מראי מקומות הערות וציונים, שיר השירים, דף ח׳

אאך גם זאת . . והממוצע זהו הכתר: מובא באוה"ת בהעלותך ע' שצ. ראה המשך תרס"ו ע' קסד ואילך. המשך תער"ב פרק קצה. ובכ"מ.

בשיש בו מבחינה אחרונה שבמאציל: נזכר בביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תרמב.

גלפעמים נקרא הכתר אור א"ס: בארוכה בענין מה שנחלקו המקובלים בענין הכתר אם הוא ממנין הע"ס — ראה אוה"ת ענינים ע' קסא ואילך־ קעה ואילך־ קפא, ואילך. אוה"ת וישב כרך ו תתרפח, א ואילך. יתרו ע' תתלט. ביאורי זהר ע' ערה ואילך.

דאיך שייך לומר באין סוף בחי' אחרונה: ראה ד"ה אלה תולדות השמים תרס"ט ע' נב. ובליקוט פירושים וכו' לאגה"ק סי' כ לדף קל, ב בקטע ”בחי' אחרונה של הא"ס".

העד שלא נברא העולם: פדר"א פ"ג. וראה לעיל בהר מג, ב. ובמ"מ לשם.

וכי התפשטות החיות הנמשך ממנו ית': ראה סה"מ תרפ"ז ע' לד.

זרק בחי' שם . . ונקרא אור אין סוף: ראה תו"א קה, א. ספר הערכים-חב"ד כרך ג ע' קמג.

חהמבואר במ"א כי לא זה הוא עיקר האלקות: תו"א צט, ב. ראה לקו"ש חי"ט ע' 190 הערה 31.

טוז"ש האריז"ל: בפ"א [בע"ח] (שם). [כ].

ידקאמר האריז"ל: שם בפ"א. [כ].

יאבביאור ע"פ ראיתי והנה מנורת זהב: לעיל בהעלותך לו, א.

יבובביאור ע"פ יביאו לבוש מל': תו"א צא, ג. והנה על הכתר ומו"ס מלביש בחי' לבוש כמו עד"מ טלית שמשימין על הראש.

יגשער שמיני פרק חמישי: בדפוס שקלאוו תק"ס.
לפננו פ"ט ש' שבירת הכלים וגם לא פ"ה רק רפ"ו, יעו"ש. [כ].

ידומ"ש בזה בביאור: והוא (ב[מסעי] ד' צה, ב). וש"נ. [כ].

טולך ה' הגדולה והגבורה: דה"א כט, יא.

טזשמ"א פ"ד: בדפוס שקלאוו תק"ס.
לפננו שמ"ב (דרושי אבי"ע) וצ"ל כאן ספ"א, ודו"ק. [כ].

יזכשנמשכת מאצילות . . להיות עתיק לבריאה . . שייך לשון שכינה: בד"ה באתי לגני תשי"א מבואר שאין זה סתירה למ"ש בכ"מ שהקו נק' שכינה כי שכינה שנאמר בדרז"ל היינו מל' דאצילות, ואף גם זאת רק כשנעשית בחי' עתיק לבריאה דוקא, אבל בשרשה, היינו כמו שהוא לגבי אוא"ס, הנה גם הקו נק' בשם שכינה ע"ש. וראה גם ד"ה וידבר אלקים אנכי תרצ"ט ע' 175 ואילך. ובמאמרי אדה"א נ"ך ע' רכז.

יחשו"ה שייך — לשון שכינה משא"כ בהיותה באצי' . . במקור הנבראים: בד"ה קדש ישראל תרס"ו ע' תקטז מציין ע"ז ”ועמ"ש בהביאור דמי מנה [— לקו"ת פ' בלק] דבחי' מל' דאצי' היא בבחי' רוממות והתנשאות כו' וכמ"ש במ"א בענין הב' מדריגות שבמלכות בחי' ריחוק וקירוב דבחי' המלכות כמו שהיא באצילות היא בבחי' ריחוק וכמו שנעשה עתיק לבריאה היא בבחי' קירוב כו', ומ"מ כתב שם בהביאור דשחורה אני דבחי' המלכות כמו שהיא באצילות נק' ג"כ שכינה" ע"ש.

יטבהיכל ק"ק דבי"ע וכן בהיכל ק"ק שבבהמ"ק: במאמרי אדה"א נ"ך ע' רכז מבאר זה ”לפי שכאשר בחי' אלקות דמל' דאצי' שורה בהיכל ק"ק דבריאה שהוא נתהווה יש מאין שייך לומר בזה לשון השראה ושכינה ששורה אלקות ושוכן בתחתונים כו', אבל בעולם האצי' דאיהו וחיוהי חד כנ"ל, שהע"ס דאצי' כולם עם כל פרטי פרטיהם מיוחדים בעצמות המאציל לא שייך לומר במדת מל' דאצי' לשון שכינה ששוכנת באיזה דבר מה כו'".

