מראי מקומות הערות וציונים, שיר השירים, דף כ״ב

אשכ"ב ספ"ו: בדפוס שקלאוו תק"ס.
לפנינו שכ"ג (ספ"ב). [כ].

בבד"ה נר חנוכה: תו"א מב, ב.

גבשעה שהקדימו ישראל: שבת פו, א.

דתען לשוני אמרתך: תהלים קיט, קעב.

ההשמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך: ברכות יג, א.

ורוח אייתי רוח: ע"ל ואתחנן (יב, ג). וש"נ. [כ].

זכל האומר אין לי אלא תורה: יבמות קט, ב.

חבד"ה כי עמך מקור חיים: תו"א לה, א.

טשו"ה ע"ב) — ביטול רצון: באוה"ת ואתחנן ע' רנו מפרש שרצון זה הוא בחי' היחוד.

ירק רצון זה המלובש בתורה ומצות . . עשה אלקים לנו: מובא ביהל אור ע' צה.

יאכי כל מצותיך צדק . . בלתי סוף ובלתי תכלית: מובא באוה"ת נשא ע' רלח. נזכר באוה"ת ויקרא כרך ב ע' תרעח.

יבוצדקה תהי' לנו: דברים ו, כה.

יגודברי אשר שמתי בפיך: ישעי' נט, כא.

ידוממדבר מתנה: במדבר כא, יח. ראה אוה"ת פ' בשלח ע' שעג.

טומדבר הוא בחי' עליונה למעלה מעלה מבחי' אדם . . ג"פ קדוש בוי"ו: מובא בספר החקירה פב, א ושם מוסיף: ”כי בחי' איש ואדם היינו כשכבר נמשך בציור ג' קוין והיינו קדוש בוא"ו הוא"ו הוא מה שנמשך הארה מקדש העליון להיות סוכ"ע וממכ"ע ולכן אומרים ג"פ קדוש" ע"ש.
ראה לעיל פ' שלח מד, א.

טזאשר לא עבר בה איש: ירמי' ב, ו, ושם לי' תיבת אשר. [כ].

יזה' איש מלחמה: שמות טו, ג.

יחמלך שהשלום שלו: שהש"ר פ"א, יא, פ"ג, כ. שמו"ר פנ"ב, ד. ועוד.

יטאנא אמלוך: ע' נשא (כד [כא], סע"ד). וש"נ. [כ].

כהושיט הקב"ה אצבעו הקטנה: סנהדרין לח, ב.

כאעושה מלאכיו רוחות: תהלים קד, ד.

כבחי ה' אשר עמדתי לפניו: מ"א יז, א.

כגת"ח שבבבל מצוינים: שבת קמה, ב. ראה יהל אור ע' שח.

כדאשרי מי שבא לכאן: פסחים נ, א. וש"נ.

כהשמרע"ה ראה באספקלריא אחת המאירה: ויק"ר א, יד.
עזח"א (קפג, א). זח"ג (קצח, א. רסח, ב). ודה"ק נובעים מויק"ר (פ"א [יד]) ב' ר' יהודא בר' אלעאי שראו מתוך ט' איספקלריות. וכ"ה ברקאנטי (וארא). ובלקח טוב סו"פ בהעלותך גורס י' מראות מיחזקאל (מג, ג). וכעת לא"מ כמ"ש אדמו"ר ”ז" מראות אבל בזו הרגע מצאתי להדיא בילקוט ויקרא ר' תלב מתוך שבע אספקלריות, והמעיין ביחזקאל (הנ"ל) מדוייק היטיב כמ"ש אדמו"ר כאן. וע' ת"ז (מז"ח קמט, ב [תז"ח צד, ג]) ט מראות חזא יחזקאל. [כ].

כוימים יוצרו ולא אחד בהם: תהלים קלט, טז.

כזשיהי' בחי' אחד מאיר בהם: מובא ביהל אור ע"פ זה. וראה לעיל פ' שלח נב, א.

כחחכמת אדם תאיר פניו: קהלת ח, א.

כט(ובזהר נז' מענין . . צאינה וראינה): באוה"ת שה"ש כרך ב ע' שפב ואילך מעתיק כל המ"מ בלשונם ע"ש.

ללהבין ענין הטעם: נזכר באוה"ת במדבר כרך ה' ע' א'תקנג: בתורה ע"פ צאינה וראינה דתקע"ב.
ראה להלן בהוספות להערות וציונים השוואה לד"ה זה.

לאואשה כי תזריע: ויקרא יב, ב.

לבמי לי בשמים: תהלים עג, כה.

לגנשים דעתן קלות: שבת לג, ב. וש"נ. [כ].

