תא

(ג) והראב"ע כתב רבים אמרו כי השם עשה הירח בעבור קביעות מועדי השם ואין זה מטעם המזמור כו' ופי' עשה ירח למועדים כי אחר התחברו עם השמש מועדין ידועים בסוף כל חדש יתחדש הירח ולא כן הכוכבים וכפי תוספות אורו וחסרונו יתחדשו דברים במתכות ובצמחים ובחיים וכפי נטות השמש בצפון או בדרום יתחדשו שינויים בכל מקומות הישוב ופירוש שמש ידע מבואו י"א כי השם לבדו ידע מבוא השמש וזהו איננו נכון כי ידוע הוא מבואו בראיות גמורות רק סיפר ללבנה שינוים רבים באורה ותנועותיה ודרך אחד לשמש לזרוח ולשקוע ועת שקיעתה אז הוא חשך וזהו תשת חשך עכ"ל נמצא לדבריו פי' למועדים לשון יעוד וחיבור וה"ס יחוד שמשא בסיהרא שזהו ענין ראש חדש:

(ד) ואבן יחייא כ' כי היקף הירח באזור המזלות בשלשים יום כמעט יקרא חדש. והיקף השמש באזור ההוא בזמן שיקיפהו הירח י"ב פעמים יקרא שנה. מה שלכן הוסכם בעולם כי משקל אחד מזהב שהוא תולדות השמש יהי' שוה בשנים עשר משקולות כסף נקי שהוא תולדות הירח שמש ידע מבואו ר"ל כאשר השמש ידע מבואו שהוא תחת הארץ אז תשת חשך עלינו והיה לילה עכ"ל:

(ה) מ"ע ספורנו עשה ירח משונה בתנועתו מכל שאר הכוכבים שהיא פעמים בהיקף אחר בעצמו בגובה רום גלגלה והפכו. וזה בהכרח מכוון למועדים עושים השתנות בשפלים כו' עכ"ל:

(ו) ומו"ח ז"ל כ' בשם רבינו ז"ל עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו הנה בכל עולם לפי ערכו יש בו ב' דברים משפיע ומקבל בהמקבל יהי' בו ריבוי השינוים (ע' זהר ויחי דרכ"א ובפ' אמור דק"ז) לפי העתים והזמנים פעמים יהי' קבלתו באורך ורוחב במילואו ופעמים יתמעט קבלתו. אבל בהמשפיע לא ישונה איכות ואופן השפעתו כו' לעולם בשוה ובהדרגה אחת. כמו השמש בזה העולם מדרת הליכותו ושקיעותו הולך אל דרום כו' אבל בהלבנה המקבלת הארת השמש יש שינויים פעמים במילואה ופעמים חסירה כו' (הג"ה וכן באיש ואשה. שבאשה יש שינוים בכל חדש יש לה ווסת דם נידות שהיא טמאה ואח"כ מיטהרת כו' דוגמת הירח שיש בה מלוי וחסרון. ולכן נשים אין עושין מלאכה בר"ח כי ענין ר"ח שייך להם יותר משא"כ באיש שהוא המשפיע ליכא שינוים אלו. עוי"ל מבואו היינו יחוד שמשא וסיהרא. וכמ"ש במ"א ע"פ כי בא השמש וע' במד"ר שם פ' ויצא. וכתיב ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך ופירש"י שאין לך מצח לתבוע בפה כ"א הכל תלוי בו. א"כ השמש שהוא המשפיע ידע מבואו זמן היחוד. משא"כ ירח לא ידע מבואה כו' עכ"ה) וכמ"כ למעלה ענין סוכ"ע וממכ"ע נק' ג"כ שמש וירח. והנה בחי' סוכ"ע הוא ענין צופה ומביט עד סוף כל הדורות בסקירה א' וזהו שמש ידע מבואו. ולמטה בהמקבלים בחי' ממכ"ע יש שינוים רבים בין דור לדור כו'. והנה הידיעה אינה מכרחת את הבחירה זהו לפי שלא נמשך ידיעה זו בבחי' דיבור וכמארז"ל ואלו צדיק ורשע לא קאמר שאלו הי' נמשך בדבור הי' מכריח הבחירה רק מפני שלא נמשך בדבור כ"א במחשבה לכן אינו מכריח את הבחירה. והנה הדבור הוא מל' דאצילות הנק' ירח וזהו ירח לא ידע מבואו שבבחי' מל' ודבור העליון הנק' ממכ"ע לא נתגלה ידיעה זו כ"א היא בבחי' שמש הוי' בחי' סוכ"ע. והנה הצדיקים נק' ע"ש הלבנה פעמים מקבלת האור במלוי ופעמים כו'. אך ידוע דנעוץ סופן בתחלתן וסוף מעשה במחשבה תחלה וכענין שבמחשבה ארץ קדמה לשמים כן שורש הלבנה למעלה מהשמש ששרשה בא"א בחי' כתר. ושם הוא ג"כ בחי' לא ידע מבואו (הג"ה ר"ל שהוא למעלה מבחי' הדעת והשגה ע"ד שהירח הוא

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org