שסא

מקרני בהמה הם בזו"נ דבי"ע א"נ חצוצרות כסף נו"ה דאבא כמ"ש במא"א ח' נ'. וחצוצרות דקרני בהמה הם בנו"ה דזו"נ כו'. ובמל"מ פ"ג בה' כלי המקדש דין ה' תעלה דהרמב"ם ס"ל כאותו תירוץ שבתוס' דחצוצרות של כהנים היו משל כסף ושל לוים מקרני בהמה והיינו כי כהנים הם חסד וזהו ע"ד וחסידיך ירננו שבזהר ר"פ ויצא שהוא למעלה מבחי' שיר הלוים כמ"ש במ"א. ועמ"ש לקמן תחלת אות ו':

(ה) ובכ"ז יובן מ"ש וכי תבאו מלחמה בארצכם כו' והרעותם בחצוצרות ונזכרתם כו' כי ע"י החצוצרות שכביכול הם ב' חצאי צורות. א"כ בכל צרתם לו צר ממש קרי וכתיב לו בוא"ו ולא באל"ף ופי' בזח"א ס"פ וירא דק"כ ע"ב דפי' לו בוא"ו היינו ז"א דאצילות שהוא עמהם בצרה ממש כי ע"כ אין גילוי האור בז"א בשלימות שאל"כ לא הי' האויב יכול להעיק לישראל המושרשים בז"א הנק' ישראל ולכן לו צר ממש. וע' בזח"ג פ' אחרי דע"ז ב'. אך לא באל"ף היינו ע"ק שהוא סוכ"ע ששם אין שייך זה כי אני הוי' לא שניתי. ועכ"ז גם לא צר שמגיע עד שם. וכמ"ש במדרש תלים ע"פ יענך ה' ביום צרה הובא בילקוט שם משל לאשה עוברה שהי' לה כעס עם אמה כו' ע"ש. ואפ"ל דהיינו ע"י שהם חצי צורות א' דם הרי אלופו של עולם בחי' אלף פלא נמשך ומתלבש בבחי' דם האדם והיינו כי בפנימיות ז"א מלובש ע"ק ממש. וזהו ענין ונזכרתם לפני ה' אלקיכם. לפני דוקא בבחי' פנימיות ז"א שהוא ע"ק. ועי"ז ונושעתם מאויביכם. רבות באיכה נ"ב א' זח"ב ויקהל קצ"ו ב'. בחיי קע"א א'. אמרו ברבות שם אלו זכיתם הייתם קורים ונזכרתם לפני ה' אלקיכם ועכשיו שלא זכיתם אתם קורים זכרה ירושלים ימי עניה. כי זה שהיו ב' חצאי צורות עיקר בחי' זו ע"י בהמ"ק שהי' בחי' ושכנתי בתוכם ממש. וכן והתהלכתי בתוככם ממש ע"ד אדם א' אלופו של עולם נמשך ומתלבש למטה וגם אז לו בוא"ו ולא באל"ף שע"י לו בוא"ו ז"א ממשיכים לא באל"ף כי וא"ו יש במילוי שלו אל"ף שהוא אור ע"ק המלובש בז"א. ע"כ ונזכרתם לפני כו'. אבל עכשיו קוב"ה ז"א סליק לעילא לבחי' האל"ף אשר שם אין מגיע בעצם בחי' צר אני הוי' לא שניתי וכחשיכה כאורה שממית בידים תתפס כו'. ע' זח"ג פ' אחרי דף ע"ד סע"ב בפי' אוי. ע"כ אתם קורים זכרה ירושלים ימי כו'. ועמ"ש ע"פ למען תזכרו ועשיתם מענין הזכרון למטה ועי"ז ונזכרתם כו'. והש"ך פי' וכי תבאו מלחמה רמז כאן על כל צרה שלא תבא על הצבור שיתענו ויריעו בחצוצרות וע' במג"א רסי' תקע"ו כמו שאמר במשנה ובתעניות כו' וחצוצרות מאריכות ר"ל שהם ממשיכים מא"א להיות ארך אפים כו'. על הצר הצורר הוא סמא"ל שמקטרג עליכם תמיד. ועמ"ש בלק"ת בד"ה ואל אבה ה' אלקיך לשמוע אל בלעם כו'. והרעותם כתיב בזה תעשו לו רעה שיסתלק מעליכם. ונושעתם ולא אמר ותושעו אלא ע"ד והי' טרם יקראו ואני אענה. עיין רבות בשלח פכ"א ע"פ מה תצעק אלי. והיינו מאחר שהם ב' חצי צורות א"כ לו צר אפילו עד אל"ף א"כ ממילא טרם יקראו ואני אענה. וזהו ונושעתם והיינו מאויביכם. וכ' הש"ך מאיביכם חסר וא"ו לרמוז לאויב הגדול ס"מ הנ"ל. ועמ"ש ע"פ ואיבה אשית כו'. ועמ"ש ע"פ ויאבק איש בענין אם תגביה כנשר משם אורידך. של"ה במסכת שבועות קפ"ח א' בד"ה השלישי מחר. במסכת תענית דף ר' ע"ב הביא לשון הרמב"ם ריש הל' תענית מ"ע לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שלא תבא כו' ומד"ס להתענות כו' עכ"ל. ופי' השל"ה שהתענית בכלל והרעותם. ואפ"ל כי עי"ז שמתענה דומה יותר לבחי' חצוצרות חצי צורות שמתבטל מרצונות הגשמים אכילה ושתיה כו' כ"א רצונו לעשות רצון העליון ע"ד בטל רצונך מפני רצונו כו'. בפ' בהעלותך שנ"א א' ועל ענין התעוררות ביטול הקליפה כחות הטומאה בא פ' החצוצרות ועניני התקיעה כו' ומרומז

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org