מראי מקומות הערות וציונים, שיר השירים, דף כ״ו

אמלאך רע עונה אמן בע"כ: שבת קיט, ב.

בנכנס יין יצא סוד: עירובין סה, א. סנהדרין לח, א. זח"ג לט, א.

גלאהבה כו' כי הוא חייך: דברים ל, כ.

דבשמחה ובטוב לבב: דברים כח, מז.

החדאי נפשאי לך קראי: פסחים סח, ב.

ואשר מלשון הילול: ת"ז (ת"ל — עד, ב). ושם ריש (תט"ל). [כ].

זבאשרי כי אשרוני: בראשית ל, יג.

חמלכותך מלכות כל עולמים: תהלים קמה, יג.

טרגלי' יורדות: משלי ה, ה.

יבגמר ביאה: ראה מאמרי אדה"א נ"ך ע' מט: ”ואעפ"י שלענין חיוב מיתה בג"ע הוא רק הכנסת עטרה לבד, זהו מפני בחי' גילוי היחוד דיסוד שהוא די בזה, אבל לענין בחי' התענוג שביסוד אינו אלא בגמר ביאה דוקא" ע"ש.

יאיותר משהעגל כו' הפרה רוצה להניק: פסחים קיב, א. וש"נ. וראה לעיל ג, ג.

יבאור זרוע לצדיק: תהלים צז, יא.

יגחכמת אדם תאיר פניו: קהלת ח, א.

ידכמו שאמרו בר"א דנהירין: ירוש' שבת פ"ח, ה"א.
ע"ל מסעי (צג, רע"ב). וש"נ. [כ].

טושמן שצף ע"ג יין: טבול יום פ"ב, מ"ה. שבת ה, ב. וש"נ. וראה לעיל ג, ג.

טזבד"ה בהעלותך את הנרות: לעיל בהעלותך ל, ג.

יזובד"ה מנורת זהב: לעיל בהעלותך לד, ג.

יחוע"פ כי אתה נרי: תו"א מ, ד.

יטהחכמה נק' כח מ"ה: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

כבוערות כמראה הלפידים: יחזקאל א, יג.

כאוכל העם רואים את הקולות: שמות כ, יח.

כבשעל כל דבור פרחה נשמתן: שבת פח, ב.

כגועל ראשי החי' רקיע: יחזקאל א, כב.

כדעד דאגלידו מיא: ראה זח"א עז, א.

כהחרק אותיות קר"ח: ספר הבהיר סי' מג. ראה סידור סג, ד. ולעיל בדרושים לשמע"צ בשם הקדוש רבי אברהם בן הרב המגיד נ"ע.

כותרפינה כנפיהם: יחזקאל א, כד.

כז(ועיין מענין ויין ישמח . . פקודי דרמ"ו סע"א): ראה אוה"ת שה"ש כרך ב ע' שצ שמעתיק כמה מהלשונות שבמ"מ.

כחשמיני ל"ט ע"א: ראה גם לעיל סוכות פ, א הלשון, וראה ביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תתנא.

כטבד"ה אסרי לגפן עירה: תו"א פ' ויחי.

לעטרה הוא בחי' רצון העליון: אוה"ת ענינים ע' ע שמציין לכאן: ”ולפי מה ששמענו ע"פ צאינה וראינה בנות ציון . . ושם נת' [— הכוונה לכאן] בעטרה שעטרה הם ב' עטרות והוא ב' בחי' רצון הא' הנק' רצה"ת והוא ת"ת דאי' שנעשה כתר לז"א כמשל רצון הנמשך מהשכל, והב' בחי' רצה"ע דכתר ממש שנמשך ג"כ לז"א באמצעות או"א" ע"ש.

לאכצנה רצון תעטרנו: תהלים ה, יג.

לבבד"ה תורה צוה: לעיל פ' ברכה צד, ג.

לגבזהר בראשית ד"ח ע"א: ע' לעיל יא, ד ובמ"מ לשם.

לדצדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם: ברכות יז, א. אדר"נ א, ח.

להנובלות חכ' שלמע' תורה: ב"ר פי"ז, ז.

