מראי מקומות הערות וציונים, חקת, דף ס״ג

אבד"ה כנשר יעיר: לקמן פ' האזינו עז, ג ואילך.

ברואין את הנשמע: מכילתא יתרו רפ"ט.

גשנה עליו פרק אחד: ילקוט חקת סוף רמז תשסג ד"ה ודברתם אל הסלע.

דליעקב אשר פדה את אברהם: ע' לעיל בפ' אמור ד"ה וספרתם פ"ב (לה, ג) וש"נ.
וראה באוה"ת כאן ע' תתסח ואילך בארוכה.

השהאופנים ברעש גדול: ברכת יוצר.

ווצבא השמים לך משתחוים: נחמי' ט, ו.

זאב הרחמן רחם נא עלינו: ברכת שמע קולנו בתפלה (רחם עלינו).

חאברהם אוהבי: ישעי' מא, ח.

טזכור אב נמשך אחריך כמים: ברכת גשם.

יוע' ברבות וירא פמ"ח . . עלי באר כו': מובא גם באוה"ת חוקת ע' תתמ, שמציין לשל"ה פ' וירא ע"ש.

יאס"פ נ"ד: ”מה את כיון שראו המים את צאנך מיד עלו אף בניך כיון שהבאר רואה אותן מיד יהא עולה הה"ד אז ישיר כו' עלי באר" — אוה"ת חוקת ע' תתמ.

יבבשלח פכ"ה: ”...והוריד מים מן השמים שנאמר למטר השמים תשתה מים וכשבקש העלה מים מן הארץ שנאמר עלי באר ענו לה" — אוה"ת חקת ע' תתמא.

יגובפ' חקת: יט, יד.

ידובפ' עקב בפסוק שמע ישראל: ג, י.

טוובקה"ר ס"פ שלח לחמך: יא, ד.

טזהחכמה תחי': קהלת ז, יב.

יזבאור פני מלך חיים: משלי טז, טו.

יחכח מה: ריש הקדמת ת"ז. ובכ"מ.

יטע"פ ושאבתם מים בששון: ראה לקמן דרושים לסוכות עט, ב.

כולא תחללו: ויקרא כב, לב.

כאשלא לדחוק רגלי השכינה: ראה קידושין לא, א.

כבואשים דברי בפיך: ישעי' נא, טז.

כגבפ' קדש . . ח"ע: ראה מא"א בערכו.

כדולזכרון בין עיניך: שמות יג, ט.

כהרשפי אש: שה"ש ח, ו.

כוסד"ה מי כה' אלקינו: תו"א לט, א.

כזביום ההוא יצאו מ"ח: זכרי' יד, ח.

כחאז נדברו: מלאכי ג, טז.

כטתורה מאתו תצא: ישעי' נא, ד.

לס"פ וילך (רפ"ו א'): נעתק באוה"ת חוקת ע' תתמג.

לאבהעלותך דק"נ: בזח"ג. ראה אוה"ת חקת ע' תתסז.

לבזח"א ח' א': ראה באוה"ת חוקת ע' תתמב.

לגכלי מחזיק ברכה: סוף עוקצין.

לדעץ חיים היא: משלי ג, יח.

להעמים הר יקראו: דברים לג, יט.

לומי יעלה בהר ה': תהלים כד, ג.

לזאלמלא הקב"ה עוזרו: קידושין ל, ב.

לחוהחזירנו בתשובה שלימה לפניך: ברכת תפלת שמו"ע.

לטלהבין דבר מתוך דבר: ראה חגיגה יד, א.

מחכמה בראש וחכמה בסוף: זח"א כו, א.

מאזח"ג י"ט ב' כ"ו א': מענין כרוה נדיבי — אוה"ת חוקת ע' תתמג. וע' תתנד.

מבח"א רל"ה א' ח"ב קי"ג סע"ב . . רל"ה ב': מענין באר חפרוה. ראה אוה"ת חקת ע' תתמג. וע' תתנד.

מגביאור ענין עלי באר: הנחת אדה"א בסה"מ תקס"ו ע' רעז. הגהות באוה"ת חקת ע' תתעב.

מדתחלת שער מ"ן ומ"ד: הלשון נעתק באוה"ת חקת ע' תתעב.

מההחכמה מאין תמצא: איוב כח, יב.

מווע"ז נאמר לעתיד: זכרי' יד, ח. [כ].

מזבמ"א על מאמר הזוהר: ראה ביאה"ז להצ"צ-א ע' תעט.

מחבפרדס שער מלמטה למעלה: הוא שער טו פ"ד.
”כי מלמטה למעלה הוא בחי' ע"ס דנוק' בבחי' מ"נ שבה שהם בבחי' או"ח" — סה"מ תקס"ו ע' רעז. וראה לקמן שה"ש כ, ב ואילך.

מטובע"ח סוף שער מ"ן ומ"ד: פי"ד. ראה דרך מצותיך סז, ב.

נהמל' היא הכתר: ראה אגה"ק סי"כ.

נאובביאור ע"פ כי על כל כבוד חופה: סידור קכט, ג.

נבאימא מקננא בכורסיא: ת"ז ת"ו.

נגוכדפי' בזהר ס"פ האזינו: ראה לעיל סב, ד.

נדמי לי בשמים: תהלים עג, כה.

נהבזהר ס"פ בלק (דרי"ב סע"ב): ראה לקמן סוכות פ, ג.

נוכי כולה משקה: בראשית יג, י.

נזאין בן דוד בא: יבמות סב, א. וש"נ.

נחעד דמטי רגלין ברגלין: זח"ב רנח, א.

נטובימי התנאים ואמוראים היו בירור חב"ד חג"ת ועכשיו...: באוה"ת פרשתנו ע' תתעד מפורט יותר: בימי התנאים שאחר החורבן הי' הבירור והתיקון נשמות שמבחי' חב"ד בחי' בריאה, ובזמן האמוראים הי' הבירור והתיקון בנשמות שמבחי' חג"ת והוא בחי' יצי', ואח"כ בימי הגאונים עד דורות האחרונים הכל נחשב בחי' עקבות משיחא בחי' נה"י שהוא בחי' עשי'". וכ"ה בסה"מ תקס"ו ע' רעח.

סועמדו רגליו: זכרי' יד, ד.

סאכגבינה תקפיאני: איוב י, י.

סבבחכמה אתברירו: ראה זח"ב רנד, ב.

סגכמ"ש באגה"ק קרוב לסופו: ד"ה להבין מ"ש בפע"ח קנז, א.

סדוכ"ה בהרמ"ז ר"פ וישב: נזכר גם לעיל פ' אמור לז, ד. ובאוה"ת נשא ע' פה. וראה באוה"ת בראשית כרך-ג דף תרטו, א דשם מעתיק לשון הרמ"ז.

סהברע"מ פ' תשא: קפז, ב.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org