מראי מקומות הערות וציונים, שלח, דף מ׳

אשיתגלה כח אדני שהוא בכתר דא"א: כפי' הא' באוה"ת שלח ע' תעג. ראה סה"מ תרע"ח ע' שנ.

בנק' מצות המלך בלי טעם: ולא רק שאין זה מושג בשכל שלנו, אלא שהוא רצון עצמי ש”אין טעם לרצון זה כלל", ועד שאין לו גם ”טעם כמוס ונעלם" (המשך תרס"ו ע' עו). — לקו"ש חט"ו ע' 312. ראה גם לקמן נצבים נ, ג. ב' ענינים אלו נתבארו בארוכה בעטרת ראש לעשי"ת נח, ב ואילך. סה"מ תרס"ו ע' נו. ועוד. ד"ה מרגלא בפומי' דרבא תש"מ.

גאלו נצטוה לחטוב עצים: ראה המשך תרס"ו ע' נד. לקו"ש חי"ח ע' 230 ואילך ובהמצויין שם. [ע"ד לשון זה נמצא במו"נ ח"ג פנ"א בהערה ”תעשה מצוה . . כמו . . יחטוב עצים מן היער", אלא ששם הוא משל על העושה מצוה בלי כוונה כלל (”לא מי שצוה לעשותו כו'"). ואכ"מ]. — לקו"ש חכ"א ע' 17.

דוע' בזהר פ' בלק ובהרמ"ז שם: הלשון נעתק באוה"ת פ' ואתחנן ע' שנ.

הכמ"ש במ"א בביאור ע"פ וכל העם רואים: סה"מ תקס"ה-ב ע' תרלח ואילך [ראה תו"א עד, ב]. אוה"ת ויקרא-ב ע' תקפט. אוה"ת יתרו ע' ב'ז ואילך.

וברוך כבוד ה' ממקומו: יחזקאל ג, יב.

זכבוד הוא בחי' מל': ראה מאו"א כ, ו.

חבזהר ח"ג (דקס"א ב': באוה"ת שלח ע' תקה ”דפי' כח היינו הכח הנמשך מעתיק". וראה לעיל בהמ"מ לדף לט, ג.

טודרצ"ה ב': מאן כח כו' ההוא דאקרי מזלא קדישא" — אוה"ת שלח ע' תקה. וראה לעיל לט, ג.

יבפ' נסכים: המאמר משנת תקנ"ז — ראה ברשימת המאמרים שבסו"ס מאמרים קצרים ע' תריח הערה 91.
בדרך מצותיך צג, ב מציין ”תורה ברבים בפ' שלח בפ' נסכים כי תבואו אל ארץ מושבתיכם שם נת' הטעם ענין הקרבנות ובנסכים".
ממאמרי אדה"א במדבר-ג ע' א'קפח. מיוסד על מאמר זה. אוה"ת כרך-ו ע' א'תשצב ובשינוים והגהות אחרות שם ע' א'תתב. קצורים ע' א'תתג. ראה גם ד"ה זה ש"פ שלח תשמ"ג. ד"ה להבין ענין הנסכים תשמ"ז.

יאמבכל התורה שנק' ארץ כנען: להעיר מתו"א כו, ג ”ומה הוא היחוס שבח אי' בזה".

יבארץ מלשון רצון: בראשית רבא פרשה ה. נתבאר באוה"ת בראשית-ב דף תפא, ב.

יגוכ"ה בפרדס . . ערך ארץ: ראה גם אוה"ת ויקרא-ב ע' תמב.

יד(פ"ב דברכות) כל הקורא ק"ש: יד, סע"ב.

טואש מן השמים ע"ג המזבח: ראה ויקרא ט, כד.

טזיסוד א' פשוט: באוה"ת במדבר כרך-ו ע' א'תשצג הג"ה ארוכה בשם פי' המשניות להרמב"ם בענין יסוד א' והאדם מד' יסודות.

יזכי הנה האדם הוא מורכב מד' יסודות: מסומן לעיל ה, סע"א מאדר"נ פנ"א ובשם ע"ח שמ"א פ"ג.

יחכנגד ד' אותיות של שם הוי': בלקו"ת שם מציין לע"ח שמ"א פ"ג.

יטבד"ה והי' מספר בנ"י: לעיל ה, ב.

כע"פ כי תצא: לקמן פ' תצא לד, ג. וראה גם לקמן פנחס עה, סע"ד.

כאשרפים עומדים: ישעי' ו, ב.

כבבביאור ע"פ והניף הכהן: לעיל פ' אמור לז, ג ואילך.

כגאע"ג דאיהו לא חזי: מגילה ג, א.

כדיזל מים: במדבר כד, ז.

כהישראל עלו במחשבה: ב"ר א, ה. נסמן לעיל פ' צו טז, ג ולקמן פ' מטות פג, ג. באוה"ת במדבר-ו ע' א'תשצה מפרש: ”(ר"ל דלפיכך הנשמות שבכל עולם הם במעלה יתירה על המלאכים שבעולמות ההם)": פי'.

כוכמ"ש בזח"א וירא דק"ג ע"א: ראה לעיל פ' במדבר א, א. ולקמן פ' מטות פה, ב.

כזכי הנפש מלאה אותיות: נסמן לעיל פ' נשא כו, ב.

כחכי לא מחשבותי מחשבותיכם: ישעי' נה, ח.