לוכמ"ש באגה"ק ד"ה עוטה אור: וראה גם בקו"א לתניא ד"ה דוד זמירות.

לזחכמת אדם תאיר פניו: קהלת ח, א.

לחועיין בזהר ויקרא (דף ז' ע"ב): נזכר גם לעיל פ' פקודי ו, ג. וראה באוה"ת כרך ג ע' תשלג נעתק הלשון ”פי' שמן הם המוחין דאבא וירדו מע"ק דרך המזלא ומשם נכנס באבא עכ"ל" ע"ש.

לטבמש"כ: לקמן כז, ב.

מבע"ח שכ"ב פ"ג: בדפוס שקלאוו תק"ס.
לפנינו שכ"ג (ש' מוחין דצלם) וצ"ל רפ"ז וכאן ט"ס פ"ג. [כ].

מאאמור (דק"ב סע"ב): באוה"ת שה"ש כרך ב ע' שפה מציין דשם פי' הרמ"ז עטרה הוא כתר דז"א.

מבבמק"מ פ' אחרי בדף ס"ו ע"ב: באוה"ת שה"ש ע' שפד ”ופי' המק"מ דעטרה זו באה מתפארת דעתיק ע"י בינה דאריך" ע"ש.

מגאמור (דצ"ד ע"א): צ"ל צה. [כ]. וראה באוה"ת שה"ש כרך ב ע' שפד.

מדבד"ה ויקהל משה: תו"א פ' ויקהל.

מהכדי להיות גילוי בחינת עטרה . . וכמו עד"מ שאבן טוב: מובא בד"ה וספרתם עזר"ת ע' קצב שמציין לכאן: ”שכדי לראות בעטרה שעטרה לו כו' שהוא אור הכתר, צ"ל צאינה מאצי' בהיכלות דברי' שם דוקא תוכלו לראות כו', וכמו עד"מ החותם אותיות החקוקים על אבן טוב הרי על האבן טוב אינם ניכרים האותיות עם היות שזהו עצם החותם, רק כשנחתמים על השעוה אז נראים האותיות כו', ועד"ז באצי' דאיהו וגרמוהי חד זהו כמשל בהירת האב"ט שם לא יהי' ההשגה באור הכתר אלא ע"י צאינה בהיכלות דברי' כו'" עכ"ל שם.

מובע"ח של"א: בדפוס שקלאוו תק"ס.
לפנינו של"ב. [כ].

מזאם הבנים שמחה: תהלים קיג, ט.

מחולחם לבב אנוש יסעד: תהלים קד, טו.

מטלכו לחמו בלחמי: משלי ט, ה.

נועיין מענין צאינה וראינה . . בלק ר"ט א': הרבה מ"מ אלו נעתקו באוה"ת שה"ש כרך ב ע' שפב ואילך.

נאביאור הדברים: הנחת אדה"א בסה"מ תקס"ז ע' קעט.
בביכל קטן שמינית בויגין שתח"י (לא, ב) בשינוי הל' מכאן גם מעט תוס' ביאור ופ"ג ופ"ד לי' שם רק מעט מפ"ה, יעו"ש. [כ].
ראה להלן בהוספות להערות וציונים השוואה לביאור זה.

נבשער מוחין דצלם פ"ה: נ. ב. יותר מדויק לה"ט בפ"א, ע"ש היטיב וש' כ"ה דרוש ה' כ"ה לפנינו באמת. [כ].

נגובחכמה אתברירו: ראה זח"ב רנד, ב. הובא באגה"ק סכ"ח בשם זוה"ק. וראה ע"ח שי"ח פ"ה. של"ט ד"א. טהמ"צ להצ"צ מחצית השקל. שם איסור אכילת בע"מ.

נדוהנה החכמה עצמה: ראה אוה"ת ענינים ערך אוא"ס — הא' ע' קה.

נההיינו ישראל שלמטה: ”י"ל שר"ל ישראל זוטא והוא בחי' ז"א שמשם עצם הנשמות הגבוהו' שנק' אחים וריעים לז"א ממש, ויש"ס היינו מקורן ושרשן ואולי כעין בחי' מזלייהו חזי" — אוה"ת ענינים שם.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org