מראי מקומות הערות וציונים, האזינו, דף ע״ג

אסעי' ה: ראה אוה"ת נ"ך כרך ב ע' תשפו כעין קיצור לסעי' זה.

בהגשם יורד בענן: ראה באוה"ת ויקרא כרך א ע' קצה בשם רבינו בחיי ס"פ עקב.

גהמכסה שמים בעבים: תהלים קמז, ח.

דמאדים אשר יעלה מן הארץ: ראה בראשית ב, ו.

הישת חשך סתרו: תהלים יח, יב.

ומרחוק ה' נראה: ירמי' לא, ב.

זיערוף כמטר לקחי: דברים לב, ב.

חלבחי' המשכה עליונה זו דיערוף כמטר לקחי: ביהל אור ע' שסח מציין ”דעיקר השמחה בישראל על ירידת גשמים זהו מפני שזה מורה על בחי' ויבא כגשם לנו, עיין מזה בלקו"ת בד"ה האזינו השמים דרוש הראשון בפי' יערוף כמטר לקחי, ואף דשם נתבאר דבחי' אהי' כטל לישראל זהו בחי' עליונה יותר מ"מ צ"ל ג"כ יערוף כמטר כו'" ע"ש.

טרמ"ח . . אברין דמלכא: נ' לעיל (נד, א). [כ].

יהדם הוא הנפש: דברים יב, יג.

יאוכמ"ש בזהר ס"פ ויקרא (דכ"ה סע"ב): ראה גם לקמן שה"ש כה, ג ובאוה"ת שה"ש כרך ב ע' שצה.

יבהרעיפו שמים ממעל: ישעי' מה, ח.

יגוז"ש במדרש פ' האזינו: פ"י, ב.

ידחכם אינו מדבר בפני מי שגדול: אבות ה, ז.

טוכי עם קשה עורף הוא וסלחת: שמות לד, ט.

טזדאיתא במדרש דקשה עורף לשבת קאמר: שמו"ר ספמ"ב. וראה בתו"א קכג, ב.

יזלא ע"ה חסיד ולא בור ירא חטא: אבות ב, ה (בשינוי סדר).

יחלא עם הארץ . . ולכן מתלבש בחכמה תחלה: ”ועמ"ש בד"ה האזינו השמים דרוש הראשון ספ"ה בענין ולא עם הארץ חסיד מפני שבחי' חסד עילאה שהוא בחי' ורב חסד אינו מאיר אלא בבחי' חכמה דוקא שהיא התורה, וזהו ע"ד שביאר כאן רבינו ז"ל [באוה"ת שם] בענין לשארית נחלתו שבבחי' זו דוקא מאיר ורב חסד" — אוה"ת בראשית כרך א צ, ב.

יטבביאור ע"פ וקבל היהודים: תו"א צז, ב.

כורב חסד: שמות לד, ו.

כאתלת קשרין קוב"ה אורייתא וישראל: ראה זח"ג עג, א.

כברע"ק הי' דורש על כל קוץ וקוץ: מנחות כט, ב.

כגידבר עמים תחתינו: תהלים מז, ד.

כדוסוכה תהי' לצל יומם: ישעי' ד, ו.

כהה' צלך: תהלים קכא, ה.

כוובצל ידי כסיתך: ישעי' נא, טז.

כזופי יגיד תהלתך: תהלים נא, יז.

כחאין הטל נפסק: תענית ג, א.

כטאלא עד מקור נשמות ישראל ומזליהם העליון: ראה לעיל עא, ג. לקמן שה"ש טז, ד ובמ"מ בענין אין מזל לישראל.

לטלא דבדולחא: ועל"ק שה"ש (לה, סע"ד). [כ].

לאויתן לך האלקים: בראשית כז, כח.

לבבאגה"ק ד"ה למה נסמכה: סי' כח. וראה המשך מים רבים תרל"ו פרק קעד.

לגלהיות תחיית המתים . . עצמיות טל: ראה שבת פח, ב. אוה"ת מג"א ע' קפב. (הוצאת תש"נ).

לדבביאור ע"פ צאינה וראינה (בפ' קדושים): נדפס להלן בדרושי שה"ש כב, ב ואילך. (ונמצא בכת"י מס' 4 (שהוא מהדו"ק מלקו"ת ויקרא) בין דרושי פ' קדושים. וראה גם בהנסמן להלן ברשימת הכתבי-יד לד"ה צאו"ר. ולהלן ובהמ"מ לסוכות פא, ד. שה"ש ב, ד. לעיל פינחס עט, ד. מסעי צה, ב. ועוד).

לההאזינו השמים: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי בסה"מ תקס"ז ע' שנה. ושם בע' שס ביאור על המאמר.
הגהות וקיצורים נדפסו באוה"ת האזינו ע' א'תרנ. קיצורים א'תרנה. שם כרך ה ע' ב'קמ. הגהות בכרך ו ב'תקכב. ובע' ב'תקכה.

לוהאזינו השמים ואדברה: דברים לב, א.

לזהעדותי בכם היום את השמים ואת הארץ: דברים ל, יט.

לחשמים וארץ . . שבעל פה: הובא בס' ערכי הכנויים לסה"ד וש"נ המ"מ בזה בע' שמים. וע"ע בילקוט ראובני ר"פ האזינו. [כ]. ראה אוה"ת נ"ך כרך א ע' שיז.

לטשמים נוטריקון שם מים: חגיגה יב, סע"א.

מוהתו' נמשלה למים: ב"ק יז, א.

מאהוי כל צמא לכו למים: ישעי' נה, א.

מבכי מן המים משיתיהו: שמות ב, י.

מגכך התורה . . ולכך כל התורה היא רק סיפורי מעשיות: בסה"מ תקס"ז ע' שנה כאן מבואר יותר הנמשל וז"ל שם: ”כך אור החכמה שבתושב"כ אין לה השגה והבנה פשוטה אלא נעלמה היא בספורי מעשיות בעלמא וכיוצא, רק כשבאין המצות הכתובי' בה לידי קיום מעשה ה"ז כדמיון המים כשהן בכלי שיש לה גוון לפי אופן גוון הכלי, כך ע"י מצות מעשיות שעושין ישראל אזי יש לתורה גוון" ע"ש.

מדחכים ולא בחכ' ידיעא: ת"ז בהקדמה.

מהדלית מח' תפיסא בי': ראה ת"ז שם.

מואלה המצות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם: חיבור ב' כתובים, ויקרא כז, לד. יח, ה. ראה בסה"מ תקס"ז ע' שנו הדיוק בתי' ”וחי בהם".

מזועשיתם אתם אתם כתיב כאלו עשאוני: זח"ג קיג, א. וראה סנהדרין צט, ב. ויק"ר לה, ז.

מחוזהו"ע עוסק בתו' לשמה: ראה אבות רפ"ו.

מטכל הנק' בשמי ולכבודי: ישעי' מג, ז.

נאין כבוד אלא תו': אבות פ"ו, מ"ג.

נאעוטה אור כשלמה: תהלים קד, ב.

נבדר"י קארי למאני מכבדותא: שבת קיג, א.

נגהמלך אין רואים אותו כשהוא ערום: סנהדרין כב, א.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org