כושורה שם התגלות אלקות שייך לשון שכינה: ”ממה שכותב שראשית התגלות אוא"ס נק' בשם שכינה, מובן מזה שענין שכינה הוא למעלה מעלה מאצי' ג"כ. גם מבחי' האור שלפני הצמצום, שהרי ראשית ההתגלות הוא באור א"ס שלפני הצמצום" — ד"ה באתי לגני תשי"א סעי' א.

כאהביאו השל"ה בסוף ההקדמה: דף לט, ב. וראה אוה"ת פ' שלח ע' תרי.

כבבלקוטי הש"ס להאריז"ל: ראה גם לעיל במדבר ג, ג. אוה"ת במדבר (הוצאת תשנ"ה) כרך א ע' 19 (ובהוצאות הראשונות כרך ד ע' א'תכה).

כגמשארז"ל לכי ומעטי את עצמך: חולין ס, ב.

כדשער מ"ז רפ"ה: בדפוס שקלאוו תק"ס.
צ"ל רפ"ד. [כ].

כהשמ"א ספ"ב: בדפוס שקלאוו תק"ס.
לפננו שמ"ב רפ"ב כצ"ל. [כ].

כוובשער מ"ז פ"א: בדפוס שקלאוו תק"ס.
צ"ל רפ"ו. [כ].

כזהם בבחי' גבול ותכלית: ראה גם לעיל פ' שלח נ, ג.

כחשיעור קומה של יוצר בראשית: ע"ל פ' שלח (נ, ג), ושם כ' אדמ"ו ”בפרקי היכלות". וע' בהקדמת ס' שערי אורה (ר' יוסף) גיקטילייא ובמערכת אלקות (דל"ד-וגל"ה ע"ב) לר' יהודה חייט, ודו"ק. וע"ע בטעמי המצות מראקנטי הובא בפרדס לרמ"ק ז"ל ריש ש' עצמות וכלים, ושם מובא ספ"א מס' מנחת יהודה לר' יהודא חייט הנ"ל. והפרקי היכלות הובא בע"ח ש' דרושי אבי"ע (רפ"ב). וע' הוספות סוף ח' ויקרא (נד, ב). [כ]. וראה גם ס' פלח הרמון שמות ע' שס.

כטהי ה' אשר עמדתי לפניו: מ"א יז, א. וראה לעיל ו, ג.

לבביאור דזכור את יום השבת: תו"א עא, א ואיהו וגרמוהי קאי על בחי' אותיות המחשבה.

לאוע"פ ושמתי כדכד: לעיל פ' ראה כז, א מקור הנשמה מבחי' פנימי' הכלים.

לבבלשון הגמרא פרגוד: ברכות (יח, ב). [כ].

לגמלשון כלתה נפשי: תהלים פד, ג.

לדמתי אבוא ואראה: תהלים מב, ג. ”דמשמע דעדיין לא בא לבחי' קרבת אלקים רק שתשוקתו לבוא לראות כו'" — מאמרי אדה"א נ"ך ע' רלא.

לההמלאכים אומרים ג"פ קדוש שבכל ד' שעות: תנא דבי אליהו רבה פ"ו, פי"ז, פל"א ועוד. במאמרי אדה"ז על מארז"ל ע' קכג מביא זה בשם ספר הבהיר.
על"ק ד"ה לבבתני פ"ג (כט, ב). וש"נ. שם (ל, ד). [כ].

לוהושיט הקב"ה אצבעו הקטנה: סנהדרין לח, ב.
ראה לעיל אמור לו, א. דרושים לר"ה ס, ב. נתבאר באוה"ת שה"ש כרך ג ע' תתלג.

לזזכרו את ה' מרחוק: ירמי' נא, נ. ושם אי' זכרו מרחוק את הוי', יעו"ש [כ]. וכ"ה במאמרי אדה"ז כתובים ח"ב ע' סד.

לחבתולות אחרי' רעותי' . . בהיכלי מלך: תהלים מה, טו. ושם [טז] אי' בהיכל בלא י'. [כ].

לטביום חתונתו זו מ"ת: תענית כו, ב.

מבד"ה ושבתה הארץ: לעיל פ' בהר מ, ב.

מאע"פ המאמר בזהר בפ' בראשית: בביאוה"ז בתחילתו ההפרש בין חיצוניות התורה הנגלית לחיצוניות פנימי' התורה.

מבבעודם בבחי' עיבור במל' דאצילות: באוה"ת שה"ש כרך ג ע' תתלב: ”מלמדין כל התורה כולה כשהיא ברחם".

מגמלמדים אותה כל התורה: נדה ל, ב. זח"ג סא, ב.
ע"ל סו"פ מצורע (כה, ב). וש"נ. [כ].

מדע"פ עיני כל אליך ישברו: לעיל פ' מטות פה, ג.

מההלוך ילך ובכה נושא משך הזרע: תהלים קכו, ו.

מובד"ה שובה ישראל: לעיל שבת תשובה סה, ב.

מזבד"ה ענין לך לך: תו"א יא, ג. המשכת חכ' עליונה בדברים גשמיים הוא ע"י הכתר.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org