות ע' תתמא.

כגבזח"ב בפ' בשלח (דס"ג ע"ב): ראה אוה"ת שה"ש ע' מ. ביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תשעז.

כדכי פנו אלי עורף: ירמי' ב, כז.

כהחלק אלו-ה ממעל: איוב לא, ב.

כובביאור ע"פ ולא תשבית: לעיל ויקרא ד, ב. וראה שם בשם מהר"ל מפראג.

כזהשמים כסאי והארץ: ישעי' סו, א.

כחשהוא מדרגה התחתונה: בין ב' המדרגות שבנשמה ראש ורגל. עיין באוה"ת פ' שמות ע' לז שמציין לכאן, וכן מציין לכמה מקומות בדא"ח. וראה גם אוה"ת כי תשא ע' א'תתסב.

כטשהיא שרפרף: ראה חגיגה יב, א.

לאני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.

לאהי' הוה ויהי': פיוט וכל מאמינים.

לבבע"מ נברא העולם: אבות רפ"ה.

לגיהי אור ויהי כן יהי רקיע ויהי כן: ראה בראשית א, ג-ז.

לדבאריכות ע"פ השמים כסאי: תו"א א, ב.

להבחי' יחידה: ב"ר יד, ט. ראה אוה"ת בראשית ח"ג תעט, א.

לובכל מאדך: דברים ו, ה.

לזבד"ה כי המצוה הזאת: לעיל פ' נצבים מה, ד ואילך.

לחוישב יעקב בארץ מגורי אביו: בראשית לז, א.

לטויברא את האדם בצלמו: בראשית א, כז.

מבד"ה ציון במשפט תפדה: לעיל פ' דברים א, א.

מאבד"ה כי תצא: ראה לעיל פ' כי תצא לו, ד.

מביעקב יו"ד עקב: ע"ל (סב, רע"א). וש"נ. [כ].

מגיו"ד הוא חכמה: ראה קה"י בערכו.

מדסד"ה שמאלו תחת לראשי: תו"א פ' כי תשא.

מהבד"ה לא הביט און: לעיל פ' בלק.

מוישראל לי ראש: לקמן מציין לכמה מקומות בדא"ח.

מזכענין שמשא . . בבחי' ישראל: מובא בד"ה ציון במשפט תשל"ה (סה"מ מלוקט ח"א ע' קנב) הערה 17.

מחהכרת תכרת הנפש: במדבר טו, לא.

מטבד"ה שחורה אני: לקמן שה"ש ה, ד.

נובד"ה ביום השמע"צ: לקמן פג, ב.

נאשובה ישראל עד ה' אלקיך: הושע יד, ב.

נבכי כשלת בעונך: הושע שם.

נגהרשעים בחושך ידמו: ש"א ב, ט.

נדעון עקבי יסובני: תהלים מט, ו.

נהעונותי עברו ראשי: תהלים לח, ה.

נושמע ל' הבנה: ראה ש"א ג, י. רש"י בראשית מא, טו.

נזשמע והבן: ל' זח"ג (קלח, ב). וע' בפ' שלח — פ' נסכים (מ, ג). [כ].

נחאלקינו . . כחנו וחיותנו: עבד"ה מה טובו קרוב לסופ"א [עג, ב]. וע"ע בפינחס (פ, א). ושם [מסעי] (צא, ג). וע"ע בואתחנן (יב, ג). וכאן (סג, א). [כ].

נטיש בן שיכול למס"נ: ראה זח"ג רפא, א. אוה"ת פ' משפטים ע' א'רסח.

סוגם אינו מחויב ע"פ הדין: וראה טושו"ע סר"מ, ס"ה.

סאחייך קודמין: ב"מ סב, א.

סבאבידתו ואבידת אביו: ב"מ לג, א.

סגאך הנשמה אינו כך רק כולא חד ואינה נפרדת ממנו ית' כלל: שמזה משמע, שהחיוב דמס"נ על קדה"ש הוא גם מצד זה שבנ"י הם בנים להקב"ה (מכיון שאינם נפרדים). ועיין בתניא ספכ"ד: אפי' בעבירה קלה כו' גזירת הכתוב הוא (דלכאורה משמע דגזה"כ הוא ביהרג ואל יעבור — אף שי"ל דיעבור פ"א כדי שישמור פעמים הרבה). — לקו"ש חי"ז ע' 394 הערה 54.

סדבד"ה אלה פקודי: לעיל פ' פקודי ד, א.

סהבד"ה וכל בניך: לעיל פ' ראה.

סוובכל נפשך במס"נ ממש: ראה ברכות פ"ט, מ"ה.

סזאע"פ שחטא ישראל הוא: סנהדרין מד, א.

סחיש ב' מיני רחמנות: ראה לעיל מא, א. אוה"ת כי תשא ע' ב'סט.

סטמי א-ל כמוך: מיכה ז, יח.

עאבי ואמי עזבוני: תהלים כז, י.

עאכי אבי ואמי עזבוני היינו בחי' אב הרחמן ועכ"ז וה' יאספני היינו בחי' אב הרחמים: כאשר בחי' ”אבי ואמי" שבנפשו היא אצלו בשלימות, אז די לו גם בבחי' ”אב הרחמן" — הרחמים דהשתל', בחי' ”אבי ואמי" שלמעלה. אבל כאשר בחי' ”אבי ואמי" [בחי' ההשתל'] שבנפשו עזבוהו, הנה עי"ז נעזב הוא ח"ו גם מבחי' ”אבי ואמי" שלמעלה. ואז — צריך [וע"ד המבואר באגה"ק סי' יו"ד] הוא לבחי' הרחמים שלמעלה מהשתל'. — לקו"ש ח"ז ע' 231.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org

יובא מ: sefaria-index · Kehot Publication Society · CC BY-NC · במקור · העותק השמור ב־RebbeHub

הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
השינוי יופיע אחרי שאחראי האוסף יאשרו. כל גרסה נשמרת בהיסטוריה.
דיווח על בעיהבלי חשבון
מה לא בסדר?
מה לא בסדר?
הדיווח גלוי לכולם באתר (בלי שמכם), חוץ מדיווח על זכויות יוצרים או תוכן פוגע. אל תכתבו כאן פרטים אישיים. או פתחו דיווח מלא, עם כותרת ותיוגים
הטמעה באתר אחר