מראי מקומות הערות וציונים, וזאת הברכה, דף צ״ה

אבעבודה שבלב זו תפלה: תענית ב, א.

בבכל לבי דרשתיך: תהלים קיט, י.

גאליך ה' נפשי אשא: תהלים כה, א.

דבינה בן י-ה: מא"א אות ב, סי"ט.
זח"ג (קכג, סע"א). [כ].

התשובה תשוב ה': זח"ג קכב, א.

ותשובה תשוב ה' במילוי יו"ד: ע' במאו"א מערכת תשובה (ס"ס) תשוב ה' לגבי יו"ד, והל' כמ"ש כאן ל"מ. וע' ס"פ בלק (עה, ב). וש"נ. [כ].

זבינה ליבא: ת"ז בהקדמה בד"ה פתח אלי'.

חבחכמה יבנה בית: משלי כד, ג.

טויעקב נסע סכותה: בראשית לג, יז.

יבית יעקב לכו ונלכה: ישעי' ב, ה.

יאביאור ע"פ תורה צוה: המאמר בלי הגהות נדפס באוה"ת בראשית כרך ז תתתט, ב בד"ה ורבקה יוצאת משנת תקפ"ט.
באוה"ת כאן ע' א'תתמה נמצא עוד ביאור בכותרת ”ביאור ע"פ תורה צוה הנדפס בלק"ת ובאופן אחר מהביאור שנדפס שם". שם א'תתמז נמצא הוספה לסעי' ד.
לענין מה שמבואר כאן ראה ד"ה משה קבל תורה — תר"מ (הנחת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב . . קונטרס שיצא לאור תשנ"ח).

יבבבראשית רבה פרשה י"ז: יז, ה. וראה גם תו"א יא, ג.

יגכמבואר בלק"א: פרק לה בהגהה.

ידאלא מבחי' אחוריים וחיצוניות החכמה: ראה סה"מ פר"ת ע' צח.

טודורש שמונים שנים: וע"ל פ' צו ד"ה והניף, ספ"ב (יז, ב). וש"נ. [כ].

טזהשתלשלות עילה ועלול: ע"ל ח' דברים (נו, א). וש"נ. [כ].

יזמבשרי אחזה: איוב יט, כו.

יחוהחכמה מאין תמצא: איוב כח, יב.

יטחכ' סתימאה: זח"ג קכח, ב. [כ].

כשתוק כך עלה במחשבה: מנחות כט, ב.

כאבביאור ע"פ כי על כל כבוד חופה: לקמן שה"ש מח, א.

כבוע"פ אם בחקותי: לעיל פ' בחקותי מו, ג.

כגובביאור ע"פ אלה מסעי: לעיל פ' מסעי צב, ד.

כדובפ' ואתחנן ד"ה ענין ק"ש: לעיל יב, א.

כהאך אין התהוות החכמה . . רק דילוג הערך: ראה המשך תער"ב פרק רד ואילך, פרק רח ואילך.

כווזהו הנק' בע"ח: ש' הולדת או"א וזו"ן רפ"ו מאדר"ז (רפט, ב).

כזניקב קרום המוח טריפה: חולין רפ"ג.

כחכי העצמות הם בחי' דומם: ראה גם לעיל פ' חקת נח, א.

כטוהחכמה תחי': קהלת ז, יב. ושם בלא ו' [כ].

לוזרח משעיר למו: דברים לג, ב.

לאמבחי' חכמה סתימאה ע"י שערות לבד: ראה סה"מ פר"ת ע' צח.

לבבלקו"ת ר"פ תולדות: להאריז"ל.

לגוע' בפע"ח שער הק"ש פט"ו: ראה לעיל פ' נצבים מט, ד הלשון.

לדדכביש באשא: זח"ג רצה, ב. וראה ביאורו באוה"ת שמות כרך ז ע' ב'תרפו. וראה גם הלשון בד"ה פתח אלי' — תרנ"ח ע' כד.

להוהענין יובן עד"מ . . להיות נרגשים ג"כ: באוה"ת יתרו כרך ז ע' ב'תרפה מביא כל המשל ומוסיף: ”והמשל לזה יובן בהקדים הקדמה אחת המבואר בפרדס שער יא פ"ג וז"ל ועתה יש לשאול אחר שאמ"ש ר"ל אויר מים אש למה לא נזכר בכל ספר יצירה יסוד העפר שהוא יסוד ד' של הבריאה. והדבר הזה יובן במה שפי' חכמי המחקר שיסוד העפר עם היותו יסוד רביעי הוא כלל שלשה יסודות הראשונים שהם מים אש אויר ומהם נתהוה יסוד הד'" ומאריך בהמשל שמביא להלן. ראה ד"ה בראשית ברא תרנ"ה ע' יא. ד"ה בראשית ברא תש"ב ע' 44.

לוהמים כלולים ג"כ ד' יסודות: ראה פרדס שער המאריכין פ"ג.

לזפרק השואל במס' ב"מ: דף צה ע"א.

לחוכי ישאל איש: משפטים כב, יג.

לטועמ"ש בד"ה ועשית ציץ: תו"א פג, ג. ”והנראה דאותיות דתושב"כ שנמשכים בתושבע"פ הן מבחי' בינה ואין זה כמו עצמיות האותיות דתושב"כ. וכן מובן ממה שציין לד"ה ועשית ציץ בענין ופתחת פתוחי חותם ושם מבואר עד"מ אותיות הנחקקים בשעוה שאינם מערך ומהות האותיות שבמח' או דבור רק מ"מ הן אותיות עצמן שנצטיירו ונתגשמו — ד"ה הרעשת ארץ — פר"ת ע' צח. וראה באוה"ת פנחס ע' א'קיט שמציין לד"ה הנ"ל בתו"א ומוסיף ”שהאותיות מתהווים בבינה".

מוכדה על שכמה . . ותורד כדה על ידה: בראשית כד, טו. יח.

מאכדה . . כ"ד ספרין דאורייתא: ת"ז (תכ"א) מז, א. יד, א. [כ].

מבופני לא יראו: שמות לג, כג.

מגרק ר"ע היה דורש על כל קוץ וקוץ . . של הלכות: ”שהוא לבדו היה יודע ולזאת נק' שמו עקיבה עקב י"ה שהי' ממשיך ומחבר אף בחי' י"ה בבחי' עקב (וכך עד"ז האריז"ל כדלעיל . . .) — אוה"ת בראשית כרך ז תתתיא, א.

מדויאמר העבד הגמיאיני נא מעט מים מכדך: בראשית כד, יז. ושם לי' תי' ”העבד". [כ].

מהשהעבד הוא בחי' מל' בחי' תושבע"פ: ראה מא"א אות ע', ס"ב. ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

מועבדו זקן ביתו: בראשית כד, ב.

מזמלכותך מל' כל עולמים: תהלים קמה, יג.

מחבבחי' מדות שנק' ידים: ראה מא"א אות י, ס"ה.

מט(ואפשר . . שעל ידה): באוה"ת בראשית שם תתתיא, א נמצא במקום מוסגר זה: ”כנז' אצלינו בענין כוס של ברכה שהוא בחי' מל' דיתבא על ה' אצבען יד ימין הנז' בזהר בתחלת הספר ע"ש)".

נשזהו שאומרים מוריד הגשם: ראה לעיל צב, ד.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org