סא

זח"א בראשית ד"ח ע"א השמים דא חתן. פי' הרמ"ז שמים אש ומים ה"ס זעיר שדעתו כלול מחו"ג. דעאל לחופה. עמ"ש בביאור ע"פ כי על כל כבוד חופה. מספרים מתנהרין כזוהרא דספיר כ' הרמ"ז דהיינו שעלה במקום אבא הנק' ספיר. והמק"מ כ' היינו המוחין שמקבל מאו"א. ונ' ע"ד איה סופר כמ"ש בת"א פ' שמות דנהיר וזהיר מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. ופי' הרמ"ז מן הקצה אל הקצה. וא"כ הוא ע"ד בריח התיכון שמבריח מן הקצה שמים דלעילא עד לתתא היינו מבחי' אתה הוא הוי' לבדך את עשית את השמים כו' להמשיך בחי' זו גם בארץ. כבוד אל דא כבוד כלה דאקרי אל. היינו כי כבוד כלה הוא עין יש מאין שלמטה היש ולמעלה נק' אין לפי שאינו מושג וע"כ נק' כלה כלתה נפשי. אכן כבוד עילאה הוא שלמעלה היש ולמטה כלא חשיב. וזהו שהשמים מספרים ומאירים כבוד כלה שיהי' גם למטה הגילוי כמו למעלה:

במדרש תלים הובא בילקוט משל לגבו כו' מן אבנא דהוא מתגושש עליו אתם יודעים מה כחו כו' כך השמים מספרים כו' ונתבאר בדרוש חמשה קנינים קנה הקב"ה שמים וארץ קנין אחד כו':

ג יום ליום יביע אמר ולילה ללילה יחוה דעת. ת"י יומא ליומא מוסיף ומביע מימרא (להעיר מענין ימים יוצרו. וע' בת"א ס"פ משפטים בפי' את מספר ימיך אמלא ובפ' חיי ע"פ ואברהם זקן בא בימים וסד"ה ואלה המשפטים גבי שש שנים יעבוד) ולילא ללילא פתית ומחוי מנדעה עכ"ל. וע' ברבות בא פ' י"ח ע"פ ויהי בחצי הלילה. חצות לילה אקום:

(ב) וז"ל רש"י יום ליום יביע אמר. מעשה בראשית מתחדש מיום אל יום לערב חמה שוקעת וזורחת לבקר (ע' בלק"ת פ' אחרי בד"ה כי ביום הזה יכפר דרוש הראשון שזהו"ע ובטובו מחדש בכל יום כו' והיינו כי שמש ומגן הוי' אלקים. וע' זח"א ר"פ ויצא קמ"ז א' ע"פ וזרח השמש ובא השמש ואל מקומו שואף כו' אר"ח כד אזיל שמשא למערב האי מערב אקרי מקומו דשמשא. כרסייא דיליה אתר דשריא עליא ומ"ש ע"ז בבה"ז שם דעיקר המכוון שיבא למערב מל' להאיר בבי"ע כו'. וזהו ענין הזריחה מה שמאיר באצילות במזרח שהוא חכמה והשקיעה מה שנמשך למערב כדי להאיר בבי"ע. ומזה יש לפרש ענין יום ליום יביע כפרש"י) ומתוך כך יביעו הבריות אמרי שבח ע"י הימים והלילות שמורים את הבריות להלל ולהודות מנחם פתר יביעו לשון מעין נובע. יחוה לשון הגדה עכ"ל. והיינו כי תרגום ויגד וחוי. ועמ"ש ע"פ ויקרא אלקים לאור יום כו' ומ"ש בלק"ת פ' ואתחנן סד"ה וידעת היום דרוש השני שזהו"ע כי הוי הוא האלקים היינו כמו היום הוא מערב ובקר ושניהם יחד נעשים יום אחד כ"ה ענין כי הוי' הוא האלקים:

(ג) רבות ס"פ כי תשא ס"פ מ"ז ע"פ ואנכי עמדתי בהר כימים הראשונים וכתיב ואשב בהר. אמור מעתה בשעה שמדבר עמו היה עומד ובשעה שמסתלק ממנו היה יושב ושונה מה שלמד. נמצא מקיים ואנכי עמדתי בהר. ואשב בהר. בשעה שהיה מדבר עמו היה יודע שהוא יום ובשעה שהי' אומר לו למוד תורתך היה יודע שהוא לילה. וכן דוד הוא אומר יום ליום יביע אמר. וכ' המ"כ וסיפי' דקרא ולילה ללילה יחוה דעת שבלילה יחוה ויכונן דעתו להרגילה בטוב על מתכונתה וע' מזה בשוחר טוב מזמור י"ט עכ"ל ע' לקמן סעי' ה'. ויש לבאר ע"פ מ"ש בת"א פ' בראשית ענין הברכות. כי אדם וחוה זהו תושב"כ ותושבע"פ. וזהו"ע יום ליום יביע אמר שזהו תושב"כ. ולילה ללילה יחוה דעת הוא תושבע"פ בחי' חוה זהו"ע יחוה דעת. ושם מבואר

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org