סח
רמג
בפ"ע ממו"ס והיינו ע"י יום השבת בינה שבה התגלות עתיק. וע"כ המן הנק' לחם מן השמים שנמשך מו"ק דאצילות מה שמקבלים מו"ס ירד דבר יום ביומו דוקא כי נמשך מלמעלה מהזמן ממש ממו"ס אל הזמן ע"י ו"ק דבר יום ביומו אבל שאר השפעות לחם מן הארץ שנמשך מבי"ע וע"י ק"נ ס"ל לשמאי דלא שייך דבר יום ביומו דהא מזון זה אינו נמשך מיומין עילאין דאצילות הנק' שמים כ"א מיומין תתאין ו"ק דיצירה מט"ט אשר שם יש זמן ולכן ס"ל לשמאי שיכין מחד בשבת לשבת והלל ס"ל כיון דמ"מ ו"ק דיצירה מקבלים מחיצוניות הכלים דו"ק דאצילות והם יוכלו להתברך כל יום ויום מהמקור העליון א"כ יוכל להמשיך בזה ג"כ בחי' דבר יום ביומו היינו ע"י שיתברך כל יום מהמקור העליון בחי' כתר וימשיך כימי השמים על הארץ. ע"ד משכו יומין עילאין ליומין תתאין. וזהו ענין הבטחון באמיתי לבטוח על המקור האמיתי א"ס ב"ה המחדש בכל יום תמיד מע"ב וקמי' ית' שוין לחם מן השמים ולכן מן הארץ עמ"ש בת"א פ' בשלח סד"ה ענין לחם משנה. וגם שמאי לא נחלק ע"ז רק משום כבוד שבת כו':
(ז) רבות פ' בשלח דקמ"ב ג' ויצאו העם ולקטו דבר יום ביומו הה"ד ברוך אד' יום יום. אמר הקב"ה לישראל במדה שאדם מודד בה מודדין לו אני נתתי לכם את התורה שתהיו עוסקים בה יום יום (הג"ה עמ"ש לעיל סעי' ה' ועמ"ש בביאור ע"פ ואהיה אצלו אמון ובת"א סד"ה ויהיה מקץ שנתים ימים ובד"ה יחיינו מיומים ובד"ה השמים כסאי עכ"ה) שנאמר אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום במשלי סי' ח' ל"ד (הג"ה ועי' מזה ברבות פ' תבא. והיינו ג"כ להמשיך מעמיקא דכולא כמ"ש בזח"ב ס"ג ב' ע"פ ממעמקים קראתיך ב' עומקים ע"ש. והן הן הנק' יום יום. א"נ יום יום כפשוטו שבכל יום צריך להמשיך מהמקור העליון לבחי' אותו יום כו' וכמ"ש סד"ה וידעת היום כו' בלק"ת פ' ואתחנן ע"ש עכ"ה) וכן אותי יום יום ידרשון בישעי' סי' נ"ח. חייכם שאשביע אתכם לחם מן השמים יום ביומו. וגם* בכלל שירד יום ביומו שיומשך במהירות ולא יתעכב בההיכלות דבי"ע וכמ"ש בזהר תרומה קל"ו ע"פ יום ליום יביע אמר ר"ל אותי שיבא במהירות כו' עכ"ה) שנאמר ויצאו העם ולקטו דבר יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי כו'. ולא עוד אלא שאני מברך אתכם יום יום שנאמר ברוך אד' יום יום יעמס לנו (הג"ה ר"ל שגם בשאר השפעות שהם מן הארץ וזה ענין ברוך אד' אשר שם אד' הוא מקור דבי"ע ג"כ יומשך הברכה יום יום ממש ע"ד שנמשך במן שנמשך מו"ק דז"א והיינו ע"י התפלה שהוא יחוד הוי' אד' וזהו"ע גדול העונה אמן כו' שמחבר הוי' אד' עדמ"ש בפי' והאלקים יעננו סד"ה משה ידבר וזהו ענין כימי השמים על הארץ. וזהו ע"י שבע ביום הללתיך ז' ברכות דק"ש ערבית ד' ושחרית ג'. ועוד שבע במצות ציצית ותפילין כו' לחבר ז' ימות עולם דנוק' עם ז' ימי עולם דז"א ע"ד שבעת ימים ושבעת ימים. ועיין זח"א ס"פ מקץ דר"ד ע"ב ע"פ ובשמו תשבע. ועי"ז נמשך כי גם משם אד' יום יום יעמס לנו. וזהו ע"ד לעשות הישר בעיני שיהי' יחו"ת כמו יחו"ע עכ"ה) וכשאתם עושים רצוני אני קורא אתכם העמוסים מני בטן בישעי' סי' מ"ו ג' (הג"ה וע"ש בפירש"י שהענין ע"ד קחם על זרועתי. והיינו שמני בטן הם עמוסים על זרועותיו ית'. אכן לפי' הרבות כאן יש לפרש שהעמים עליהם ברכות גם מני בטן כי לידת והתהוות הנשמות הוא ממקור אשר שם צוה ה' את הברכות כו'. וגם עד שהתנוק בבטן אמו נר דלוק על ראשו ומלמדין אותו ככל התורה כולה והיינו שכשעושים רצונו של מקום נמשכים נשמות ממקור עליון מאצילות כו'. וע' מענין העמוסים מני בטן בזח"א י"ג סע"א בסוף ההקדמה עכ"ה) ומעמים אני לכם כוס ישועות.
(הג"ה ואפ"ל שזהו ענין מלוא עומסו דכוס ישועות יתיב על ה' אצבעין דימינא שהן
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- יהל אור על תהלים
- כרך
- יהל אור
- מזהה
- rh-gn9f3tzb
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.