קמז
תקעח
יד השם גבולך שלום. כתיב שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה'. וכתיב או יחזיק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי.
(עמ"ש מזה בד"ה החלצו מאתכם וסד"ה כה תברכו בענין וישם לך שלום ובהביאור שם פ"ג שהענין כי אל דעות ב' דעות כו' והשלום שגם למטה יהי' הביטול כמו למעלה. וכן נתבאר בד"ה והיה מדי חדש בענין בקש שלום ורדפהו ע"ש בהביאור בסידור. ועמ"ש בד"ה ביום השמע"צ שמאלו תחת לראשי ושם פ"ג פ"ד מענין ב' בחי' שלום). והענין הוא כי שלום הוא בכל מקום בחי' יסוד המחבר המשפיע עם המקבל (עמ"ש באג"ה סי' ב' ע"פ והיה מעשה הצדקה שלום). אך: שטה למל'. כנודע* (עמ"ש סד"ה להבין מ"ש ביום השמע"צ. ושם ספ"ג בענין והוא כחתן כו' אשר אותה ההמשכה כו' תהי' מתגלה ג"כ למטה כו' וסד"ה כי ההרים ימושו גבי וברית שלומי לא תמוט שמעלה ומטה יהיו שוין. וזהו שלום שלום ב"פ שאותו השלום דיסוד אבא המאיר בבינה שלכן נק' הבינה מלך שהשלום שלו תרין ריעין כו' יהי' גילוי זה גם במל' מקור דבי"ע וזהו ביום ההוא יהיה כו'. וזהו השם גבולך שלום דבי"ע שלום ממש. גם פי' השם גבולך שלום ע"ד ולא יראה לך שאור בכל גבולך דפי' בטו"ב ה' פסח סי' תל"א שבתחלה בזמן הבריאה היתה הקליפה למטה מעולם העשי' אמנם כאשר חטא אדה"ר עלתה הקליפה למעלה כו' ובפסח יצי"מ מצות ביעור חמץ ושאור לדחות הקליפה ולהוציא אותה מכל המקומות ומן העולמות ולהוריד אותה למטה כמו שהיה בתחלת הבריאה ע"ש רסי' תל"ג. וז"ש בכל גבולך דהיינו בעולמות בי"ע שהם גבול של ישראל כי נר"נ הנפש מעשיה והרוח מן היצירה והנשמה מן הבריאה כו' יעו"ש. וזהו ג"כ ענין השם גבולך שלום. שלא יהי' הקליפות עוד בבי"ע. כ"א בשפל המצב למטה מן העשי' כו. עוי"ל פי' השם גבולך שלום ע"ד פרזות תשב ירושלים שעכשיו צריך חומה שלא יתקרבו הקליפות אבל לע"ל דכתיב ואת רוח הטומאה אעביר כו' גם כמ"ש וגר זאב עם כבש כו' ושעשע יונק על חור פתן כו' כמ"ש במ"א בענין תיבת נח. וזהו השם גבולך שלום. וע' עוד מענין גבולך שלום בילקוט בישעי' ע"פ וכל גבולך לאבני חפץ):
קיצור ענין שלום הוא יסוד וב"פ שלום יסוד אבא המלובש ביסוד ז"א וענין פי' שלום חיבור ב' דעות. וב"פ שלום ע"ד ביום ההוא יהי'ה. גם פי' השם גבולך שלום ע"ד ולא יראה לך שאור בכל גבולך. גם ע"ד פרזות תשב ירושלים. וגר זאב עם כבש:
חלב חטים ישביעך. פי' חטה נקרא כ"ב אותיות גימט' חטה. ועמ"ש מזה בלק"ת בד"ה וספרתם לכם. בענין ספה"ע מקציר שעורים עד קציר חטים כו'. ושם מבואר ענין חטה כ"ב אתוון דאורייתא שאין התינוק יודע לקרות אבא עד שיטעום טעם דגן והיינו האותיות שבמל' דאצילות כמ"ש בזהר בלק דף קפ"ח בענין כברתא דמתחטא' כו' ולכן ארז"ל עץ הדעת שהוא מל' חטה היתה ושרשן מהחכ' דאצילות כי אבא יסד ברתא וכמ"ש באג"ה בד"ה ויעש דוד שם. אך הנה יש ב' בחי' ומדרגות בהאותיות דמל' שנקראו חטה שנמשכו מאבא בחי' פנימיות ובחי' חיצוניות. היינו בחי' הפנימיות ומובחר שבהן נמשכים מפנימיות ומובחר החכ' דאצילות ובחי' חיצוניות שבהן נמשכים מחיצוניות חכמה (ואפ"ל כעין מ"ש באג"ה הנ"ל שיש בהאותיות צורה וחומר וזהו ענין פנימי' וחיצוני' כו'. גם כמ"ש בלק"ת בשה"ש בד"ה לבאר הדברים ע"פ ששים המה מלכות ענין תשבע"פ ששים מסכתות נמשכו מהדבור בחי' מל' ושרשן מנובלות חכמה כו'. אבל
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- יהל אור על תהלים
- כרך
- יהל אור
- מזהה
- rh-75ahjwh8
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.