קמה
תקמה
והנה טעמו דשמאי דאמר מחד בשבת לשבת ולא כמו במן. כי יש ג' בחי'. א' בי"ע שם יש זמן. ב' אצילות נק' סדר זמנים ששת ימים. ג' כתר לאו בכל אלין מדות איהו כלל. למעלה לגמרי גם מסדר זמנים. וזהו ענין תשובה קדמה לעולם ולבחי' זמן. והמן הנק' לחם מן השמים ו"ק דאצילות שרשו בא מטל השמים טלא דנטיף מעתיקא לז"א ע"כ בא דבר יום ביומו מלמעלה מהזמן לבחי' סדר זמנים ולזמן אבל לחם מן הארץ ובעלי חיים שרשן מפני שור פני נשר דבי"ע ששם יש זמן גמור איך שייך שיבוא דבר יום ביומו דוקא. כיון שאין ההשפעה בא מלמעלה מהזמן. ולכן ס"ל להכין מחד בשבת לשבת. ושמאי לשון שומא קו המדה והרי ע"פ קו המדה מה ענין בי"ע לאצילות לכן איך ידומה בהמה גשמיות לבחי' מן. אבל הלל כחסד שלמעלה מהמדה ובבטחון ממשיך אתעדל"ע מהמקור האמיתי בכל יום מיומין עילאין וגם ביומין תתאין דבי"ע ע"ד כימי השמים על הארץ שהרי המשפילי לראות בשמים ובארץ בהשוואה אחת ואדרבה ארץ קדמה. וזהו בכל יום אברכך להיות כמוד בר יום ביומו. ועי"ז ואהללה שמך לעולם ועד בהלו נרו אתעדל"ע. וזהו הנה עין ה' אל יראיו כו' למיחלים לחסדו ישא ה' פניו כו' הישר כו':
(ה) אך כדי להיות היכולת לכל אדם להמשיך בחי' בכל יום אברכך זהו ע"י שיהי' בבחי' מהלך. ע' בת"א פ' בשלח ע"פ אכלוהו היום. דהיינו שלא לעמוד הכל במדרגה אחת כ"א להיות הולך מוסיף להעלות מדותיו הנקראים ג"כ יומין. ויש בזה ג"כ לילה ויום חיצוניות הלב ופנימיות הלב וזהו ענין וידעת היום והשבותך אל לבבך כו'. וזהו בכל יום יהיו בעיניך כחדשים אשר אנכי מצוך היום ממש. והיינו ע"י התשובה שיהי' כל ימיו בתשובה ואזי יקשר היומין לבחי' ומדרגת תשובה שקדמה לעולם ועי"ז ימשיך אור חדש בבחי' היומין עילאין והיינו ע"י תומ"צ כנודע מענין ימים יוצרו כו' וכמ"ש ברבות בשלח פכ"ה שע"י שיהי' בבחי' לשקוד על דלתותי יום יום עי"ז אני מברך אתכם יום יום שנאמר יום יום יעמס לנו כו' ע"ש באריכות:
קיצור. כדי שיהי' בכל יום זהו ע"י כל ימיו בתשובה בחי' מהלך ומעלה היומין לבחי' תשובה שקדמה לעולם וממשיך משם בכל יום כו':
(א) קיצור מפסוק בכל יום. שהם ו"ק דאצילות. אברכך להמשיך בהן גילוי המוחין חב"ד שבהם מלובש אוא"ס וכענין צורת אות וא"ו שצ"ל יו"ד בראשו. בסוד ירים ראש. וע' בת"א פ' ויצא בפירוש ויצוק שמן על ראשה. בד"ה ושבתי בשלום. ור"פ בראשית בפירוש וצדקה תרומם גוי:
(ב) גםי"ל להמשיך ימי קדם בימי עולם כימי השמים על הארץ.
(ג) וזהו ענין ברוך אד' יום יום. כי התפלה בכוונה פותחת המקור העליון לכל יום מיומין עילאין.
(ד) ובזה יובן מחלוקת שמאי והלל בענין הכנה לשבת.
(ה) והיינו ג"כ ע"י ואותי יום יום ידרשון. ואהי' שעשועים יום יום. ע' בד"ה ואהי' אצלו אמון. בכל יום יהי' בעיניך כחדשים:
(ו) והנה פי' אברכך יש לומר ע"פ מארז"ל פ"ב דברכות דט"ז ע"ב ע"פ כן אברכך בחיי תלים ס"ג ה' זו קריאת שמע. וצ"ל איך שייך ק"ש לאברכך ובע"י איתא בשם הרשב"א שהוא לפי שבק"ש אומרים ברוך שם כבוד מלכותו לע"ו. וזהו דוחק שהרי מתחלה לא אמרו בשכמל"ו ואעפ"כ ודאי הי' ק"ש נקרא כן אברכך. אך הענין יובן עפמ"ש אדמו"ר נ"ע בלק"ת בשה"ש בד"ה צאינה וראינה דרוש הראשון בפירוש שנקרא הבורא ית' בשם הקדוש ברוך הוא והיינו כי קדוש בוא"ו זהו ההמשכה להיות סוכ"ע
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- יהל אור על תהלים
- כרך
- יהל אור
- מזהה
- rh-avyg53mt
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.