קסב

ה' יסעדנו על ערש דוי. וכה"ג נתבאר בד"ה אני דפ' ציצית שמבחי' רעש של האופנים וחיות שמתנשאים ברעש גדול ליכלל ולהבטל באור א"ס ב"ה עי"ז נתהפך מבחי' רעש לבחי' שער היינו מ"ש זה השער לה'. או לבחי' מ"ש ושער רישי' כעמר נקר שהוא ג"כ המשכה מבחי' לבנונית ורב חסד כו'. ועד"ז הוא כאן מה שמתהפך מבחי' רעש להיות ה' יסעדנו על ערש דוי) ובג"כ ה' יסעדנו ובמאי על ערש דוי על שכינתיה ודאי.

(ואפ"ל* כי ע"ד דשכינתא איהי מרעה בגלותא היינו בחי' חולת אהבה מהעדר גילוי אוא"ס ב"ה ע"ד דסליק לעילא לעילא כדפי' בת"א בד"ה וארא אל אברהם. ולכן נק' ערש דוי שאין הע"ס מאירים בה פא"פ ולכן דוי היפך אתוון יו"ד. אך ע"י הרעש של האתעדל"ת נמשך להיות ה' יסעדנו על ערש דוי כמ"ש בזח"ג ס"פ בחקתי קט"ו ב' ע"פ ואף גם זאת כו' ולא גאלתים לכלתם כתיב. וממילא נמשך ג"כ סעד להחולה שלמטה להיות הוי' יסעדנו. והנה ברבות בשה"ש ע"פ הנך יפה דודי כו' ערשנו רעננה פירשו ערשנו זה בהמ"ק. מה המטה אינה עשויה אלא לנחת רוח כו'. לפריה ורביה כו' ע"ש. ובמא"א עיי"ן סעי' סמ"ך ערש מלכות בבחי' היכל קדה"ק דתמן ערשנו רעננה. ואפ"ל כי עשר הן ע"ס מלמעלה למטה וערש הן ע"ס מלמטה למעלה שהמל' מבררת מע"ס דתהו ובהתחברן יחד זהו ערשנו רעננה התחברות ע"ס דאו"י וע"ס דאו"ח. והנה בזהר ר"פ תזריע ע"פ על משכבי בלילות בקשתי כו' פי' המק"מ בשם האריז"ל בפי' הגדה דפסח שאומר על משכבי בלילות שהוא עולם העשיה ושם לא יש זווג כו'. והרמ"ז פי' על ירידתה במל' דקליפה כו' ונחלית ונכאבה. וז"ש על משכבי כו' שהיא חולה ומוטלת על ערש דוי שכן מצינו לשון משכב אצל חולים. וכמ"כ טומאת ארץ עכומ"ז גורמת לה חולי וכאב כו'. דוה לשון מדוה וחולי כו' עכ"ל. א"כ מובן ענין ערש דוי הוא בהיותה מתלבשת במל' דקליפה והיינו מה שמל' דעשי' נעשית דוגמת עתיק לק"נ כו'. שהיא להבדיל לעומת היכל קדה"ק דקדושה שעליו נאמר ערשנו רעננה. ובחי' זו נק' ערש דוי. ובמא"א דל"ת סעי' ח' דוה נק' המלכות בהיות הדינים גוברים בה. דוי הוא סלוק שער החמשים יו"ד. וניכר זה בדפק מלוי יודי"ן עכ"ל. ועז"נ ה' יסעדנו על ערש דוי. ובערוגת הבושם על שה"ש פי' אף ערשנו רעננה שבימי שלמה הי' המטה שהיא היכל קדה"ק דבריאה במקום ז"א דאצילות. וע"כ היו נמשכים נשמות גבוהות שמעולם האצילות:

קיצור. מבחי' רעש של האופנים נמשך להיות ערש. ערשנו רעננה. והוא ענין ברוך כבוד הוי' שהיא מל' ממקומו כבוד עילאה. וערש אותיות עשר היינו שמקבלת מע"ס בלי מה. וע"ד מבחי' רעש נעשה זה השער לה'. ושער רישי' כעמר נקא. אך ערש דוי זהו שהמל' מתלבשת בק"נ. וזה נק' על משכבי בלילות ע"ד ונפל למשכב. וזהו ואשה כי תהיה דוה מענין דוי. אך עכ"ז ה' יסעדנו על ערש דוי. ע"ד סעד וסמך כמו סומך ה' לכל הנופלים סמכוני באשישות כו' עיין זח"ג פ' שמיני דל"ט. ואפ"ל פי' כל משכבו הפכת בחליו שהוא כמ"ש אוילים מדרך פשעם כו'. ויגיעו כו'. ואזי ויצעקו אל ה' כו'. ועי"ז אתהפכא חשוכה לנהורא ויהפוך ה' אלקיך לך את הקללה לברכה. ואפשר להעיר מענין נוני"ן הפוכין שבפ' ויהי בנסוע הארון. אשר י"ל שהא' מורה על בחי' נפילה כמ"ש בשל"ה דר"ו ע"ב. וזהו ענין ההפך עלי בלהות. הב' מורה על הקימה שתהי' ביתר שאת שיתרון האור יומשך מן החשך. הפכת מספדי למחול לי. והפכתי אבלם לששון. ועד"ז הוא ענין כל משכבו הפכת בחליו ב' הפוכים כנ"ל. ועמ"ש ע"פ אוסרי לגפן עירה בחולם ה' מענין ותחלימני ותחייני בישעי' סי' ל"ח י"ו. כי ע"י החולי יוצא הפסולת הרע דעה"ד טו"ר. ואזי נמשך מזה חיזוק יותר. ואפ"ל מבחי' דוי נעשה יו"ד. בחינת פותח את ידיך כו':

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org