אויאכילך את המן: המאמר הוא משנת תקנ"ו. ראה ברשימת המאמרים שבסו"ס מאמרי אדה"ז — הקצרים ע' תרטז הערה 64.
הגהות וקיצורים למאמר זה נדפסו באוה"ת עקב ע' תקכד וע' תקל. (ושם מציין לד"ה זה: ע"פ ויאכילך את המן כו' דמברכין אלול תקנ"ו. ממה שנזכרו שם המאמרים בצירוף שנת אמירתם, נראה שנכתבו בהתחלת סידור המאמרים)
בכת"י 787 בתחילתו נמצא קונטרס ביאור ארוך והגהות על מאמר זה מהרה"ח וכו' מוהרא"י ריבלין (ונעתק ג"כ בכת"י 16 קח, א) ומתחיל: ד"ה ויאכילך את המן.
ראה לקמן יז, ג. שה"ש מה, א. סה"מ תקס"ח ע' מא. ד"ה ויענך במאמרי אדה"א דברים ע' חצר.
בויאכילך את המן: דברים ח, ג.
גהנה המן הוא בחי' טל . . שעתיד להחיות בו: בהגהות הרה"ח מוהרא"י ריבלין שם ז"ל: והנה ע"ד מ"ש כאן ויענך וירעיבך דמן כענין תחה"מ מצאתי בדברי הרב המאירי ר"פ חלק שהעתיק תשובות הרמב"ם כו' עמש"ש בענין מה שיהי' להם גוף וגויה ואברים בלא אכילה ושתי' דוגמא מאכילת המן ויענך וירעיבך כו' למען הודיעך כו' יחי' האדם ע"ש. ע"כ.
דותעל שכבת הטל: שמות טז, יד.
הטל שעתיד להחיות בו את המתים: חגיגה יב, ב. וש"נ.
וע"פ ואלה המשפטים: תו"א עד, ג.
זמחי' מתים ברחמים רבים: נוסח תפילת שמו"ע.
חפני ארי' אל הימין: יחזקאל א, י.
טפני ארי' . . ובמ"א כתיב אריה שאג: ראה אוה"ת שבועות ע' רכא. אוה"ת נ"ך כרך א ע' תסו. המשך בששה"ק תער"ב ח"ג ע' א'שלד (ובארוכה בענין זה בהגהות הרה"ח מוהרא"י ריבלין שם).
יימים נוראים נקראים ע"ש ארי': ע' של"ה הק' ר"מ ר"ה ב' הקדמונים ר"ת ארי', אלול ר"ה יוה"כ הו"ר. [כ]. ראה לקו"ש חל"ט ע' 283. שם ע' 287.
יאארי' אותיות יראה: קה"י בערך יראה.
הובא בת"ז (ת"ע) קכב, א. [כ].
ראה גם מגלה עמוקות אופן קג.
יבולגדולתו אין חקר: תהלים קמה, ג.
יגתפול עליהם אימתה ופחד: שמות טו, טז.
ידהמבואר במ"א המשל מחותם: על"ק ד"ה ארץ הרים. ובד"ה שימני כחותם. [כ]. ראה מאמרי אדה"א דברים כרך א ע' שיב ואילך.
טושירד על המזבח אש בצורת ארי': יומא כא, ב.
ע' זח"ג (לב, ב. לג, א). ובח"ב (רעח, א). [כ].
טזדאכיל כל קרבנין: זח"א ו, ב. זח"ב רעח, א. זח"ג יז, א. ועוד.
יזכי ה' אלקיך אש אוכלה הוא: דברים ד, כד.
יחאל דמי לך: תהלים פג, ב.
יטקארי תמיד ולא שכיך: זח"א (פו, א). ח"ב (קמ, א). [כ].
כעולם מלשון העלם: ל' הת"ז (תמ"ב). [כ].
לעיל פ' במדבר ה, ג מביא בשם קה"ר ג, יא. וראה ביאוה"ז להצ"צ כרך א ע' שנה שמציין לגמרא פסחים נ, א.
כאואהבה זוטא: ע' זח"ב (רנד, ב). וע' באגה"ק סו"ס טו. [כ].
כבועל דמות . . כמראה אדם: יחזקאל א, כו.
כגדהיינו מארי דאורייתא: ת"ז בהקדמה (א, ב).
כדושס"ה גידים משא"כ אברי בהמה: בהכת"י (ראה להלן בהוספות ברשימת הכת"י): משא"כ אברי בהמה וגידי'.
כהשאהוי"ר הם רק גדפין: הרח"ו בשער היחודים פי"א. וראה ת"ז ת"י.
כוואני בער ולא אדע: תהלים עג, כב. תניא פי"ח. תו"א עו, א [כ].
כזבהמות לשון רבים: וע' בסש"ב ספמ"ו [כ].
כחשכל הפרצופים: ע"ל פ' אמור בד"ה והניף הא' [כ]. וראה סה"מ תרל"ו ח"ב ע' שנו.
כטכמו למשל מלך בשר ודם: מובא בד"ה וזאת התרומה — תרל"ד ע' קלג.
לוכולא . . כלא חשיבא קמיה: זח"א יא, ב.
לאהן שמים לא זכו בעיניו: איוב טו, טו.
לבשצדיקים יושבים ונהנים מזיו השכינה: ברכות יז, א.
לגבחי' עדן שלמע' מבחי' גן: ראה ברכות לד, ב.
לדכולם בחכמה עשית: תהלים קד, כד.
להחלק אלו-ה ממעל: איוב לא, ב.
לוואני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.
לזהי' הוה ויהי': פיוט וכל מאמינים.
לחואתה הוא קודם שנבה"ע: נוסח התפלה.
לטאי עביד בגין יקרי': זח"א רכג, ב. מובא בתניא ר"פ מ.
ממתחת השמש שהכל הבל ורעות רוח: עפ"י קהלת א, יד.
מאכי טל אורות טלך: ישעי' כו, יט.
מבטלא דנטיף מפומא דעתיקא כו': זח"ב סא, ב. זח"ג קכח, ב ועוד. בסה"מ תרלד ע' קלד מוסיף ”אשר זה יוכל להיותו גם בעודו בעוה"ז בגוף כמ"ש במ"א שטל תורה מחי' בגוף, וגם המתים יחיו מבחי' הטל הזה", עכ"ל. וראה תניא ספל"ו. מאמרי אדהאמ"צ במדבר ח"ב ע' שנו ואילך. וראה בהנסמן שם.
מגונגלה כבוד ה': ישעי' מ, ה.
Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org
יובא מ: sefaria-index · Kehot Publication Society · CC BY-NC · במקור · העותק השמור ב־RebbeHub