סח

תורה. זח"ב יתרו פ"ה א' כמאמר הרבות דלעיל סעי' ב'. פ' משפטים קי"ח ב' והכי שכינתא תורת ה' תמימה והיינו כמארז"ל רפ"ק דקדושין תורת ה' תמימה לשון נקבה וקאי על תושבע"פ ששה סדרי משנה וע' באגה"ק סי' כ"ט ע"פ אשת חיל עטרת בעלה:

(ו) זהר תרומה קל"ז ע"ב כדין סיהרא מתעטרא בגוונא דאימא עילאה שלימא בחמשים תרעין ודא איהו דכתיב תורת ה' תמימה כו' (הג"ה. ויש לפרש כי מארת נאמר חסר פגימו דסיהרא וע"י התורה משלימים סיהרא שיהי' אור הלבנה כאור החמה. וע"ד לא זז מחבבה עד שקראה אמי עכ"ה) דהא כדין איהו שלימא תמימא בכל סטרין. ברזא דחמש דרגין כגוונא דאימא עילאה דאינון חמש רזא דחמשין (הג"ה. וזהו מתן תורה ביום החמשים אחר מ"ט ימי העומר היינו שלימות חמשים שערי בינה הנמשכים מה"א עילאה דשם היינו ה' במילוי יו"ד אזי ה' פעמים יו"ד הוא חמשים ומלוי יו"ד שבה' זהו יסוד אבא המאיר בשער החמשים. עכ"ה):

(ז) זח"ג ר"פ צו כ"ז ב' תורת ה' תמימה כו' כולך יפה רעיתי כו' פ' קדושים פ"ב א' תורת ה' תמימה כו' יקרה היא מפנינים כו'. פ' בהעלותך קמ"ט א' ב' יעו"ש דהמכוון שאע"פ שלכאורה נראה התורה ספורי מעשיות אכן תוכה רצוף כל ענינים העומדים ברומו של עולם וע' מזה זהר ר"פ תולדות קל"ד ב' וא"כ תמימה ע"ד תמים נק' שתוכו כברו. והכי להיפך ברו כתוכו. תפוכי זהב במשכיות כסף. ועמ"ש ע"פ תמים תהיה עם ה' אלקיך. ולכן חמשה תיבות בכל סדר נגד ד' עולמות אבי"ע וא"ק שבכל עולם יש תורה. ונגד נרנח"י. ונגד אז ראה ויספרה כו' ואח"כ ויאמר לאדם ולכן ניתנה התורה בחמשה קולות:

(ח) עמש"ל סעי' ד'. ויש לפרש עוד דהני קראי מורים על יחוד וזווג תושב"כ עם תושבע"פ שנתבאר ענינו בלק"ת בד"ה תורה צוה לנו משה. ולכן יש בו ה' תיבות בכל פיסקא המורים על תשב"כ שהוא ז"א המקבל מהבינה בעטרה שעטרה לו אמו. וששה פסקות שהם ששה סדרי משנה בחי' מל' נוק' המקבלת מז"א הנק' ו'. וא"כ זהו חיבור ויחוד תשב"כ עם תושבע"פ ועמ"ש ע"פ כי יתנו בגוים בענין מארז"ל אין הגליות מתכנסות אלא בזכות המשניות. והנה לעיל מיניה סיפר במעלת השמש לשמש שם אהל בהם וכו' ואח"כ אמר תורת ה' תמימה לומר שהיא עליונה ממעלות השמש וכמארז"ל שאני עמלא דאורייתא דלעילא מן שמשא הוא וזהו שאומרים ברכת יוצר אור מענין מעלת המאורות ואח"כ אומרים אה"ע אהבתנו כו' ותלמדם חקי חיים היינו ענין התורה וכן אור שנברא ביום הראשון שלמעלה ממדרגת השמש גנזו בתורה. נמצא התורה מאור עליון למעלה ממאור השמש כו' ועמ"ש בת"א פ' וארא סד"ה וידבר אלקים אל משה מענין שאני עמלא דאורייתא דלעילא מן שמשא הוא למעלה מבחי' שמש ומגן הוי' אלקים. ואפ"ל כי לשמש שם אהל בהם היינו מגן ונרתק כדפירש"י. אבל עמלא דאורייתא ממשיך בחי' כצאת השמש בגבורתו שהוא ענין מוציא חמה מנרתקה כו'. ולכאורה י"ל שמש זהו ת"ת או יסוד לפמ"ש בזהר שמות ד"ג ע"פ והוקע אותם לה' נגד השמש ותורה היינו חו"ב ע"ד אלפים שנה קדמה תורה. והרמ"ז ר"פ בהעלותך דף קמ"ח ע"ב בד"ה והוא שמשא כו' כ' נודע שאור הגנוז הוא פנימיות יסוד אבא דכתיב ביה ופני לא יראו אבל בחינת הארת יסודו שמאירות בתוך זעיר ה"ס השמש באופן שמה שתמצא בזהר ובדברי הקדמונים שהתפארת ה"ס השמש ירצה לומר אור הזעיר שמצד אבא והוא מאיר לכל דכתיב כולם בחכמה עשית עכ"ל ועמ"ש בזה

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org