כטע"פ אני ישנה ולבי ער: באוה"ת שם ע' א'תרצה יש כאן הג"ה ארוכה ומציין לתו"א בד"ה זכור.

ללהסיר החמימות שבלבו: בקונטרס העבודה ע' 26 מציין שזהו כמו שכתוב בתניא פמ"ג: שלא תתלבש בשום דבר הנאה.

לאולהיות גובר . . להכלל באחדותו ית': באוה"ת במדבר כרך-ו ע' א'תשצה יש הג"ה: (כי לפי ששרש הנשמה ממחשבה עילאה לכך יש לה שליטה על נה"ב ששרשה ומקור התהוותה ע"י רבוי השתלשלות מבחי' הדבור כו')

לבשבכל עת שמגביר כח יסוד האש: ראה לקמן פ' ואתחנן ב, ג. חוקת נו, ב.

לגאש אוכלה אש: יומא כא, ב.

לדכי אתה תאיר נרי ה': ש"ב כב, כט ושם כתיב [תי' תאיר לי'] נרי הוי', יעו"ש. [כ].

להלהשלים חסרונו: באוה"ת במדבר-ו ע' א'תשצו יש כאן הג"ה בענין בינה שנק' צור.

לוכי אשב בחשך ה' אור לי: מיכה ז, ח.

לזשנותיו שבעים שנה: ראה תהלים צ, י.

לחוענין הק"ש: ראה אוה"ת פ' ראה ע' תשפב.

לטהי' הוה ויהי': ועל"ק בד"ה ש"ה ממעמקים [ר"ה סב, ד] סופ"א. [כ].
ראה שו"ע אדה"ז או"ח סי' ה. עץ חיים שער דרוש עיגולים ויושר ענף א'.
באוה"ת במדבר-ו ע' א'תשצו מבאר כאן ענין שהזמן הוא נברא ומחודש.

מאני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.

מאאתה הוא עד שלא נבה"ע: תפלת השחר. של"ה ג, ב.

מבכולא קמי' כלא חשיב: זח"א יא, ב.

מגבשכמל"ו: פסחים נו, א.

מדבפ' פנחס בד"ה קדש ישראל: לקמן עט, ג.

מהמלכותו בכל משלה: תהלים קג, יח.

מומלכותך מלכות כ"ע: תהלים קמה, יג.

מזכי ממך הכל: דה"א כט, יד.

מחכי ה' הוא האלקים: דברים ד, לט.

מטוכהדין קמצא דלבושי: ב"ר כא, ה.

נביו"ד נברא העוה"ב: מנחות כט, ב.

נאהודו על ארץ ושמים: תהלים קמח, יג.

נבוכמ"ש במדרש קהלת: ז, נ.

נגישראל ישר אל: ראה ר"מ בוטריל לספר יצירה פ"א מ"א (טו, א). רמ"ז ר"פ שמיני. ראה אוה"ת משפטים ע' א'שטז. תצוה ב'תשעח.

נדאשריך ישראל: דברים לג, כט.

נהמי כמוך באלים: שמות טו, יא.

נוע"פ ועתה יגדל נא: סה"מ תקס"ג ע' תקאו ואילך. אוה"ת פ' שלח ע' תפו ואילך. שם ע' תעט.

נזסד"ה וידבר וארא: תו"א נו, ד.

נחאשר לו אלקים קרובים: דברים ד, ז.

נטכי קרוב אליך: דברים ל, יד.

סבאשר דבר מלך: קהלת ח, ד.

סאובמדרש רבה ס"פ נצבים: ראה גם יהל אור ע' כז.

סבבד"ה כי תשמע בקול: לקמן פ' ראה כב, ד.

סגבד"ה יונתי בחגוי הסלע: לקמן שה"ש יז, ב.

סדוישמע שאול: ש"א טו, ד.

סהואהבת בכל לבבך בשני יצריך: ברכות נד, א.

סואך אמנם . . וזהו"ע זבח בלא נסכים: מובא באוה"ת משפטים ע' א'קסב.

סזסד"ה וישלח יעקב: תו"א כה, ב.

סחע"פ הזח"א וירא דקי"ב א': ביאה"ז לאדה"א.

סטוענין התפילין: ראה אוה"ת ואתחנן ע' רס.

עהוקשה כל התו' לתפלין: קידושין לה, א.

עאשבעשר ספירות עליונות: באוה"ת במדבר כרך-ו ע' א'תשצז: מששה ספירות עליונות (היינו חב"ד דזו"נ).

עבדי לעבד להיות כרבו: ברכות נח, ב. ובכ"מ.

עגדירה בתחתונים: ראה תנחומא בחקותי ג. נשא טז.

עדכלים מכלים שונים: אסתר א, ז.

עהסד"ה אם בחקתי תלכו: לקו"ת בחוקתי מה, ג דשם מביא בענין ביד המלך.

עוע"פ וירא ישראל: תו"א בשלח סב, א.

עזוירא ישראל את היד: שמות יד, לא.

עחוהיא ענותנותו: ראה מגילה לא, א.

עטשהם מדברים מעניני עולם הגשמי: ראה הג"ה באוה"ת שלח כרך-ו ע' א'תשצח ”ושיומשך א"ס ב"ה אפי' בעניני' גשמי' זה נמשך דוקא מבחי' יד הגדולה" ע"ש.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org