לדע"פ ואברהם זקן: תו"א חיי שרה טז, א ואילך.

להובד"ה ועשית בגדי קדש: תו"א תצוה פב, ח.

לושו"ה מהלבושים) — המבואר בע"ח: נ"ב נ' לקמן בהמוקפים פ"א. [כ]. ראה גם שער הכללים פ"ב. ש"י רפ"א. שער ט"ל ד"ב. ראה גם ד"ה לרוקע — תקס"ב נדפס בדרך מצותיך. ספר המאמרים ה'תש"ח ע' 187.

לזע' בהקדמת מהר"נ שפירא: ”ולזה הם שואפים שפע בעבודה ההיא לקיומם וחיות שלא תחסר לעולם, ובענין זה אין להם חלק בתחתונים כלל אם יטיבו ואם יריעו שהחוק הקבו' לא יושבת מפני שאין להם חטא כלל ומכלל זה הגלגלים שגם הם שוקדים על עבודת' ורבו תשוקת' אשר גדלה מאד בהיות' מספרי' כבו' אל ובמהלכם משבחי' לבורא' ית"ש לעולם, ובזה ינתן שפע' וקיומ', אמנם יש עוד רב תועלת בעבודתינו אשר היא תחסר וגם תעדיף והיינו כפי שיעור עבוד' התחתונים אם עבדו כראוי אז יוסיפו אור מלמעלה ויזדככו זיכוך רב תהיה ההוספ' הזה מרובה על העיקר וכפי הבחינה הזאת יתייחס למעלה תוספ' וגרעון שמחה וכבוד וגאולת וגלות, וכל הדברים האלו וכיוצא בהם המתייחסי' להם וענין זה המכונ' להם מכונו' בערך התחתוני' כלומר שאין אותו ענין המיוחס גרעון ותוספו' בהם בערך קצבות' בעבודת' אלא בערך שיוסף בהם מצד התחתוני' המקבלים ומגרעת בהם מזגם וערכם, ובכלל ענין זה הוא שאין שום יחוד לספי' כלל ועיקר מצד מציאותם אלא מה שהוא לעליונים מצד מציאותם ותשוקתם וקורבת' כנז' הוא התגלות א"ס עליהם והשפע' אורו בהם שאלו לא ישתתפו התחתונים בעבודת' ויחוד' הם מצד עצמ' יש להם קצבה . . כו'.

לחב' מיני יחודים באו"א: נתבאר לעיל כ, ג. ראה אוה"ת שה"ש כרך ב ע' תצז. ובסה"מ תרנ"א ע' קמט, ובסה"מ תרנ"ד ע' קלג. סה"מ תרנ"ז ע' רעו. סה"מ תרע"ח ע' צ ובכ"מ. ד"ה ברוך שעשה ניסים תשט"ו (קונטרס חנוכה תנש"א).

לטוזיווג ב' הוא זיווג חיצונית . . וזה אינו נפסק: ”דזיווג זה הוא תדירי לצורך קיום העולמות, והוא שרש הנהגת הטבע, דכיון שזיווג זה הוא לצורך (קיום) העולמות, לכן הנהגת העולם הנמשכת מבחינה זו היא שהקב"ה מנהיג את הנבראים שבעולם לפי ענינם" — ד"ה ברוך שעשה ניסים הנ"ל.
באוה"ת שה"ש כרך ב ע' תצז מציין לכאן בענין ב' מיני יחודים ומציין ”ומשם [— בלקו"ת כאן] יובן דפי' עולם כמנהגו נוהג היינו כשהוא נוהג רק בבחי' החיצונים דחו"ב שמשם נמשך לחיות העולמות קיום הכרחי' כו'".

מבד"ה שוש אשיש בה': לעיל פ' נצבים מז, א.

מאבביאור ע"פ זכור את יום השבת לקדשו: תו"א עב, ג.

מבכי חפץ חסד הוא: מיכה ז, יח.

מגללומדיהם לא נאמר אלא לעושיהם: ברכות יז, א.

מדלא המדרש הוא העיקר אלא המעשה: אבות א, יז, זח"ג ריח, א. רל, א. רעח, ב.

מהכתר . . תר"ך עמודי אור: ע"ל בחקותי (מז, ב). וש"נ. [כ].

מואשרי מי שבא לכאן: פסחים נ, א וש"נ. וראה גם לעיל פ' ואתחנן ו, ג. ובלקו"ש חכ"ד ע' 570, 580. חכ"ט ע' 311.

מזבע"ח שער כ"ב ספ"ו: בדפוס שקלאוו תק"ס.
לפנינו שכ"ג ספ"ב. כצ"ל וספ"ו ט"ס. [כ].

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org