קיט
תסג
הוי' שהם בחג"ת עולים מנגן לכן נאמר ג"פ מנגן כי משם נחה רוח אלקים על אלישע וחזרה בו הנבואה שסודה מאימא כנודע עכ"ל עכ"פ הניגון ממשיך המשכת הבינה בהמדות חג"ת כנ"ל:
(ז) של"ה בשער האותיות גבי טבילת שבת דק"ה ע"א משמע זמירות היו לי חוקיך זהו ענין שיח סוד שרפי קדש. ובמ"א נתבאר פי' שיח סוד זהו אהבה רבה וזהו ג"כ ע"ד נכנס יין יצא סוד ע"י יינה של תורה נמשך גילוי אהבה רבה. והנה ענין שיח ג' פעמים קו גימט' שיח והיינו המשכות ג' קוין חג"ת. גם השי"ן עצמו ג' ווי"ן. וכן י"ח ג' ווי"ן. וכללות המשכה זו ממשיכים השרפים מאוא"ס שיתלבש בג' קוין בחי' אצילות. וא"כ לכאורה זהו בחי' גבוה מאד. ועכ"ז צ"ל ע"י התורה ממשיכים בחי' גבוה יותר היינו ע"י התורה ממשיכים מכתר ומו"ס להיות מאיר בג' הקוין. אבל השרפים שורש המשכתן מהבינה כי אימא מקננא בבריאה ששם שורש השרפים. א"נ השרפים ע"י אהבה ממשיכים מחג"ת דא"א שיאירו בג' קוין. אבל התורה ממשיך ממו"ס שהוא בחי' גבוה יותר הרבה. כנודע מדרוש עבדים היינו כו' ויוציאנו הוי' אלקינו כו'. וע' בת"א פ' וארא סד"ה וארא אל אברהם מבואר איך עסק התורה גבוה יותר גם מאהבה בתענוגים שהרי וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב זהו האור והגלוי הנמשך ע"י המדות הקדושות אהוי"ר ורחמים. ועכ"ז ושמי הוי' המלובש בחכ' לא נודעתי להם. שזה אינו נמשך אלא ע"י עסק התורה וכמ"ש מזה באריכות בד"ה ויצום אל בנ"י:
(ח) בבה"ז פ' בשלח בביאור המאמר שבזהר דמ"ח ת"ח כל משריין. הקשה בענין למען יזמרך כבוד דקאי על מל' דאצילות איך שייך שהמל' שהיא אחת מי"ס תאמר שירה שזה אינו שייך רק בנפרדים. ותירץ שם שמצד הכלים דע"ס שבמל' שייך למען יזמרך משא"כ מצד האורות כו'. א"כ לפ"ז י"ל זמירות קרית להו כי ד"ת שרשם מאור החכמה. ע"כ אין שייך בהן זמירות. ועד"ז פי' בלק"ת בד'"ה מזמור שיר חנוכת הבית. דרוש הראשון בסופו. דמזמור הוא זמר בכלי. וזהו השיר של המלאכים שהמלאכים יש להן גוף. ע"כ השיר שלהן נק' זמרא במאנא. ושיר היינו שיר של הנשמות שהוא שירה בפה בלא כלי. שהנשמות כמו שהן למעלה אין בהן גוף. ועמ"ש בסדור ע"פ אהללה ה' בחיי אזמרה לאלקי בעודי. דשם פי' חיי הם האורות דמלכות. ועודי הם הכלים. ומזה יובן ג"כ דהעלאת מ"ן דכלים נק' זמר. וכמ"ש אזמרה לאלקי בעודי וע"כ י"ל שע"י העלאת מ"ן דכלים ממשיכים כמ"כ האור מהכלים דע"ס העליונים כמו מכלים דז"א נמשך בכלים דמל' ועד"ז למעלה יותר. וזהו ענין מזמור דמלאכים. ולכן אמר דוד זמירות קרית להו. כי התורה נק' ותורה אור שהיא מבחי' אור החכמה חכים ולא בחכ' ידיעה. ומה שנאמר בה ובלילה שירה עמי שיר הוא למעלה מבחי' כלים והוא המשכת התענוג העליון שהוא מקור אור החכמה. והטעמים הם אותיות התענוג כנודע מענין טעמים נקודות תגין אותיות. ועמ"ש בד"ה שיר השירים:
(ט) ולהבין ענין ובלילה שירה עמי שנאמר על העוסק בתורה בלילה יש להעתיק מ"ש מודו"ח ז"ל מפי רבינו ז"ל בד"ה תורה צוה. וז"ל והענין הוא כמבואר בזהר שיש בחי' רננא דאורייתא והם הניגונים והטעמים שבתורה וידוע שבנגינות וטעמים יש בהם מתיקות ותענוג ערב לנפש כמו שיש תענוג בכל ניגון כידוע ולזה נקראו טעמי תורה כלומר בחינת הטעם והמתיקות שיש בתורה שמלובש בנגינות וטעמים והיא גבוה מבחי' החכ' שבתורה הגנוזה באותיות שבתורה (ע' מזה בד"ה תורה צוה הנדפס בלק"ת שזהו ענין ארוסין ונשואין שבחי' החכמה המלובש באותיות נק' אירוסין. והחכ' שבטעמים נק' נשואין שהם אותיות התענוג כו' ע"ש) מאחר שהנגינות הם למעלה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- יהל אור על תהלים
- כרך
- יהל אור
- מזהה
- rh-m06zeyd6
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.